מרגיט טוסטורד
מרגיט (לימבודל) טוסטורד (באנגלית: Tosterud (Limbodal) Margit; 8 במרץ 1918 – 2007) הייתה מטפלת נורווגית, מחסידי אומות עולם על הצלת פעוט יהודי בתקופת שואת יהודי נורווגיה.
 | |
| לידה |
8 במרץ 1918  |
|---|---|
| פטירה |
2007 (בגיל 88 בערך) |
| מדינה |
נורווגיה |
| מקצוע |
אומנת |
| מידע חסידת אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסידת אומות העולם (6 בספטמבר 2000) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | מרגיט טוסטורד |
  | |
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
עריכהטוסטורד עבדה כמטפלת וטיפלה בנרב, בנם הבכור של בני הזוג דוד ואידה ברמן, בתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה, בשנים 1939–1942.
דוד ברמן, אבי המשפחה, נאסר על ידי הגסטפו ב-1 באפריל 1942, ותוך זמן קצר נשלח למחנה גריני, מחוץ לאוסלו. דוד היה כלוא במחנה עד לקיץ אותה שנה. לאחר מכן נשלח עם יהודים אחרים למחנה עבודה בצפון נורווגיה. ב-18 במאי 1942, לאחר שדוד נתפס על ידי הגסטפו, ילדה אשתו, אידה באוסלו את בנם השני, אינגר ישראל. בנובמבר 1942 נשלח דוד חזרה לאוסלו, אולם ב-26 בנובמבר נשלח לאושוויץ, שם נספה, ככל הנראה, ב-22 בינואר 1943.
באוקטובר 1942 גילתה אידה, שאחד מהשכנים הלשין עליהם לשלטונות הנאצים, ולפיכך חיפשה מקום מסתור אצל מכרים נורווגים. בנובמבר 1942 התאפשר לאידה ובנה נרב להימלט לשוודיה, אך היה עליהם להשאיר את אינגר בן החצי שנה, מחשש שבכיו יסגיר את הנמלטים. באישון לילה לקחה אידה את אינגר לטוסטורד, שעבדה בפעוטון, וביקשה שתשמור על בנה עד שובה. טוסטורד הסכימה מיד, לאחר מכן קיבלה את רשותה של מנהלת הפעוטון, שלא ידעה על זהותו היהודית של אינגר.
לאחר המלחמה
עריכהלאחר המלחמה שבה אידה לנורווגיה, ולקחה את אינגר מטוסטורד, ובהמשך עברה להתגורר בשוודיה.
נפטרה בשנת 2007.[2]
הכרה והנצחה
עריכהמרגיט הוכרזה על ידי יד ושם כחסידת אומות העולם ב-6 בספטמבר 2000, בגיל 82.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ מרגיט טוסטרוד, באתר יד ושם
- ^ מרגיט טוסטרוד
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מרגיט טוסטורד".