מרדכי וירשובסקי

פוליטיקאי ישראלי

מרדכי וירשוּבְסקי[1] (10 במאי 19301 במאי 2012) היה משפטן, פוליטיקאי ופעיל ישראלי לזכויות האזרח. לשעבר חבר הכנסת וסגן יושב ראש הכנסת.

מרדכי וירשובסקי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 10 במאי 1930
לייפציג, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 במאי 2012 (בגיל 81)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1939
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה התנועה הדמוקרטית לשינוי, רצ, מפלגת שינוי, מפלגת רק ביחד עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה
חבר הכנסת
13 ביוני 197713 ביולי 1992
(15 שנים)
כנסות 9 - 12
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

וירשובסקי נולד בלייפציג שבגרמניה, להורים בעלי אזרחות פולנית. הוא נולד עם שיתוק ברגלו ובידו הימנית ועלה לארץ ישראל בשנת 1939. למד בגימנסיה העברית "הרצליה" ולמד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. באפריל 1955 קיבל תואר שני במשפטים.[2] כעורך דין, החל לעבוד בפרקליטות מחוז תל אביב, אך במהרה עבר לכהן כיועץ המשפטי לנציבות המים, תפקיד אותו החזיק בין השנים 1955–1966. בתפקידו זה עבד מספר שנים על חוק המים התשי"ט. בין השאר הוא נשלח לפרו על ידי המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ, לסייע לה בחקיקת חוקי מים. בשנת 1971 יצא לסייע בחקיקה דומה בניקרגואה.[3]

משנת 1966 ועד 1977 שימש היועץ המשפטי של עיריית תל אביב.[4] בשנים 19741976 פרסום דו"חות ביקורת נגד פעילות בלתי חוקית, לשיטתו, של העירייה בענייני תכנון ובנייה.[5] מנגד טענו נגדו שדרישותיו מחבלות בפעילות תקינה של העירייה ומעכבות אישורי בנייה.[6]

היה ממייסדי מפלגת שינוי בשנת 1974.[7] בשנת 1977 נבחר מטעמה לכנסת, במסגרת התנועה הדמוקרטית לשינוי, וכיהן בה במשך ארבע קדנציות. בכל תקופת חברותו בכנסת היה חבר בועדת החוקה, חוק ומשפט, כן שימש חבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסות ה-9, ה-11, וה-12. בכנסת ה-12 שימש סגן יושב ראש הכנסת.

בשנת 1987 עבר לרצ ונבחר מטעמה לכנסת ה-12. בבחירות לכנסת ה-13, עת התמודדה מרצ בפעם הראשונה כסיעה מאוחדת, אך שנה מאוחר יותר נבחר למועצת העיר בתל אביב יפו כנציג רצ. לקראת הבחירות לכנסת החמש עשרה שובץ במקום הרביעי ברשימת כח לגמלאים, שלא עברה את אחוז החסימה. לאחר שהפסיד בבחירות הפנימיות של מרצ לרשימתה לכנסת נבחר וירשובסקי למועצת העיר תל אביב-יפו מטעם מפלגת הירוקים ובין היתר כיהן כיו"ר הנהלת הסינמטק. לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2008 הצטרף לרשימתו של אורן שחור ושובץ במקום השלישי, אך הרשימה לא נכנסה למועצת העיר.

וירשובסקי כיהן כיושב ראש ארגון הגג של ארגוני הנכים בישראל וכחבר נשיאות. בשנת 2001, יצא וירשובסקי, יושב ראש ארגון הגג של ארגוני הנכים בישראל, נגד הפגנות הנכים הגדולות בירושלים. יואב קריים, שכיהן אז כדובר מטה מאבק הנכים, התעמת עם וירשובסקי בעיתונות.[8]

וירשובסקי היה פעיל בארגון יוצאי גרמניה ושימש יושב-ראש ועדת הכספים של הארגון.

בשנת 2000 זכה וירשובסקי באות יקיר קהילת הלהט"ב בישראל בצוותא עם שולמית אלוני[9] ובשנת 2009 קיבל את אות יקיר העיר תל אביב-יפו. [10]

מרדכי וירשובסקי נפטר 1 במאי 2012 בביתו ונטמן בבית העלמין ירקון. הוא הותיר אחריו את רעייתו ויולה (לבית ישראל) ושני בנים.

