מרווין גיי

זמר אמריקאי

מרווין גייאנגלית: Marvin Gaye; נולד בשם מרווין פנץ גיי ג'וניור (.Marvin Pentz Gay Jr);‏ 2 באפריל 19391 באפריל 1984) היה מוזיקאי, זמר-יוצר ומפיק מוזיקלי אמריקאי. גיי היה אחד המוזיקאים הבולטים במוזיקה הפופולרית בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים. השפעתו על מוזיקת המוטאון הקנתה לו את הכינוי "נסיך מוזיקת הנשמה".[1]

מרווין גיי
Marvin Pentz Gaye, Jr.
מרווין גיי ב-1973
מרווין גיי ב-1973
לידה 2 באפריל 1939
וושינגטון די. סי., ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 1 באפריל 1984 (בגיל 44)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Marvin Pentz Gay, Jr. עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Marvin Gaye עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות וושינגטון הבירה
תקופת הפעילות 19591984 (כ־25 שנים)
מקום לימודים בית הספר ע"ש ויליאם סייפאקס, תיכון ספינגרן, חטיבת הביניים רנדל, הקמפוס החינוכי קרדוזו עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר
סוגה נשמה
פאנק (Funk)
רית'ם אנד בלוז
סוג קול סלפית, טנור
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים מוטאון רקורדס
קולומביה רקורדס
בן או בת זוג אנה גורדי גיי (19631977) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים נונה גיי, Marvin Gaye III עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
http://www.marvingaye.net
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מגזין "רולינג סטון" דירג את גיי במקום ה-18 ברשימת 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים.

ביוגרפיה

עריכה

גיי נולד וגדל בוושינגטון. יש לו שתי אחיות ואח. לאחר שנשר מהתיכון הצטרף גיי לחיל האוויר האמריקני. הוא שוחרר מהצבא לאחר שסירב למלא פקודה.

גיי התחיל את הקריירה שלו בכמה להקות דו-וופ, בהם להקת "The Marquees" עם בו דידלי. הוא חתם ב"מוטאון רקורדס" ב-1960 והפך לאחד הזמרים המצליחים של החברה. כמה משיריו בשנות ה-60 הפכו ללהיטים, בהם "Stubborn Kind of Fellow"‏, "How Sweet It Is (To Be Loved By You)"‏, ו-"I Heard It Through the Grapevine" וכן הדואטים עם טאמי טרל (Tammi Terrell)‏ "Ain't No Mountain High Enough"‏ ו-"You're All I Need to Get By". לקראת סוף שנות ה-60 החליט לפנות ליצירה עצמאית יותר.

בדומה לסטיבי וונדר נאבק גיי בשיטה שבה נקטה חברת התקליטים שלו, מוטאון, לפיה יש הפרדה בין כותבי השירים, המפיקים והמבצעים. שיטה זו הנפיקה להיטים רבים, אך כמה יוצרים, בהם גיי, חשו מדוכאים. גיי ניצח במאבק זה, שבשיאו הצליח לשכנע את מוטאון להוציא את התקליט "What's Going On", אשר בלט בהיותו אלבום קונספט עם מסרים חברתיים ואקולוגיים ולא רק אוסף של שירי להיטים. תקליט זה זכה למוצלח ביותר של גיי ולאחד מהאלבומים החשובים ביותר בסגנון מוזיקת הנשמה. בספטמבר 2020 דירג מגזין ה"רולינג סטון" את האלבום במקום הראשון ברשימת "500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים".[2]

לאחר "What's Going On" גיי המשיך לקריירה מוזיקלית מצליחה והוציא בין היתר את התקליטים "Let's Get it On"‏, ו-"I Want You"‏ והסינגלים "Got to Give it Up"‏, ו-"Sexual Healing"‏. ב-1983 יצא לסיבוב הופעות, ובסיומו החליט שהוא רוצה להתבודד ועבר לגור בבית הוריו. הוא ניסה כמה פעמים להתאבד לאחר ויכוחים עם אביו.

בתוכנית של ערוץ E! על חייו של גיי, סיפר ריצ'רד הקטן שבשנים האחרונות לחייו, לגיי הייתה תחושה מוקדמת שירצחו אותו.

גיי נרצח בירייה על ידי אביו בלוס אנג'לס, קליפורניה ב-1 באפריל 1984, לאחר שהתערב בוויכוח בין הוריו, יום אחד לפני שמלאו לו 45 שנים.

חיים אישיים

עריכה

גיי היה נשוי פעמיים. נישואיו הראשונים היו לאנה גורדי, אחותו של המפיק המוזיקלי ברי גורדי. היא היוותה השראה לשירים, "Stubborn Kind of Fellow" ו-"You Are a Wonderful One". הזוג אימץ בן (שנולד ב-1965). לזוג היו בעיות מלכתחילה, אך נישואיהם הסתיימו כאשר גיי החל לחזר אחר ג'ניס האנטר. ממערכת יחסים זו נולדו לזוג שני ילדים, נונה (נולדה ב-1974) ופרנקי (נולד ב-1975). זמן קצר לאחר חתונתם, באוקטובר 1977 בלואיזיאנה, הם נפרדו בגלל מתיחות ששררה ביניהם. לבסוף הם התגרשו בפברואר 1981.

הנצחה

עריכה

ב-1987 נכנס גיי להיכל התהילה של הרוק אנד רול, וב-1990, הוא קיבל כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

לזכרו של מרווין גיי נכתבו שירים רבים, בהם שירה של אלונה קמחי, "איש השוקולד", שהולחן ובוצע על ידי יזהר אשדות, ו-"Marvin Gaye" שבוצע על ידי מייגן טריינור וצ'ארלי פות'.

דיסקוגרפיה

עריכה
אלבומי אולפן
שיתופי פעולה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מרווין גיי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Edmonds, Ben., What's going on? : Marvin Gaye and the last days of the Motown sound, Edinburgh: Canongate, 2002, ©2001, ISBN 1-84195-314-8
  2. ^ Rolling Stone, Rolling Stone, The 500 Greatest Albums of All Time, Rolling Stone, ‏2020-09-22 (באנגלית)