מרדכי אקלר
הרב מרדכי אקאלר (מכונה מולא מוראד; ה'תר"י, 1850 – ה' בתמוז ה'תרצ"ו, 25 ביוני 1936) היה מתרגם ספרות דתית, רבם של אנוסי משהד.
![]() | |
לידה |
1850 משהד איראן ![]() |
---|---|
פטירה |
25 ביוני 1936 (בגיל 86 בערך) ה' בתמוז ה'תרצ"ו ירושלים פלשתינה |
מקום קבורה | הר הזיתים |
תאריך עלייה | 25 בספטמבר 1927 |
מדינה |
פלשתינה (א"י), האימפריה העות'מאנית ![]() |
מקום פעילות | משהד, מומביי, ירושלים. |
תקופת הפעילות |
? – יוני 1936 ![]() |
חיבוריו | עבודת התמיד, עולת שבת, פירוש לחמשה חומשי תורה. |
בת זוג | יוכבד בת משה (אשתו הראשונה). יוכבד בת רפאל הכהן ובת ציון (אשתו השנייה)[דרוש מקור] |
אב | רפאל |
![]() ![]() |
![](http://up.wiki.x.io/wikipedia/he/thumb/3/3a/%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%A8.png/220px-%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%A8.png)
![](http://up.wiki.x.io/wikipedia/commons/thumb/2/20/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93.gif/220px-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93.gif)
תולדות חייו
עריכהמרדכי אקאלר[1] נולד במשהד בשנת 1850 (ה'תר"י) לרפאל, עשרים שנה לאחר שבני הקהילה נאנסו להתאסלם. למד מאביו תנ"ך בגיל צעיר והמשיך בכוחות עצמו בלימוד המשנה והגמרא. את אשר למד, תרגם לשפת העדה ודרש בפני הקהל. הרב היה עובר בלילות מבית לבית ללמד את הילדים האנוסים במשהד תורה ולחנכם במצוות.[2]
בדור הראשון לאניסות הקימו הרב יוסף כהן ומולא כודאדאד בתי כנסת, כל אחד במרתפו. הרב מרדכי שהיה רב הקהילה בדור השני לאניסות פתח בביתו בית כנסת נוסף וכך עשה גם רבי בנימין אמינוף. בבית הכנסת שניהל במרתפו, לימד הרב מרדכי את הנערים המצטיינים דינים והלכות, תלמידים אלו הפיצו את מה שלמדו במרתפים ובבתי כנסת אחרים. לבית הכנסת הקטן הגיע הציבור מדי שבת לשמוע את דרשת פרשת השבוע מפי הרב.[2]
מונה על ידי הקהילה לרבם בשנת 1883. כרב העדה פסק עבור בני עדתו, סידר קידושין בסתר, מל את בני הקהילה ובהיותו שוחט ובודק גם הבטיח שחיטה כשרה, הרב לא לקח כסף מהקהילה על פעלותיו אלא התקיים מחנות פרוות ובדים שהקים.[2]
פעילותו של הרב מרדכי יחד עם יתר רבני הקהילה והמלמדים שבה, עזרו לשימור היהדות במשהד. רק יהודים בודדים קיבלו עליהם את האסלאם מרצון.[2]
הרב התכתב עם רבני ירושלים ושלח להם עזרה כספית, וכך כתב לו הרב יעקב שאול אלישר:
למעלת כבוד הרב העצום היקר והנכבד כמוהר"ר מרדכי אקאלר יצ"ו ראש קהילת ישראל בעי"ת משהד העי"א... מה מאד שמח ליבנו בשמענו מפי השד"ר בנימין הכהן את החלק הגדול אשר לוקחים אחינו היקרים שבחו"ל בחיבת ציון עיר האלהים ונגע צרת הבת ירושלים בלבבם ובמלוא חפניים בלב שלם הניפו והרימו נדבתם לה' להחיות לב נדכאים שבהר ציון... והיינו מצפים כי ישא רגליו גם למחוז תהילה משהד כאשר חייבנו אותו אך הגיע בקשתכם ע"י טלגרף וגם במכתב לשם הגבאי... כי יחדל מבוא עדיכם פן יזיק לכם בואו שם והבטחתם כי בעזרת ה' תשתדלו לאסוף כסף הקודשים איש איש אשר ידבנו ליבו כברכת ה' עליו
— ארכיון ועד עדת הספרדים אגרת 75
בשנת ה'תרפ"ז (1927) עלה רבי מרדכי לארץ ישראל.[3] במסלול עבר במומבאי ובקראצ'י שם נפגש עם בני קהילתו. רבי מרדכי נפטר בירושלים בה' בתמוז התרצ"ו ונטמן בהר הזיתים.[4]
בנו הרב רפאל אקאלר הנהיג את קהילת משהד לאחר עליית אביו ארצה. הרב רפאל שמש כרב, שוחט, דרשן ומוהל. בהנהגתו סייעו בני העדה לפליטי יהדות בוכארה שברחו מברית המועצות בראשית שנות השלושים לעלות ארצה.[5] הרב עלה לארץ ישראל בשנת 1949 (התש"ט), ובכ"ט בניסן תש"י נפטר.[2]
בנו משה פרסם בשמו את הסיבה להתאסלמות הקהילה: ” אבא היה אומר: בספרד אילצו את האנוסים לעבור טקס התנצרות וזה הביא רבים למסור נפשם על קידוש השם, ואילו אצל אנוסי משהד הסתפקו המוסלמים במסירת הצהרה 'אני מוסלמי', חכמי העדה התירו בשעת צרה ומצוקה למסור הצהרה זאת שלא בתום לבב אלא אנו אנוסים, כלפי חוץ השכנים הנכריים היו האנוסים כג'דיד אל אסלם ולמעשה ביצרו את האמונה היהודית וחישלוה בלב האנוסים בתקוות בטחון כי הגזירה תחלוף - נצח ישראל לא ישקר והאנוסים ישובו בגלוי לעם ישראל”[6]
ספריו
עריכה- "עבודת התמיד" – סידור תפילה לימי החול כמנהג הספרדים ומתורגם בלשון הפרסית. יצא לאור בשנת 1908 (התרס"ח).