עמדות ופעילות

עריכה

כחבר הכנסת וירשובסקי נאבק לביטול סעיף 351 לחוק העונשין, הוא הסעיף שאסר יחסי מין "שלא כדרך הטבע" ואשר היה בתוקף עד 1988. בעקבות משבר מניות הבנקים נאבק וירשובסקי להעמיד לדין פלילי את מנהלי הבנקים שגרמו למשבר, לאחר שתחילה היועץ המשפטי לממשלה, יוסף חריש, החליט כי די בהדחתם של ראשי הבנקים שוויסתו את מניותיהם, ואין עניין לציבור בהמשך התביעה במישור הפלילי.[11]

בשנות ה-80 וירשובסקי היה ממובילי היוזמה לביטול הצנזורה על מחזות, שעליה הייתה אחראית המועצה לביקורת סרטים ומחזות. החוק שיזם לביטול הצנזורה עבר לבסוף ביולי 1989.[12] על הצנזורה הוא אמר: "עצם קיומה של הצנזורה בישראל בשנת 2002 מעיד על אנכרוניזם ועל כך שהדמוקרטיה שלנו היא בערבון מוגבל מאוד. ... מי הם אנשי אותה מועצה שקובעים לעצמם עמדה לגבי מה חושב או מה יכול האזרח לחשוב? קיום המוסד הזה הוא סכנה לחופש הדעות והמחשבה".[13]

בשנת 1989 וירשובסקי יזם תיקון ל"חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק", שירחיב את ההגבלות על פרסומת למוצרי טבק. אולם החקיקה הושלמה רק לאחר שעזב את הכנסת.[14]

וירשובסקי גם יזם את חקיקת חוק חובת המכרזים (התשנ"ב-1992),[15] שעיגן בספר החוקים את העיקרון המחייב כל רשות ציבורית בישראל לערוך מכרז פומבי בטרם תכרות חוזה מול ספק פרטי כלשהו.[16]

בשנת 2008 התראיין לסרט התיעודי של מיקי רוזנטל שיטת השקשוקה, והביע את עמדתו כנגד הצעתו של סמי עופר להוסיף לשם מוזיאון את שמו כאשר אינו תורם מעל 50% לאגפים השונים, ובעקבות כך נדחתה בקשתו לכך.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מרדכי וירשובסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ השם הלועזי הרשום הוא Virshubski, כלומר וירשובּסקי. בישראל נתקבעה בציבור ההגייה עם ב' רפה.
  2. ^ קהל רב בחלוקת תעודות האוניברסיטה, דבר, 18 באפריל 1955
  3. ^ עו"ד עת"א יעבד חקיקת מים לניקרגואה, דבר, 12 בינואר 1971
  4. ^ אברהם רותם, פרקליט חדש לעירית ת"א - לתפקידו בעוד שבועיים, מעריב, 24 בנובמבר 1965
  5. ^ מאשימים ועדת בנין ערים בתל אביב בגבייה שלא כחוק, דבר, 16 באוקטובר 1975
    גדל מספר רשיונות הבניה, דבר, 21 ביוני 1976
  6. ^ היועץ המשפטי של עיריית ת"א מואשם בחבלה ע"י גריפל, דבר, 5 בדצמבר 1976
  7. ^ "לשינוי" תקים גוף פוליטי, מעריב, 29 במרץ 1974
    תנועת שינוי עומדת בתווך בין שתי עמדות קיצוניות, מעריב, 17 ביולי 1974
  8. ^ רותי סיני, ארגון הגג נגד מטה המאבק: מי מייצג את הנכים?, באתר הארץ, 25 בינואר 2002
  9. ^ יקירי הקהילה
  10. ^ חלוקת אות "יקיר תל אביב-יפו" לשנת 2009, כיכר העיר, בלוג ראש עיריית תל אביב יפו רון חולדאי.
  11. ^ אלעזר לוין, וירשובסקי נדנד, עכשיו הם בחקירה, חדשות, 14 באוקטובר 1988
  12. ^ שוש אביגל, רקוויאם לצנזורה, חדשות, 28 ביולי 1989
  13. ^ מרב יודילוביץ', הצנזורה פסלה את הסרט "ג'נין, ג'נין", באתר ynet, 10 בדצמבר 2002
  14. ^ משה פרל, וירשובסקי רוצה לעזור, חדשות, 7 בנובמבר 1989
  15. ^ חוק חובת המכרזים נכנס לתוקפו אתמול, חדשות, 17 במאי 1993
  16. ^ משה פרל, קריאה ראשונה / וירשובסקי נלחם במקורבים, חדשות, 10 במאי 1991