מרד האיכרים (סדרה)
ערך ללא מקורות | |
מרד האיכרים (בערבית: ثورة الفلاحين) היא סדרת דרמה היסטורית, שהופקה בלבנון ושודרה בשנת 2018 בערוץ הטלוויזיה של חברת השידור הלבנוני הבין-לאומית (אנ') (LBCI) ובנטפליקס. הסדרה נכתבה על ידי קלודיה מרשליאן ובוימה על ידי פיליפ אסמר, והופקה על ידי EagleFilms.
סוגה | דרמה היסטורית |
---|---|
ארץ מקור | לבנון |
שידור | |
רשת שידור | Lebanese Broadcasting Corporation International |
תקופת שידור מקורית | 2018 |
קישורים חיצוניים | |
דף התוכנית ב-IMDb | |
עלילת הסדרה מתרחשת בשנים 1858–1860 בלבנון הפיאודלית ומציגה את הקונפליקט המעמדי וחוסר הצדק ששורר בין האצולה לכפריים דרך נקודת המבט של שני הצדדים ושואבת השראה מאחת המהפכות בהיסטוריה הלבנונית שהנוהגה על ידי טאניוס שאהין (אנ') בשנת 1860 - מרד הר הלבנון. עם זאת, היא לא עוסקת במהפכה עצמה, אלא בשלב ההיסטורי שהכין את הקרקע להמהפכה באותה תקופה.
הסדרה היא הסדרה הטלוויזיה הלבנונית הראשונה שהוצגה בנטפליקס. הסדרה ושחקניה זכו ב-4 פרסים בטקס 2018 Murex d'Or (אנ'); הסדרה הוכתרה כהפקה הלבנונית הטובה ביותר, השחקן באסם מורנייה זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בלבנון על תפקידו בסדרה, ורד אל-ח'אל לשחקנית הטובה ביותר, ופיליפ אסמר לבמאי הטוב ביותר.[1]
עלילה
עריכהמנטורה (אֵמֶה סיאח) היא כפרייה פשוטה הכורעת ללדת בסתר את בתו של פיאז (קארלוס עאזאר), בנו של אציל מקומי אשר עימו היא מקיימת קשר רומנטי בסתר. פוטון (סארה אבי-כנעאן) דואגת להחביא את התינוקת ובדרכה פוגשת בנווארס (ויסאם חנא), אומן נודד ובעל סדנה לייצור כלי קרמיקה אשר השתקע במקום לאחר שנהג להפיץ רעיונות מהפכניים בכל המקומות בהם עבר. נווארס מתגורר עם אחותו, ליליה (יומנה בו-חנא) ובעלה פאריד. ואילו פוטון גרה עם אמא, סאלחה (ח'תאם א-לחאם), אביה המאמץ איוב (פאדי איבראהים) ואחיה, ניזאר יחד עם מנטורה ובנה שוקרי. בין השניים נרקם לאיטו סיפור אהבה שמתחזק בכל ביקור של פוטון בסדנה של נווארס.
פיאז מתגורר באחוזה גדולה יחד עם אביו, ניסר (ניקולא דאניאל), אימו, קמלה (ג'נאח פאח'ורי), דודתו נארג'יס (תקלא שמעון), סבתו ואחיו ואחיותיו; סאלים (ניקולא מוזהר), לאמיס (ורד אל-ח'אל), ומייסון (פרח ביטאר). אביו ירש את הון המשפחה לאחר מות האח הבכור שנקרא גם הוא פיאז. בתור הבן הבכור לאביו הוא עתיד לרשת את הון המשפחה ומצופה ממנו לנהוג בהתאם למעמדו. יחד עם המשפחה הגרעינית גרים גם בן דודתו של פיאז, ראמח (באסם מורנייה), יחד עם אימו ראחף (נוואל כאמל), ואחותו עאדלה (טניה פח'רי).
ראמח מתוסכל ממות אביו המנוח שאיבד את הונו ושואף בסתר ליבו להשתלט על הונה של המשפחה. הוא מוצא בת ברית בדמותה של לאמיס ששונאת שנאה עזה את הכפריים ואת משפחתה שלה. זו הורגת בהתקף זעם את אחת המשרתות באחוזה, ראבחה. מנוקדה זו ואילך פוטון ומנטורה נקראות לאחוזה כמשרתות, הרומן בין מנטורה לפיאז מאיים להיחשף ונווארס נחוש בדעתו להציל את אהובתו ולחולל מהפכה חברתית וכלכלית יחד עם קבוצת מורדים מקומית שהולכת וצוברת כוח.
שחקנים
עריכההכפריים
עריכה- מנטורה - אֵמֶה סיאח
- נווארס - ויסאם חנא
- פוטון - סארה אבי-כנעאן
- ליליה - יומנה בו-חנא
- סאלחה - ח'תאם א-לחאם
- איוב - פאדי איבראהים
האצילים
עריכהניסר בק וילדיו
עריכה- ניסר - ניקולא דאניאל
- קמלה - ג'נאח פאח'ורי
- פיאז - קארלוס עאזאר
- נרג'ס - תקלא שמעון
- סאלים - ניקולא מוזהר
- לאמיס - ורד אל-ח'אל
- מייסון - פרח ביטאר
המשפחה המורחבת
עריכה- ראמח - באסם מורנייה
- ראחף - נוואל כאמל
- עאדלה - טניה פח'רי
שחקנים נוספים
עריכה- נשים - מאגי בּוּ-רוּסוּן, ופאא טרבייה, סמארה נהרא, ויוויאן אנטוניוס, מארינאל סרכיס, קמיליה ביידון, רולה חמאדה, נהלא דאוד, מיריי אבו ג'רג'ס, פִּיוּ שיחאן, מיריי אבו ג'רג'ס, ראניה מרווה, הינד טאהר, מרסל ג'בור, גרטה עון
- גברים - נאזם עיסא, ויסאם סבאג, אלקו דאוד, מארון שרפאן, ויסאם פארס, שריף עייתאווי, סעיד ברכאת, כמיל יוסוף, אוסאמה אל-עלי
אתרי צילום
עריכההארמון בו חיים האצילים בסדרה הוא ארמון אמיתי הממוקם בעיירה ג'זין שבדרום לבנון, אולם החברה שהפיקה את הסדרה שינתה אותו באופן קיצוני כך שייראה כמו שהוא בסדרה, החל מאריחי הרצפה ועד לריהוט ולתאורה שהוא מכיל.[2] בנייתו של הארמון הופסקה באמצע, בשל מות בעליו, חבר הפרלמנט הלבנוני לשעבר, פאריד סרהל.[3]
קישורים חיצוניים
עריכה- "מרד האיכרים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- مسلسل - ثورة الفلاحين - 2018 طاقم العمل، فيديو، الإعلان،, elcinema (בערבית)
- "ثورة الفلاحين" الانتاج الأضخم في تاريخ الدراما اللبنانية, ET بالعربي (בערבית)
הערות שוליים
עריכה- ^ ايغلز فيلم الفائز الأكبر في موريكس دور – صور | مجلة الجرس (בערבית)
- ^ في هذه المنطقة صُوّر “ثورة الفلاحين”… ولن تصدّقوا كيف كان القصر سابقاً!, الصدارة نيوز, 2018-09-28 (בערבית)
- ^ مجلة سكة, ٧ من أجمل الأماكن المهجورة في العالم العربي, سكة, 2021-02-23 (בערבית)