מצודת דמשק
מצודת דמשק (בערבית: قلعة دمشق) היא מצודה גדולה מתקופת ימי הביניים בדמשק שבסוריה. המצודה היא חלק מהעיר העתיקה של דמשק, ונמצאת ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו מ-1979.
 | |
| חצר המצודה והחומה הדרומית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
טירה  |
| על שם |
דמשק |
| מיקום |
דמשק |
| מדינה |
סוריה |
| בעלים |
אתסיז אבן אוק |
| מפעיל |
אתסיז אבן אוק |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1076 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1076 |
| חומרי בנייה |
אבן גיר |
| קואורדינטות | 33°30′42″N 36°18′07″E / 33.511667°N 36.301944°E |
|
(למפת דמשק רגילה)   מצודת דמשק | |
  | |
היסטוריה
עריכההמקום בו נמצאת המצודה בוצר לראשונה ב-1076 בידי עבאק אל-חווראזמי הטורקמני. לאחר מותו של אל-חווראזמי השלים השליט הסלג'וקי תתש הראשון את הפרויקט. ביצורים ובנייה נוספת במצודה נוספו על ידי אמירים משושלות בוריד וזנגיד. צבאות מוסלמים וצלבנים צרו לא אחת על המצודה והעיר. בשנת 1174 נתפסה המצודה על ידי סלאח א-דין מהשושלת האיובית, אשר קבע בה את משכנו וערך שינויים במצודה.
אחיו של סלאח א-דין, אל-עאדל הראשון בנה את המצודה מחדש בין השנים 1203 ל-1216 כך שתתמודד היטב בפני הטרבושות. לאחר מותו התקיימו מאבקים בין נסיכי השושלת האיובית, ואף שדמשק החליפה ידיים מספר פעמים, המצודה נכבשה בכוח רק פעם אחת ב-1239. המצודה נשארה תחת שלטון איובי עד לבואם של המונגולים בראשות קיטבוקה שכבשו את דמשק ב-1260. לאחר מרד כושל בפרץ במקום, הרסו המונגולים את מרבית המצודה. בהמשך נפלה דמשק לידי האימפריה הממלוכית. מלבד תקופות קצרות ב-1300 וב-1401 בהן כבשו המונגולים מחדש את דמשק, שלטו הממלוכים במצודה עד 1516, אז עברה סוריה לידי האימפריה העות'מאנית. דמשק נכנעה ללא קרב, ומהמאה ה-17 שוכנו במצודה יניצ'רים. במאה ה-19 החלה להיזנח המצודה. בשנת 1925 פרץ המרד הסורי הגדול, ובעקבות כך כוחות צרפתיים הפגיזו את דמשק. המצודה המשיכה לשמש למגורי חיילים וככלא עד 1986, אז החלו להתבצע בה חפירה ארכאולוגית ושימור.
המצודה שוכנת בקצה הצפון מערבי של חומת העיר בין באב אל-פראדיס ובאב אל-ג'אביה. המצודה מורכבת מחומה, שמוגנת על ידי 14 מגדלים, אולם כיום נותרו רק 12 מהם. למצודה שערים מצפון, מערב וממזרח.
בשונה מרוב המצודות הערביות של ימי הביניים, שנבנו בנקודות משלט גבוהות, נבנתה מצודת דמשק באזור שטוח בגובה דומה לגובה העיר, בדומה למצודת בוסרה. מיקומה של המצודה חולש על נהר ברדה שזורם מצפון אליה. הנהר מספק הגנה גם מפני התקפה מצד המצודה, ותעלה המחוברת אליו מספקת הגנה נוספת על החומה הצפונית. חומותיה ומגדליה של המצודה נבנו מאבן קרבונט ובזלת. ארבעה מ-12 המגדלים של המצודה פזורים בפינות המצודה, שלושה לאורך החומות הדרומיות, שלושה לאורך החומות הצפוניות ושניים פונים למזרח. במקור היו שני מגדלים נוספים בחומה המערבית, שעליהם דיווחו מטיילים אירופים עד 1759. באותה שנה הכתה רעידת אדמה בדמשק וגרמה לקריסת ההגנות המערביות של המצודה, והמגדלים המערביים לא נבנו מחדש אחר כך.