- "עולת שבת" – סידור תפילה לימי השבת, כמנהג הספרדים ומתורגם בלשון הפרסית, הסדורים יצאו לאור בהסכמת המרפ"א.[7] ובמהדורה שנייה - ה'תשל"ו בהסכמת הרב עובדיה יוסף.
- "סדר סליחות" – סליחות לימי הרחמים וימים נוראים עם התרגום בלשון פרס.
- מחזור ראש השנה ויום הכיפורים.
- הגדה של פסח עם תפס'יר לפרסית.
רבי מרדכי כתב גם ביאור לכמה מספרי התנ"ך, ביאור המצוי בכתבי יד, ועוד כמה חיבורים שלא זכו לראות אור,[8] ביאורו על התורה יצא לאור בתמוז תשפ"ד על ידי נינו מנשה ורדי (בן דוד) תחת השם מאמר מרדכי.
לקריאה נוספת
עריכה- מנשה ורדי (עורך), מאמר מרדכי, הוצאת יפה נוף, ירושלים תשפ"ד.[9]
- אמנון נצר, על שלושה רבנים מפרס, יהודי איראן עמ' 64 – 65.
- נכדו דוד מוראדי, "הרב מרדכי אקלר זצ"ל, רבם של האנוסים במחתרת", בתוך קול סיני, תמוז תשכ"ב, גיליון ח, עמוד 174, וכן בהשמטות בסוף הספר.
- בן ציון יהושע, יהדות משהד מאניסות ליהדות שלמה – דיוקנה של קהילת האנוסים שבמשהד עמ' 124 – 125.
קישורים חיצוניים
עריכה- משה דוד גאון, "מרדכי בן רפאל אקלר", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 116–117, באתר היברובוקס
- גיורא פוזיילוב, מולא מרדכי אקאלר רבם של אנוסי משהד, חכמיהם של יהודי פרס ואפגניסטאן, ירושלים: הוצאת משרד החינוך, תשנ"ו, עמ' 104–122, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- מאור אקלר, "תולדות רבי מרדכי אקאלר", האוצר נ' (אדר ה'תשפ"א), עמ' תקמה–תקנ (נדפס גם בראש ספר פירושיו לתורה "מאמר מרדכי").
- מאור אקלר, דרשה בגודל חובת שמירת שבת מאת רבי מרדכי אקלר ירחון האוצר נד, עמ' 30 - 39, תמוז תשפ"א.
- מידע על מרדכי אקאלר בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ פירוש השם אקלאר: "אגא" – אדון ו"לאר" – לשון רבים בשפה הפרסית.משה דוד גאון, "מרדכי בן רפאל אקלר", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 116–117, באתר היברובוקס
- ^ 1 2 3 4 5 מאור אקלר, "תולדות רבי מרדכי אקאלר", האוצר נ' (אדר ה'תשפ"א), עמ' תקמה–תקנ (נדפס גם בראש ספר פירושיו לתורה "מאמר מרדכי")
- ^ אורח, דואר היום, 25 במאי 1927
- ^ ב. בן-ניסן, הרב מרדכי אקלר ז"ל, הארץ, 29 ביוני 1936
- ^ ראובן נסימי זיכרון ימי קדם בערכו
- ^ פורסם בעיתון 'הצופה' 8.3.63
- ^ ואלו דבריו 'אשרי עין ראתה אלה איך אחינו הרצוצים והסחופים גם בארצות פזוריהם מרחוק, יזכרו את ה' דבוקים באהבתם ונשענים על חמלתו... ומה מאד נאוה תהלה לישר לב, רב פעלים, הרב המופלא כמוה"ר מרדכי אקלאר יצ"ו אשר השתדל לתרגם סדר התפילה גם לפרסית בעד אחינו האובדים והנדחים בארץ פרס
- ^ דוד מורדי, "הרב מרדכי אקלר זצ"ל, רבם של האנוסים במחתרת", בתוך קול סיני, תמוז תשכ"ב, גיליון ח, עמוד 174
- ^ על הספר ראו: הרב יואל קטן, נתקבלו במערכת, המעין, גיליון 251, תשרי תשפ"ה, עמ' 146