מרב זקס-פורטל
מרב זקס-פורטל (נולדה ב-18 באפריל 1965) היא מתרגמת ספרות, סופרת ומשוררת ישראלית.
 | |
| מרב זקס-פורטל ב-2016 | |
| לידה |
18 באפריל 1965 (בת 59)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| עיסוק | מתרגמת, סופרת, משוררת |
  | |
ביוגרפיה
עריכהמרב זקס-פורטל נולדה בקיבוץ גבעת ברנר להורים ילידי הקיבוץ. בילדותה התגוררה במשך שנתיים בבוסטון עם משפחתה. שירתה בצה"ל ככתבת צבאית בעיתון "במחנה נח"ל". עם שחרורה מצה"ל עזבה את הקיבוץ, ועבדה במשך שלוש שנים בנמל התעופה בן-גוריון. בתקופה זו החלה ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב בחוג לספרות אנגלית, וסיימה אותו בהצטיינות.
בשנת 1990 החלה לעבוד כמנהלת מחלקת ההדרכה בחברת IAS, שסיפקה שירותי ביטחון אווירי לחברת TWA ולחברות אחרות באירופה.
בשנת 1992 חזרה עם בן זוגה לישראל, והחלה ללמוד תרגום באוניברסיטת תל אביב. בעקבות הלימודים החלה להתמחות בהוצאת כנרת זמורה-ביתן. מאז תרגמה עשרות ספרים עבור ההוצאות המובילות בארץ, בהן ידיעות ספרים, כתר, כרמל, מטר, פן ועם עובד.
בשנת 2010 החלה ללמוד לתואר שני במגמה לכתיבה יוצרת באוניברסיטת בן-גוריון, ובמהלך הסדנאות אצל חיים באר, שמעון אדף, סמי ברדוגו, שרון אס, אתגר קרת ואחרים החלה לכתוב סיפורים קצרים. את הלימודים סיימה כשבאמתחתה כתב היד לרומן הביכורים בשם "מלאכים באופק". לאחר הלימודים החלה לפרסם סיפורים קצרים בכתבי עת ובמגזינים מקוונים. ספרה "מלאכים באופק" התקבל למפעל לספרי ביכורים "קסת", ובשנת 2016 יצא לאור בהוצאת אקס ליבריס וידיעות ספרים בעריכתו של חיים באר.[1][2][3]
ב-2015 החלה לפרסם שירים, ואלו ראו אור בכתבי עת שונים. שירהּ "קינה", שהוקדש לזכרה של אנגווץ וואסה, שנרצחה על ידי בעלה בנתניה ב-2018, הוקרא בעצרת המחאה על רצח נשים שנערכה בכיכר דיזנגוף ופורסם ב"ידיעות אחרונות".[4]
בשנת 2000 יזמה והקימה את "פורום תרגום ועריכה - אג'נדה", הראשון מסוגו בארץ. הפורום נפתח תחילה בפורטל IOL ולאחר מכן עבר באתרים שונים, עד שמצא בית בפייסבוק. בפורום חברים כשלושת אלפים חברים העוסקים באופן פעיל בתרגום ועריכת טקסטים.
חברה בוועד הפועל של איגוד אנשי הספר משנת 2017.
בשנת 2021 יצא לאור ספר השירה הראשון שלה, "אין השלם", בהוצאת עתון 77.[5]
מרב זקס-פורטל נשואה לאיציק פורטל, צלם קולנוע וטלוויזיה, ולהם שלושה ילדים.
