כאשר m ו-r הם שני מספרים שלמים אי-שליליים. כאשר r = 0 ערך המקדם הוא 1 כיוון שהמונה והמכנה שניהם מכפלות ריקות. אף על פי שהנוסחה נראית במבט ראשון כמו פונקציה רציונלית, היא מייצגת למעשה פולינום, מכיוון שפעולת החלוקה מדויקת ב-[Z[q. שים לב גם שהנוסחה תקפה גם ל- r = m + 1, ונותנת 0 אודות לגורם q0 - 1 = 0 שבמונה, בהתאמה עם ההגדרה של המקדם. כל הגורמים במונה ובמכנה מתחלקים ב-1−q, שכן:
חלוקת הגורמים הללו נותנת את הנוסחה השקולה:
אשר מאמתת את העובדה שהצבת q = 1 ב- נותנת את המקדם הבינומי הרגיל . במונחים של q-עצרת, הנוסחה ניתנת לכתיבה מחדש גם כ-:
צורה קומפקטית זאת מוכיחה מיד את הסימטריה בעבור r ≤ m.
בשונה מהמקדם הבינומי הרגיל, המקדם הבינומי הגאוסי מקבל ערך סופי כאשר (הגבול הוא בעל משמעות אנליטית כאשר q|<1|):
למקדמים הבינומיים הגאוסיים יש פרשנות מעניינת מתחום האלגברה הליניארית, שהופכת אותם לחשובים בתאוריה של מרחבים פרויקטיביים. מקדמים אלו סופרים למעשה את מספר תת-המרחבים מממד k המוכלים במרחב וקטורי מממד n מעל שדה סופי בעל q איברים. נראה זאת.
כיוון שתת-מרחב k ממדי נפרש על ידי k וקטורים בלתי תלויים ליניארית, אזי ראשית, יכול להיות כל וקטור שונה מוקטור האפס של V. לפיכך, ייתכנו בחירות בעבור . בהינתן , אז יכול להיבחר מבין אוסף הווקטורים שאינם נמצאים בתת-מרחב הנפרש על ידי . כיוון שלתת-מרחב זה יש q איברים, ייתכנו בחירות עבור . כשממשיכים בדרך הזו, רואים שבהינתן
וקטורים בלתי תלויים (כאשר ), ישנן בחירות אפשריות בעבור .
מספר הצירופים של k וקטורים בלתי תלויים ליניארית מ-V הוא לפיכך:
.
באמצעות יישום הנוסחה האחרונה למקרה הפרטי בו , ניתן להיווכח בכך שלכל תת-מרחב k ממדי של V יש בדיוק
למקדמים הללו יש גם קשר אריתמטי מעניין לחלוקות של מספרים[1], כפי שגאוס עצמו הבחין במאמרו על קביעת הסימן של סכומי גאוס.
כאשר מגבילים את מספרם וגודלם של החלקים של מספר טבעי נתון n, אז ניתן לשאול את השאלה כמה חלוקות שונות יש למספר זה לכדי לכל היותר M חלקים, שלכל אחד מהם גודל של לכל היותר N. באופן שקול, אלו בדיוק החלוקות שניתן לתחום את דיאגרמת יאנג שלהן במלבן בגודל M × N. אם נסמן את מספר החלוקות הללו ב-(p(N, M; n, אז ישנו יחס נסיגה
המקדם הבינומי הגאוסי מוגדר כ-
ולו קשר הדוק לפונקציה היוצרת של (p(N, M; n, כפי שבא לידי ביטוי בשוויון: