מריה גרדוש
מריה גרדוש (במקור מרישקה גרינפלד, בהונגרית: Gárdos Mária; נאג'ברן, 1 באוקטובר 1885 – בודפשט, 23 בינואר 1973) הייתה סופרת, עיתונאית יהודייה-הונגרייה, ממנהיגות תנועת הנשים הסוציאליסטית. בשל יהדותה וכתיבתה הבקורתית על המשטר היא נכללה במלחמת העולם השנייה בצו הממשלתי של סופרים אסורים שיצירותיהם נאסרו להדפסה, להפצה ולקריאה, לאיסור החזקתם אפילו בספריות ציבוריות ודינם היה גריסתם (בדומה לשריפת הספרים בגרמניה הנאצית).
 | |
| לידה |
1 במאי 1885 נאג'ברן, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
23 בינואר 1973 (בגיל 87) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
|
| מפלגה |
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית, המפלגה הקומוניסטית ההונגרית |
  | |
ביוגרפיה
עריכהמרישקה גרינפלד נולדה במשפחה יהודית כבתם של מור גרינפלד ושל יאנקה מילר. מסורת משפחתית הביאה אותה כמעט כילדה לשורות הסוציאל-דמוקרטיה ההונגרית. היא הפכה לחברה במפלגה בגיל חמש עשרה, ואז פורסם המאמר הראשון שלה בנפסבה (ביטאון המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית). היא הייתה המייסדת ולאחר מכן חברת הנהלה של "האיגוד המקצועי של עובדי המסחר והפקידים בסקטור הפרטי". היא הייתה המייסדת של "אגודת שולחן הנשים", אחר כך ב-1903 הנשיאה הראשונה של "איגוד הפועלות בהונגריה" (Magyarország Nőmunkás Egyesület) והעורכת המייסדת של כתב העת "פועלת" (Nőmunkás), שהושקה ב-1905. באותה תקופה תנועת הנשים הסוציאל-דמוקרטית עדיין נקטה עמדה נחרצת בעד "אהבת חופשית" וחיים משותפים ללא תעודת נישואין. מרישקה גארדוש הכריזה על כך "בגלוי ובאומץ לב" במפגש הלאומי של הפועלות הסוציאל-דמוקרטיות ב-1905, וכן במאמריה בעיתונות, דהיינו "את זכות הקיום של האהבה החופשית", ואפילו את עליונותה על הנישואים ועל חוסר המוסריות שנמשך לנגד עינינו תחת עול נישואין". גרדוש בקושי התחילה את החלק הזה של נאומה בכנס גדול של המפלגה, נציג המפלגה שהוקצה לישיבה הלאומית מנע ממנה כל התבטאות נוספת הקשור לנושא.[1]
פעילותה הפוליטית והספרותית הפכה אותה לפופולרית בקרב הציבור המתקדם. אנדרה אדי כתב עליה בהערכה, והיא הייתה ידידה, בין השאר, של ארווין סאבו. גם בעלה הראשון, ארנה ברסטובסקי היה דמות בולטת בפובליציסטיקה הסוציאליסטית. כמזכירת הוועדה המארגנת של הנשות המפלגה וכדוברת היא הייתה אישיות ידועה לאומית ודמות מכובדת בתנועת הנשים הסוציאליסטית הבינלאומית. בשנים 1912–1913 יצאה למסע שכנוע בארצות הברית ותרמה שם בעריכת העיתון הסוציאל-דמוקרטי בשפה ההונגרית.
כשחזרה הביתה, פרשה במידת מה מתנועת הנשים ובמקום זאת עסקה בפעילות עיתונאית ואיגודית. אולם במהלך המהפכות, היא שוב לקחה תפקיד בתנועת הפועלות של הנשים, בתקופת רפובליקת הסובייטית ההונגרית, הייתה חברה במועצת ה-500, אחד מהעורכים של "העיתון האדום", ונואמת תדירה באסיפות הלאומיות. לאחר נפילת הרפובליקה, הסתתרה בביתה לזמן מה, לאחר מכן היגרה לווינה, והפכה לאחד ממנהיגי "קבוצת ההארה" של ההגירה הסוציאל-דמוקרטית. יחסיה עם הקומוניסטים היו מתוחים בשל העובדה שאחותה פרידה נעצרה בברית המועצות בחשד לריגול ולאחר מכן הוצאה להורג ב-1926. ובכל זאת, אתה שמר קשר ינה לנדלר וארנה גראמי חיפש עמה שיתוף פעולה בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20.
למרישקה גרדוש היה קשה יותר ויותר בגלות. היא התרגשה מאוד מההתאבדות של ז'יגמונד קונפי ולאחר מכן ממותו של הנריק קלמר, ולכן החליטה לקחת את כל הסיכונים ולחזור הביתה ב-1932. בבית היא הייתה מבקרת קפדנית של הנהגת המפלגה ההונגרית ברוח "קבוצת ההארה", והייתה חברה בוועדת התעמולה של ההמפלגה (MSZDP). בשנת 1935 נידונה לשנת מאסר בגין המרדה.
אף על פי שראייתה הלכה ונחלשה, היא עסקה בפעילות ספרותית, תרגומית ועיתונאית משמעותית. בין יצירותיה שנכתבו בשנים אלו, הידועה ביותר היא "האישה בזרם ההיסטוריה". היא הייתה נואמת פופולרית בימי מפגשי המפלגה הרגילים והסמינרים שלה היו מפורסמים. לעיתים קרובות הועמדה לדין על התבטאויותיה האנטי-פשיסטיות הרדיקליות. היא נכלאה במהלך מלחמת העולם השנייה. היא שרדה ובפברואר 1945 הפכה לחברה במפלגה הקומוניסטית ההונגרית, בין 1947 לבין 1949 הייתה העורכת הראשית של "חיי הקואופרציה" (Szövetkezeti Élet). גרדוש התעוורה כמעט לגמרי מ-1949, פרשה מעבודה פעילה, נתנה רק הרצאות וכתבה את האוטוביוגרפיה שלה, אותה פרסמה בשני כרכים בשנות ה-60. בשנת 1971 נבחרה לחברת כבוד קבועה במועצה הלאומית של הנשים ההונגריות.
כתביה
עריכה- האמת, החיים (מחקר, 1906)
- תשעה חודשים (סיפור קצר, 1919)
- לואיזה הטובה (חיי לואיז מישל, רומן, 1936)
- בתו היפה ביותר של טריר (אשתו של קרל מרקס, ז'ני וסטפאלן - Westphallen Jenny, רומן, 1938)
- האישה בזרם ההיסטוריה I.-III. 1939-1940 (1942)
- עופי מחשבת (זיכרונות, 1961)
- בכריעה על התירס (זיכרונות, 1964)
- חיים עם מאה פרצופים (זיכרונות, 1975)
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- רשימת סופרים אסורים על פי הצו הממשלתי הראשי 10.800/1944. .M. E (בהונגרית)
- ביוגרפיה, באתר MSZDP
הערות שוליים
עריכה- ^ Politikatörténeti és Szakszervezeti Levéltár (Politikatörténeti Intézet Levéltára, PIL) 940 f. 4. ő. e. - Kolozsvári Friss Újság, 1905. 07. 20.