מרדכי לופז
הרב מרדכי חי לופז (לופס; י"ד בטבת ה'תרצ"ב, 24 בדצמבר 1931 – י"ח בטבת ה'תשמ"ה, 11 בינואר 1985) היה רב ודיין ישראלי, חבר בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים ומועצת הרבנות הראשית ורב שכונה בתל אביב. קודם לכן כיהן כאב בית הדין בעיר.
 | |||
| לידה |
24 בדצמבר 1931 י"ד בטבת ה'תרצ"ב ירושלים, פלשתינה (א"י) | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
11 בינואר 1985 (בגיל 53) י"ח בטבת ה'תשמ"ה | ||
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים | ||
| מקום פעילות | תל אביב | ||
| תקופת הפעילות | 1958–1985 (כ־27 שנים) | ||
| רבותיו | הרבנים יחזקאל סרנא, משה חברוני,אהרן כהן ואפרים בורודיאנסקי | ||
| בת זוג | תמר פדואה | ||
| אב | הרב שלום לופס | ||
| אם | הדסה | ||
| מספר צאצאים | 4 | ||
| |||
| |||
| |||
ביוגרפיה
עריכהנולד בעיר העתיקה בירושלים להדסה והרב שלום לופז (לימים, רבה של עכו). בוגר ישיבת תל אביב, ישיבת היישוב החדש, ישיבת חברון, ישיבת פורת יוסף, היכל התלמוד וכולל "שבט מיהודה". בשנת ה'תש"ך, בעת לימודו בכולל, זכה בפרס מטעם המשרד לענייני דתות על עבודה הלכתית שכתב בנושא "קנין חופה"[1].
. נסמך לרבנות בידי הרבנים יצחק אייזיק הלוי הרצוג, יצחק נסים ויוסף שלום אלישיב. ב-1958 התמנה לרב שכונת "רמה" בצפון הישן של תל אביב, והיה רב בית הכנסת "אוהל ישראל" ברחוב בן יהודה, וייסד בו בשנת ה'תשל"ז כולל אברכים. לימד גם בישיבה ביפו[2].
ביוני 1965 התמנה לדיין בבתי הדין הרבניים[3], תחילה בבאר שבע, לאחר מכן באשדוד ולבסוף בתל אביב, שם התמנה כעבור מספר שנים לאב בית דין.
ב-1973 היה חבר בוועדה הבוחרת את הרבנים הראשיים לישראל[4]. באותה שנה, התמודד על משרת רבה הספרדי של חיפה[5], ועל אף שנחשב למועמד המוביל[6], הפסיד לגיסו הרב אליהו בקשי דורון[7]. לאחר הבחירות עתר לבג"ץ כנגד הבחירות, בטענה כי לפני הבחירות הורה הראשון לציון הרב עובדיה יוסף לכל חברי הוועדה הבוחרת שלא לבחור בו, אך עתירתו נדחתה[8]. כמו כן, הגיש מועמדותו באותה שנה למשרת רבה הראשי של תל אביב, אך בשל העובדה שלא היה לו כושר לרבנות עיר הוא הגיש בקשה למועצת הרבנות הראשית להעניק לו כושר כזה, אך למרות תמיכתו של הרב הראשי שלמה גורן - המועצה לא העניקה לו את הכושר[9].
ב-1974 התמנה לחבר מועצת הרבנות הראשית[10], שבה כיהן עד שנת 1980. ב-1984 התמנה כחבר בפועל בבית הדין הרבני הגדול בירושלים[11] במקומו של הרב רפאל עבו שנפטר, וזאת כדי לחסוך את הצורך בוועדת מינויים[12][13].
היה מרצה בענייני יהדות בבמות שונות ובתוכניות רדיו.
בשנת 1976, כאשר הרב הראשי שלמה גורן ניסה לשנות את עמדתה של הרבנות הראשית ביחס לעליית יהודים להר הבית - לא תמך הרב לופז בהצעה, ודרש ששינוי כזה יידון בפורום רבנים רחב יותר[14]. עם זאת, בשנת 1980 חתם על קריאה לרבנים הראשיים לפרסם היתר לעלייה לחלקים מתחומי הר הבית[15]. היה חבר בחבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי[16].
נפטר לאחר מחלה ממושכת בחיי הוריו בי"ח בטבת ה'תשמ"ה[17], ונקבר בחלקת הספרדים בבית הקברות היהודי בהר הזיתים[18].
משפחתו
עריכההיה נשוי לתמר לבית פדואה, ולהם ארבעה ילדים. גיסו היה הרב אליהו בקשי דורון. הרב שמעון בעדני היה נשוי לבת-דודתו.