ספרים שתרגמה
עריכה- דייוויד לוויט, ריקוד משפחתי, זמורה ביתן, 1994
- חניף קורישי, האלבום השחור, זמורה ביתן, 1997
- ויקראם צ'אנדרה, אדמה אדומה וגשם סוחף, כתר, 1999
- אליס מקדרמוט, בילי המקסים, כתר, 2001
- שונה סינג בולדווין, מה שהגוף זוכר, כתר, 2002
- לאונרד קורן, וואבי סאבי, אסיה, 2003
- דאגלס אדמס, סלמון הספק, כתר, 2005
- דיימון גלגוט, הרופא הטוב, כתר, 2006
- מרי הלן סטפניאק, הטורקי ואמא שלי, כרמל, 2007
- ג'יימס קאניון, מעשיות מעולם של אלמנות, מטר, 2008
- אולגה גרושין, חיי החלום של סוחאנוב, מטר, 2008
- אקיל שארמה, האב הצייתן, פן, 2008
- ליונל שרייבר, העולם שאחרי יום ההולדת, כנרת, 2009
- מג רוסוף, ג'סטין קייס, מטר, 2010
- לואי דה ברנייר, בת של פרטיזן, כנרת, 2010
- טרקווין הול, תעלומת המשרתת הנעדרת, מטר, 2011
- קיוֹנג סוֹק שִין, בבקשה תשגיחו על אמא, ידיעות ספרים, 2011
- שיוון פרקינסון, נשים בתמונות, הוצאת פן, 2011
- הישאם מטר, אנטומיה של היעלמות, כתר וידיעות ספרים, 2012
- קיונג סוק שין, בדרך אליך, ידיעות ספרים, 2013
- אולגה גרושין, התור, מטר, 2013
- ויליאם לאנדיי, להגן על ג'ייקוב, מטר, 2014
- רייצ'ל קושנר, זורקי הלהבות, מטר, 2015
- נאקומי היגאשידה, למה אני קופץ, ידיעות ספרים, 2016
- ריצ'רד פלנגן, הדרך הצרה אל הצפון העמוק, מטר, 2017
- ריצ'רד פלנגן, בנפש חסרה, מטר, 2018
- בריין גרינווד, כל מה שקרה שם באמת, עם עובד, 2018
- רותה ספטיס, מלח אל הים, עם עובד, 2018
- ירון רגב, רוחות של אהבה ומולדת (נובלה גרפית), הוצאת הכובען, 2018
- דנתורן גו, חטאים והפרעות קטנות, מטר, 2018
- אמילי סנט ג'ון מנדל, מלון הזכוכית, עם עובד, 2023
פרסומים
עריכהפרוזה
עריכה- "תמונות ילדות", גיליון 128, זוטא, 13 בספטמבר 2011.
- "נס", בתוך כתב העת פטל בעריכת אביבית משמרי, פברואר 2018
- "אליס", מסע כתיבה שיתופי, פרק שני, הארץ ספרים, 31 בינואר 2013.
- "בתי את צוחה או בוחקת", מגזין יקום תרבות, 2016[6]
- "תרפי תרפי", בתוך אנתולוגיה של יצירה נשית ברשת, בעריכת מירי שחם, 2016
- "יין-יאנג", מגזין יקום תרבות, 11 בספטמבר 2015.[7]
- "טוב שאין ילד בסיפור הזה", מגזין יקום תרבות, 26 ביוני 2015.
- "הכלב השחור", מגזין יקום תרבות, 31 ביולי 2015.
- "פילד טריפ", "חדשים" המחלקה לספרות עברית, אונ' בן-גוריון, 11 בפברואר 2014.
- "קחי", מגזין יקום תרבות, 9 בנובמבר 2012.
- "פיל ורוד ובננה צהובה", גיליון 144, זוטא, 3 בינואר 2012.
- "עוגה, עוגה, עוגה", יקום תרבות, מגזין מקוון, 28 בספטמבר 2012.[8]
- "אמא בתוך עונות", מוסף ספרים, הארץ, 13 בינואר 2013.
- מלאכים באופק, הוצאת אקס ליבריס וידיעות ספרים 2016.
- את שתי ידיה היא", ננו פואטיקה 15, מקום לשירה, מאי 2018. פרוזה, תרגום
- "Scenes from a Kibbutz Childhood, תרגום דניס לוין, Spillwords Press ינואר, 2020.
- "Happy Now", תרגום ירון רגב, כתב העת Asymptote, פברואר, 2021.
- "Good Thing There Aren't Any Children in this Story", תרגום ירון רגב, Jewish Fiction Journal, מאי 2021.
שירה
עריכה- "רפרוף", בתוך: את לא נולדת אישה, מרום תרבות ישראלית, 2015
- "טליתא קומי (לסוניה)", כתב העת המקוון המוסך, 18 במאי 2017.
- "אמא, הכל קשור אני אומרת לך", עיתון 77, גיליון 396, אוגוסט-ספטמבר 2017.[9]
- "שני שירים מתוקים", כתב העת המקוון ליריקה, 28 באוגוסט 2018.[10]
- "לרגע, בקיץ הזה", כתב העת המקוון המוסך, 15 במאי 2018.
- "בחדר האמבטיה", בתוך: גיליון מאזניים "על הטבילה", עורכות: רננה אייזנברג ואפרת ביגמן, קיץ תשע"ח.
- "לשונות", מאזניים, עורכת דיתי רונן, גיליון מס' 2, מאי 2018
- "קינה", מוסף 24 שעות, ידיעות אחרונות, 16 באוקטובר 2018.
- למורה שלי, עמוס עוז, מוסף 24 שעות, ידיעות אחרונות, 31 בדצמבר 2018.
- "סן פרנסיסקו, בסופרפארם", המוסך, 13 בינואר 2019.
