מצו"ב
מרכז צופן, סייבר וביטחון לאומי, המוכר בראשי התיבות מצו"ב, הוא יחידה בחטיבת הספקטרום וההגנה בסב"ר שכפופה לאגף התקשוב בצה"ל. היחידה מוגדרת כיחידה הלאומית להצפנה ואבטחת מידע, והיא מספקת שירותים לכל מערכת הביטחון הישראלית, למשרד החוץ ולגופים אחרים שהוגדרו על ידי ממשלת ישראל.
פרטים | |
---|---|
מדינה | ישראל |
שיוך | צבא ההגנה לישראל |
נתוני היחידה | |
ייעוד | הצפנה ואבטחת מידע |
פיקוד | |
יחידת אם | חטיבת הספקטרום וההגנה בסב"ר |
דרגת המפקד | אלוף-משנה |
היחידה נקראת מצו"ב 510, "היחידה הלאומית להגנת המידע"[1].
פעילות
עריכהעיקר פעילותה של היחידה הוא בתכנון ומימוש יכולות הצפנת מידע ואמצעי הגנה המוטמעות בקרב המערך הלוחם של צה"ל. בנוסף, ביחידה פועלים צוותי התקפה – המנסים לפרוץ לרשתות הצבא, וצוותי ניטור[2].
בשל אופייה הייחודי של היחידה, מעט בלבד ידוע על תוצרי פעילותה. למרות זאת ידוע כי מערכות ההצפנה שלה משולבות במערכת צבא יבשה דיגיטלי[3] ובמערכת כיפת ברזל[4].
מאז 2015, במסגרת תוכנית "גדעון" וזיהוי איומי הסייבר העתידיים מול מדינת ישראל, הרחיבה היחידה את פעילותה, ועברה להיות כפופה לחטיבת הספקטרום וההגנה בסייבר. ב-2021 זכתה היחידה בפרס ביטחון ישראל על פרויקט "כיפת ברזל הקיברנטית" בשיתוף גופי ביטחון נוספים[5].
נכון לשנת 2023, היחידה עוסקת בלימוד ובניית יכולות להתמודדות עם העידן העתידי של כניסת מחשבי קוונטים, היכולים לבצע חישובים שלמחשבי-על ייקח אלפי שנים לעשות זאת[1].
כוח האדם וההכשרה
עריכההיחידה קולטת לשורותיה מגוון רחב של חיילים למגוון תפקידים בעיקר בעלי אופי תכנותי בשפות שונות, ומונה כיום כמה מאות.
דרכי ההגעה ליחידה כוללים את מסלול גאמ"א סייבר באמ"ן, מסלול האיתור של היחידה בחיל התקשוב, תלפיות, פסגות, וארזים[6]. בנוסף, משרתים ביחידה מצטייני קורס "מגן בסייבר" וקורסים אחרים של בסמ"ח. החל משנת 2015, נשלחים ליחידה גם בוגרי קורסים שונים של חיל מודיעין.
לאחר הקליטה ביחידה, עוברים החיילים תהליך הכשרה מקצועי ארוך שמטרתו להעניק להם ניסיון וידע רב בתכנות ובתחומי התקשורת, מערכות הפעלה, אבטחת מידע וקריפטוגרפיה.
בוגריה ממשיכים לרוב בשירות קבע או יוצאים לתעשיית ההיי-טק ולחברות סטארט-אפ[7][8][9].
קישורים חיצוניים
עריכה- עמי רוחקס דומבה, "בעידן הקיברנטי, הצפנה היא מרכיב אסטרטגי", באתר "IsraelDefense", 10 בדצמבר 2013
- הכירו את יחידת מצו"ב, באתר צה"ל, 22 בדצמבר 2016
- עינב גרינברג כהן, קיבלנו את קוד הכניסה לבית הספר המסווג ביותר בצה"ל, באתר צה"ל, 21 בינואר 2021
- ניר דבורי, הגאונים שהופכים את הסודות הצבאיים לצופן שאף אויב לא יכול לקרוא, באתר מאקו, 21 ביולי 2022
- הצצה נדירה: מי הם אנשי הצופן של צה"ל?, סרטון תדמית בערוץ "צה״ל - צבא ההגנה לישראל", באתר יוטיוב (אורך: 03:01)
- MATZOV, Report on the Security of LWE: Improved Dual Lattice Attack, Zenodo, April 4, 2022
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 ישראל וולמן, כיפת ברזל הקוונטית, ממון שישי, ישראל: ידיעות אחרונות, 3.6.2023, עמ' 9-8
- ^ חנן גרינברג, הדליפות ממחשבי צה"ל: יותר חיילים יפקחו, באתר ynet, 22 באוגוסט 2009
- ^ עמי רוחקס דומבה, "בעידן הקיברנטי, הצפנה היא מרכיב אסטרטגי", באתר "IsraelDefense", 10 בדצמבר 2013, פסקה אחרונה
- ^ מאיר אורבך, "הרשת היא זירת קרב שכולם נמצאים בה", באתר כלכליסט, 16 בספטמבר 2013
- ^ יוסי הטוני, פועלים גם מעבר ל'קווי' האויב הקיברנטיים, 8 ביולי 2021
- ^ עינב גרינברג כהן, פיצחנו את הצופן של יחידת מצו"ב - וזה כל מה שמותר לנו לספר, באתר צה"ל, 25 באוקטובר 2020
- ^ מאיר אורבך, אקזיט 700 המיליון של טראסטיר יצא ממצו"ב, באתר כלכליסט, 16 בספטמבר 2013
- ^ גולן חזני, טאבולה הישראלית יוצאת לגיוס לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 12 באוגוסט 2014
- ^ ענבל אורפז, גוגל רוכשת את SlickLogin הישראלית, באתר TheMarker, 16 בפברואר 2014