חיבוריו
עריכההרב לופז כתב מאמרים בכתבי עת תורניים שונים, בהם עסק בסוגיות אקטואליות בתחום הדיינות, כדוגמת: ייבום בזמן הזה[19]; חיוב מזונות לאשה שבעלה מסרב לעבור מכפר לעיר[20]; השביתה בהלכה[21] ועוד.
- בשליחות הרב יצחק נסים הוציא לאור מכתב יד את שו"ת צדקה ומשפט חלק אבן העזר מאת הרב צדקה חוצין (תשל"ה).
לקריאה נוספת
עריכה- הרב דוד ציון לניאדו, "לקדושים אשר באר"ץ: תולדות חכמי ארם צובא חאלב", ירושלים תשס"ט, עמ' 161.
- אריה דרילמן-גפן, "עבד נאמן: חייו ופועלו של הגאון החסיד הרב שלום לופס זצ"ל רבה של עכו", עמ' 468 - 469.
- הרב ישראל יפת, "קוים לדמותו של מורנו הרב והדיין הרב מרדכי בר"ש לופז זצ"ל", בתוך: "נר יום טוב" ב, תשנ"ג, עמ' 62 - 66.
קישורים חיצוניים
עריכה- רבי מרדכי חי לופס, בלקסיקון הרבני "אישי ישראל"
- הרב מרדכי חי לופז (לופס) ע"ה, באתר בית הכנסת רבי מאיר בעל הנס ע"ש פועלי נמל תל אביב הסלוניקאים.
הערות שוליים
עריכה- ^ ילקוט חידושים" לקט בענייני הלכה מעבודות תלמידי הישיבות שזכו בפרסים מטעם במשרד לענייני דת, חלק ב, ירושלים תשכ"ה, עמ' מז ואילך
- ^ הומלצו 6 מועמדים לדיינים, הצופה, 14 באפריל 1965
- ^ נשיא המדינה מינה דיינים חדשים, הַבֹּקֶר, 9 ביוני 1965
- ^ יהושע ביצור, הוסר המכשול האחרון לבחירות הרבנים: הורכבה רשימת ה-101 להשלמת הגוף הבוחר, מעריב, 5 באוקטובר 1972
- ^ ראובן בן צבי, 12 הגישו מועמדות לרב ראשי של חיפה, מעריב, 23 באוקטובר 1974
- ^ נבחרו רבנים ראשיים לחיפה, על המשמר, 28 במאי 1975
- ^ ראובן בן צבי, נבחרו רבנים ראשיים בחיפה, מעריב, 28 במאי 1975
- ^ עמוס לבב, דיין ביה"ד הרבני טוען: הרב הראשי יוסף כינה אותי נוכל, רמאי, רודף בצע ושלמונים, מעריב, 30 ביוני 1975
- ^ אברהם רותם, בחירת הרבנים הראשיים לתל אביב ב-27 למאי, מעריב, 27 באפריל 1973. וראו גם: מרדכי גילת, מאה אלף לירות והבטחות שונות שיכנעו את הרב חפוטא לוותר על בג"צ, על המשמר, 29 במאי 1973
- ^ ראו מודעת ברכה, מעריב, 28 ביוני 1974
- ^ צבי זרחיה, חסד נעורים, כל העיר, 20 ביולי 1984
- ^ צבי זרחיה, כיסאות רבניים, כל העיר, 26 ביוני 1984
- ^ צבי זרחיה, רעיון ממזרי, כל העיר, 18 במאי 1984
- ^ יואל כהן, "הרבנות הראשית ושאלת הא הבית", בתוך: איתמר ורהפטיג ושמואל כ"ץ (עורכים), הרבנות הראשית לישראל שבעים שנה ליסודה, שער שני: פעולות וכיוונים, ירושלים תשס"ב, עמ' 773
- ^ ראו: ישראל רוזן ויהודה שביב (עורכים), "קומו ונעלה" אלון שבות תשס"ג, עמ' 300
- ^ שמואל הכהן וינגרטן, הרבנים בתנועת המזרחי, בתוך: יצחק רפאל ושלמה זלמן שרגאי (עורכים), "ספר הציונות הדתית", כרך א עמ' 429.
- ^ אבנר מזרחי, הרב מרדכי חי לופז ז"ל, במערכה, 5 בפברואר 1985
- ^ כרטיס הקבר של מרדכי חי לופז, באתר הר הזיתים; כרטיס הקבר באתר Gravez.
- ^ שבילין (תל-אביב) לא/לב (תשלט) עמ' קיד-קכז
- ^ שבילין (תל-אביב) כט-ל (תשלז) עמ' 107-115
- ^ תורה שבעל-פה; הרצאות בכינוס הארצי כה (תשמד) עמ' פה-צג