פייר ז'אקוטן
פייר ז'אקוטן (בצרפתית: Pierre Jacotin; 11 באפריל 1765 – 4 באפריל 1827) היה קרטוגרף יוצר מפות צרפתי.
לידה |
11 באפריל 1765 Champigny-lès-Langres, צרפת |
---|---|
פטירה |
4 באפריל 1827 (בגיל 61) פריז, צרפת |
מדינה | צרפת |
מקום קבורה | פר לשז |
ידוע בשל | ניהול המיפוי של מצרים ושל ארץ ישראל בשנים 1799–1800 |
מקצוע | גאוגרף, קרטוגרף |
פרסים והוקרה | |
קורות חיים
עריכהז'אקוטן נולד בשנת 1765 ב-Champigny-lès-Langres שבחבל שמפאן-ארדן בצפון צרפת.
ז'אקוטן היה חלק מצוות מדענים ואנשי מקצוע שנלוו אל נפוליאון במערכה במצרים ובארץ ישראל, בשנת 1799. על פי פקודת נפוליאון שרטט ז'אקוטן (שעמד בראש צוות מיוחד של מהנדסים ושרטטים שהקים נפוליאון במיוחד למטרה זו), אוסף של 47 מפות של לוב, מצרים, סיני וארץ ישראל. שש מתוך מפות אלו (מספרים 43 עד 47 ומפת אינדקס) מתארות חלקים של ארץ ישראל, בעיקר אותם האזורים בהם עבר צבאו של נפוליאון. מפות אלו הן המפות הטופוגרפיות הראשונות של ארץ ישראל ששורטטו בהתבסס על מדידות במכשירי מדידה שהיו בשימוש במאה השמונה עשרה. מכשירים אלו היו מדויקים יחסית במדידת המרחקים והזוויות. במפה של אזור עכו נעשה לראשונה בארץ ישראל שימוש בשיטת הטריאנגולציה שבסיסה נמדד במישור שממזרח לעכו.[1]
במפות אלו, בקנה מידה 1:100,000, מצוינים סימנים טופוגרפיים וסימני תכסית. גם תיאור התבליט במפות אלו הוא חדיש: הבלטת יחסי הגובה בעזרת קווקוו מחושב, וכן ניתנים שמות המקומות בצרפתית ובערבית. כמו כן מסומנים על מפות אלו, בסימון של שתי חרבות מצטלבות, שדות הקרב בהם נלחם צבאו של נפוליאון בתושבים מקומיים או יחידות מהצבא העות'מאני. בסימונים הללו מצוינים שמותיהם של מפקדי הצבא המקומיים והתאריכים בהם נערכו הקרבות. חלק מהמידע במפות התבסס על עדויות בעל פה של מורי דרך מקומיים וחלקים גדולים ממידע זה התבררו בדיעבד כלא נכונים או לא מדויקים.[1]
העבודה על השרטוט והמידע שבמפות נמשכה מ-1799 ועד 1803,[2] אף לאחר שהצרפתים עזבו את מצרים ואת ארץ ישראל. חריטתן של המפות לצורך הדפסה נמשכה כארבע שנים ובשנת 1808 נשלמה הדפסתן.[2] נפוליאון אסר את פרסום המפות בשל היותן "סוד מדינה".[2] בשנת 1818, עם הרסטורציה, הותר פרסומן. המפות, הידועות בשם "האטלס של ז'אקוטן", יצאו לבסוף לאור בשנת 1826. הן מהוות מקור מידע חשוב בידיעת ארץ ישראל ותולדותיה.
במרץ 1803 מונה לפרופסור בבית הספר הצבאי המיוחד. ביוני 1809 קיבל את אות לגיון הכבוד הצרפתי, ובאוגוסט 1814 את אות המסדר המלכותי הצבאי של לואי הקדוש (Ordre royal et militaire de Saint-Louis)
בשנת 2007 שופץ קברו ועיריית פריז הציבה על הקבר שלט מתכת הכולל תמצית קורותיו.
לקריאה נוספת
עריכה- יצחק שטנר, מפת ארץ ישראל ותולדותיה, הוצאת מוסד ביאליק, 1951 (הספר בקטלוג ULI)
- אטלס ישראל, ירושלים תשט"ז, כרטוגראפיה I/5 (הספר בקטלוג ULI)
- יהושע בן אריה, ארץ ישראל במאה ה-י"ט – גילויה מחדש, ירושלים, כרטא והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, 1970
- רוני רייך, "אזור מיצר סואץ בשלהי המאה ה-18", בתוך: מגן ברושי (עורך), בין חרמון לסיני – יד לאמנון, ירושלים: הוצאת ידידים, תשל"ז–1977 עמ' 29–41
- David Kallner, "Jacotin's Map of Palestine, Surveyed During Napoleon's Campaign to in 1799", Palestine Exploration Quarterly, 1944, pp. 157–163
- Yehuda Karmon, "An Analysis of Jacotin's Map of Palestine", Israel Exploration Journal 10 (1960), pp. 155–173, 244-253
קישורים חיצוניים
עריכה- ביוגרפיה מתומצתת (בצרפתית)
- על פייר ז'אקוטן באתר בית הקברות פר לשז (בצרפתית)
- ביוגרפיה תמציתית באתר "קרטוגרפיה של ערים אסלאמיות", אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה
- מפות ז'אקוטן באתר David Rumsey Map Collection
- מפת ז'אקוטן 1818, מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- פייר ז'אקוטן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 יצחק שטנר, מפת ארץ ישראל ותולדותיה, הוצאת מוסד ביאליק, 1951, עמ' 152
- ^ 1 2 3 Hisham Khatib, Palestine and Egypt Under the Ottomans: Paintings, Books, Photographs, Maps and Manuscripts, Tauris Parke Books, 2003, p. 211