מרדכי מנו

איש עסקים ישראלי

מרדכי מנו (19221969) היה מחלוצי הספנות העברית, בן למשפחת ספנים מסלוניקי.[1]

מרדכי מנו
ציור שמן פורטרט, מאוסף הציורים של משה מנו, אמצע שנות ה-60
ציור שמן פורטרט, מאוסף הציורים של משה מנו, אמצע שנות ה-60
לידה 1922
סלוניקי, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1969 (בגיל 47 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1938
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מרדכי ואסתר מנו בחתונתם, 1942

ביוגרפיה

עריכה

מנו נולד ב-1923 בסלוניקי שביוון, ועלה לארץ ישראל בשנת 1932 בטרם מלאו לו עשר שנים, עם גל העלייה מסלוניקי שאורגן על ידי אבא חושי מהסוכנות היהודית, לחזק את העבודה העברית בנמל חיפה.[2]

את הידע בעולם הספנות ירש מאביו, שמואל מנו (1880–1962), אשר עסק בתחום הספנות בסלוניקי לפני עלייתם לארץ ישראל. האב ואחיו הבכור מוריס עבדו בנמל חיפה עד הפרישה לגמלאות כמו חלק גדול ממשפחת מנו.[1]

תחילת דרכו המקצועית של מנו הייתה בעבודה כשליח ופקיד נמל בסוכנות האוניות "ניסים משולם" ומאוחר יותר בחברת הספנות "עתיד" (שהוקמה בשנת 1934 מיסודה של משפחת בורכרד) שם למד את רזי המקצוע.[2]

מרדכי מנו דיבר ברהיטות 7 שפות (כולל טורקית וערבית), דבר אשר סייע לו ביצירת קשרי עבודה. בשנת 1943 הקים סוכנות אוניות עצמאית בשם "מרדכי מנו סוכני אוניות". הסוכנות טיפלה באוניות הסחר החופשי שפקדו את נמל חיפה ובשלב מאוחר יותר אף רכש את האוניה הראשונה, אוניית עץ קטנה שעיקר עיסוקה היה בייבוא מוצרי מזון מטורקיה בשיתוף פעולה עם סוכנות האוניות "ישראל גוטסמן ובנו", שעסקו אף הם בסחר מוצרי מזון בימי הצנע של תחילת שנות ה-50.

בשנת 1956 הוקמה חברת הספנות "נתיבי הים התיכון בע"מ" כאשר מרדכי מנו מנהל ושותף בכיר בה. החברה רכשה מספר אוניות בנוסף לאוניה "כרמלה" והאוניה "מלכה" (ע"ש שתי בנותיו), האוניה "אייל", האוניה "ליאורה" וכלים נוספים.[2][3] החברה הפכה במהרה ל"ליינר" מוביל בתנועת המטענים לישראל בים התיכון במיוחד מהים האדריאטי.

בשנת 1956, בעת מבצע קדש, ארגן מרדכי מנו, ביוזמת ממשלת ישראל, מעבר ניסיוני של מטענים ישראליים - העברת מלט מנמל חיפה לנמל אילת דרך תעלת סואץ באמצעות האוניה "פאנגיאה", אך המצרים מנעו את מעבר האונייה, ועיכבו אותה במשך כארבעה חודשים.[4]

בשנת 1965 פוצלה השותפות של "נתיבי הים התיכון בע"מ" ומרדכי מנו הקים את חברתו המשפחתית החדשה בשם "מנו נתיבי ים". לחברה זו הועברו חלק מאוניות "נתיבי הים התיכון" ובנוסף הופעלו מספר אוניות חכורות. החברה עסקה בניהול אוניות, בעלות וסוכנות בנמלי חיפה ואשדוד.[2][5]

מנו נפטר בתחילת שנת 1969, השאיר אחריו אישה, שתי בנות, שני בנים, ונכד. בנו הבכור שמואל מנו ייסד את חברת סי-גל ספנות,[6] משה מנו ייסד את חברת מנו ספנות.[1]

ב-2020, ביוזמת בנו משה מנו, נקראה על שמו “כיכר מנו” בחיפה.[7]

נכדו, דן מנו, הוא עורך דין ואיש עסקים ישראלי, שהתפרסם כשהשתתף בתוכנית "הישרדות".[8]

הערות שוליים

עריכה