מקרון
מָקָרוּן (באנגלית: Macaroon) הוא שם כללי למגוון עוגיות אפויות שאינן מכילות קמח, חמאה, מרגרינה או שמן. הבסיס לעוגיית מקרון הוא חלבוני ביצה מוקצפים, סוכר ואגוזים, זרעים או מיני קטניות טחונים, ובמיוחד שקדים או קוקוס.
 | |
| מקרון שקדים טורקי | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
ביסקוויט  |
| מוצא |
צרפת |
  | |
.jpg)
וריאציה נפוצה שניתן לראות בה סוג שונה של עוגייה היא המָקָרוֹן הצרפתי (אנ') (בחולם, ולא בשורוק) המבוססת על שתי שכבות דקות של בצק מקרון צבעוני שביניהן שכבת קרם.
היסטוריה
עריכהמקור שמה של העוגייה במילה האיטלקית Maccarone, שמשמעותה היא בצק. המתכונים המוקדמים ביותר למקרון היו למעשה מבוססים על מקצפת בתוספת ממרח שקדים (מראנג אמרטי). אף שמקורה של עוגייה זו אינם ברורים, היסטוריונים אחדים טוענים שראשיתה במנזר איטלקי. הנזירים התלוו לשפים של קטרינה דה מדיצ'י שהגיעה לצרפת בשנת 1533 עם נישואיה לאנרי השני, מלך צרפת.[1] מתכונים לעוגיות מקרון מופיעים בספרי מתכונים כבר בראשית המאה ה-18. מתכון לעוגיות על בסיס שקדים פורסם גם בספר הידוע Mrs Beeton's Book of Household Management בשנת 1861.[2]
בתחילת המאה ה-20 נוצר בצרפת המָקָרוֹן הצרפתי (אנ'), וריאציה חדשה של עוגיות המקרון, שיש הרואים בה סוג נפרד של עוגיות. פייר דפונטן (Pierre Desfontaines) ממעדניית לאדורֶה בפריז הגה עוגייה המורכבת משתי דסקיות המבוססות על בצק מקרון וביניהן מילויים שונים המחזיקים את הדסקיות יחדיו, כגון קרם חמאה, ריבה או גנאש. עוגיית המקרון הצרפתית נחשבת לעוגייה קשה ומסובכת להכנה מכיוון שחומרי הגלם המרכיבים אותה צריכים להישקל במדויק, והבחישה וזמן האפייה צריכים להיות מדויקים מאוד אף הם.
במטבח היהודי
עריכה.jpg)
יהודי איטליה ולוב (שם הוא נקרא עבמבר) אימצו את עוגיות המקרון כממתק לחג הפסח, שכן בהיעדר קמח או חומרי התפחה כלשהם, עוגיות המקרון הן כשרות לפסח. משם נפוצו העוגיות הללו לקהילות יהודיות ברחבי אירופה. בהדרגה התפתחו וריאציות נוספות למקרון, תחילה על בסיס קוקוס ולאחר מכן על בסיס מרכיבי טעם אחרים. בישראל מקובלות בעיקר עוגיות על בסיס בוטנים, שקדים או קוקוס הנמכרות במיוחד לקראת חג הפסח.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- מתכון מפורט למקרון - כולל תמונות שלבי ההכנה, בבלוג "בצק אלים"
- מקרון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)