- "געגוע", ידיעות אחרונות, 25 בספטמבר 2019.
- אין השלם (עריכה: שלומית נעים-נאור), הוצאת עיתון 77, 2021.
- "תמיד יש משהו נוצץ, אני שוקלת להפסיק לשקר לרקפת שלי", המוסך, 23 במרץ 2022.
- "ברוש ארץ ישראלי", המוסך, 26 במאי 2022.
- "הזמן שנותר, דיזנגוף 2022, שממית, אבק", גרנטה, 29 ביולי 2022.
- "הזמן הכי מתוק היה הקיץ", מוסף ספרות ותרבות, ידיעות אחרונות, 22 בספטמבר 2022.
- "תגידי בת" ועוד שירים בתוך: חבלים - אנתולוגיית הורות, הוצאת קתרזיס, 2023.
טורים, ראיונות והרצאות
עריכה- "אנשי הדממה: על עולמם הנשכח של המתרגמים", יותם שווימר, ynet ספרים, 8 ביולי 2011.[11]
- ריאיון ב"ספרים רבותי ספרים" בגלי צה"ל, על תרגום נשים בתמונות, 28 באוקטובר 2011.
- ריאיון בבלוג לתרגום ושפה The Typewriter, בעקבות פרסומו של הספר בדרך אליך בתרגומה, 30 במאי 2013.
- ריאיון בתוכנית הספרות "בסימן קריאה" של רונה גרשון, רשת א', 7 ביוני 2013.
- השאלון במגזין הספרות המקוון "קורא בספרים", 10 ביוני 2013.
- "לקרוא קוריאנית בעברית", הרצאה באוניברסיטה העברית בירושלים, 7 במאי 2013.
- "איך תשפרו את האנגלית העסקית שלכם", מתוך כתבה בפורטל היזמות, 8 בינואר 2014.
- ריאיון באתר ילדי הקומדיה על תרגום סלמון הספק של דאגלס אדמס, 28 בינואר 2015.[12]
- "מה חיפשה האישה עם הכריך התוניסאי מתחת לכיסא", המקום הכי חם בגיהנום, 31 ביולי 2015.[13]
- "אשת הצללית: דיוקנה של גברת, גרסת תפוז", המקום הכי חם בגיהנום, 6 בינואר 2015.
- "שנים ברחתי מהסיפור הזה…בכתיבה היה לי אומץ", ריאיון לדפנה לוי בשבועון "לאשה" (פורסם גם בבלוג "המדור לאיבוד קרובים" יולי 2016).
קישורים חיצוניים
עריכה
- מידע על מרב זקס-פורטל בקטלוג הספרייה הלאומית
מרב זקס-פורטל, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ עטרה אופק, למות מחוסר אושר, באתר מרמלדה, 22 ביוני 2016 (ארכיון)
- ^ דפנה לוי, שנים ברחתי מהסיפור הזה… בכתיבה היה לי אומץ, באתר המדור לאיבוד קרובים, נלקח ב-26 בדצמבר 2018
- ^ נילי דגן, ספוטלייט – מרב זקס-פורטל, באתר ספוטלייט, נלקח ב-26 בדצמבר 2018
- ^ מרב זקס-פורטל, "קינה", "שיר אחד ביום", ידיעות אחרונות, מוסף 24 שעות, 16 באוקטובר 2018, עמ' 2.
- ^ מרב זקס־פורטל / אין השלם, עיתון 77
- ^ מרב זקס-פורטל, "בתי את צוחה או בוחקת" – סיפור ליום השבת, באתר יקום תרבות, 30 בספטמבר 2016
- ^ מרב זקס-פורטל, סיפור ליום השבת – "יין-יאנג", באתר יקום תרבות, 11 בספטמבר 2015
- ^ מרב זקס-פורטל, סיפור קצר ליום השבת - "עוגה, עוגה, עוגה", באתר יקום תרבות, 28 בספטמבר 2012
- ^ מרב זקס-פורטל, עתון 77, גיליון 396, באתר עיתון 77, אוגוסט-ספטמבר 2017
- ^ מרב זקס-פורטל, שני שירים מתוקים, באתר ליריקה, 28 באוגוסט 2018
- ^ יותם שווימר, אנשי הדממה: על עולמם הנשכח של המתרגמים, באתר ynet, 8 ביולי 2011
- ^ דרור ניר קסטל, איך מתרגמים הומור, באתר ילדי הקומדיה, 28 בינואר 2015
- ^ מרב זקס פורטל, מה חיפשה האישה עם הכריך הטוניסאי מתחת לכיסא?, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 31 ביולי 2015