מרדכי קנת
מרדכי (מקס) קֶנֶת (במקור: מקס קנטרוביץ'; 26 במרץ 1909 – 6 בדצמבר 1987) היה שופט ישראלי, שכיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב (1952–1979).
לידה |
26 במרץ 1909 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
---|---|
פטירה | 6 בדצמבר 1987 (בגיל 78) |
מדינה | ישראל |
השכלה | אוניברסיטת לונדון |
תקופת כהונה | ? – 6 בדצמבר 1987 |
תקופת הפעילות | ? – 6 בדצמבר 1987 |
ביוגרפיה
עריכהמרדכי (מקס) קנת נולד ב-1909 בלונדון. הוריו, חנה לבית יאסקולקה וחיים קנטרוביץ, היו תושבי חברון שגורשו מהארץ עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה והתיישבו באנגליה.[דרושה הבהרה] ב-1919 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא למד בבית הספר המנדטורי למשפטים, ובמקביל היה בשנת 1930 פקיד בבית המשפט המחוזי בירושלים[1]. משנת 1931 היה מתורגמן בבית המשפט המחוזי[2][3] ובהמשך עבר לכהן כמתורגמן ראשי של בית המשפט המחוזי בתל אביב[4]. הוא השתלם באוניברסיטת לונדון, הוסמך למשפטים וקיבל רישיון עריכת דין בארץ ישראל.
באוגוסט 1937 מונה לשופט בבית המשפט השלום[5] וכמנהל ההוצאה לפועל. ב-1947 מונה כשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב ועם הקמת מדינת ישראל היה בין ששת השופטים הראשונים שמונו לבתי המשפט המחוזיים בישראל[6]. באוגוסט 1949 עִברת את שמו ושם משפחתו ל'מרדכי קנת'.[7] בשנת 1951 הוא היה שופט במשפט אלזה טרנק. בקיץ 1952 התמנה כנשיא תורן, ומ-1977 עד 1979 כיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב.
קנת כיהן במשך 42 שנים על כס המשפט. בתפקידו כשופט פסק את פסק הדין הראשון שניתן, בתביעה אזרחית, אחרי הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.[דרוש מקור] ב-1958 כיהן כאב בית הדין הצבאי המיוחד ששפט את אלוף-משנה יששכר שדמי, שהועמד לדין באשמת רצח וחריגה מסמכות בהקשר לטבח כפר קאסם; שדמי זוכה מאשמת הרצח והורשע בסעיפי החריגה מסמכות, הוא ננזף והוטל עליו קנס סמלי של עשר פרוטות, והוא המשיך בשירותו הצבאי.[8]
ב-1979 עמד קנת עמד בראשות ועדת קנת - ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מצב בתי הכלא בישראל. כמו כן נמנה עם חברי ועדת בכור שחקרה את רצח ארלוזורוב.
בשנת תשל"ט (1979) הוענק לקנת עיטור "יקיר העיר תל אביב-יפו".
קנת נפטר בדצמבר 1987, בגיל 78. נטמן בבית העלמין קריית שאול.[9]
משפחתו
עריכהקנת היה נשוי לטובה לבית חיון (1913–1998),[10] ואב לשניים: חיים ודליה.
בתו דליה קובל היא שופטת לשעבר שכיהנה בבית משפט השלום בירושלים.
אחיו נתן קנת היה מבכירי עורכי הדין בארץ. אחיו חנוך (הנרי) קנת (קנטרוביץ') היה המושל היהודי בחברון מטעם המנדט הבריטי, ולאחר מכן שימש בתפקידים משפטיים בכירים שונים בממשל הבריטי.
קישורים חיצוניים
עריכה- מרדכי קנת, באתר הרשות השופטת
- דוד תדהר (עורך), "מכס קנטרוביץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 897
הערות שוליים
עריכה- ^ Notice, פלסטיין בולטין, 25 בדצמבר 1930
- ^ Notice, פלסטיין בולטין, 8 בדצמבר 1931
- ^ Notice, פלסטיין בולטין, 9 במרץ 1932
- ^ New premises for Tel Aviv execution office, פלסטיין פוסט, 8 במרץ 1937
- ^ continued, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937; continued, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937; 3 new Judges, 5 Registrars and 9 Magistrates appointed, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937
- ^ הודעה בדבר מינויים, העיתון הרשמי 3, עמ' 11
- ^ והיה שמך עברי, דבר, 28 באוגוסט 1949; דוד תדהר (עורך), "מקס קנטרוביץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 2062.
- ^ הורכב בית הדין למשפט א/מ שדמי, חרות, 16 בנובמבר 1958; אורי דן, 3 על ספסל שופטים: ביה"ד המיוחד שידון את אל"מ שדמי, מעריב, 17 בנובמבר 1958; אורי דן, א"מ שדמי נקנס בעשר פרוטות וקיבל נזיפה: נמצא אשם בחריגה מסמכות – זוכה מאשמת רציחות, מעריב, 26 בפברואר 1959.
- ^ מרדכי קנת באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- ^ טובה קנת באתר חברה קדישא ת"א–יפו.