מרים ריינר
מרים ריינר היא פרופסור חבר בגמלאות בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון ובעלת תואר ראשון, שני ושלישי של הטכניון.
פעילות מקצועית
עריכהריינר חוקרת תהליכי מוח במגמה לעצב טכנולוגיות חדשניות המשפרות את יכולות התודעה האנושית. מטרות מחקריה לזהות את התנאים שבהם המוח מעבד אינפורמציה באופן הטוב ביותר, וליישם את הממצאים בפיתוח טכנולוגיות חדשניות שמתאימות לדרך שבה פועל המוח ושמקדמות את היכולת האנושית.
לקידום מחקריה קבלה מרים ריינר יותר מ-1.7 מיליון יורו מהאיחוד האירופי. המחקר נתמך גם על ידי קרנות של מיקרוסופט, משרד הביטחון הישראלי ולוג׳יטק.
מרים ריינר התמקדה בעיקר בייזום התחום החדש של טכנולוגיות ׳נוכחות מרחוק׳ באיחוד האירופי והייתה חברה בוועדות רבות שעסקו בזיהוי טכנולוגיות חדשניות. כמו כן השתתפה בוועדות של NSF - The National Science Foundation (ארגון המדע הלאומי) וחקרה טכנולוגיות חדשניות של תלת מימד במרכז לחדשנות מדיה NTU בסינגפור, ואינטראקציה של רובוט-אנוש ב-University College London.
מרים ריינר משמשת כפרופסור חבר אורח במדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד ו-UCL באנגליה ובאוניברסיטת Chapel Hill בקרולינה הצפונית.
המעבדה למציאות מדומה ומדדים מוחיים
עריכהמטרת המחקר במעבדה היא לקדם את תהליכי הלמידה הקוגניטיבית. המעבדה מציגה טכנולוגיות חדשות של למידה וחינוך, המבוססות על מחקר נוירו-קוגניטיבי ואלקטרו-פיזיולוגי, ומשתמשת בפיתוחי מציאות מדומה חדשניים משלה.
חקר מציאות מדומה
עריכהמרים ריינר מתארת: "אנחנו מעמידים אנשים בתוך מציאות מדומה ומבקשים מהם לפתור בעיות ולבצע משימות מסוגים שונים. באותו הזמן אנחנו מחברים אותם למכשיר אא"ג כדי לאסוף מידע על פעילות המוח. אנחנו נעזרים בנתונים על המידה שבה הם למדו, על חיוויי התפיסה במציאות המדומה ועל השפעולים במוח כדי ליצור מודל של למידה מיטבית. באמצעות תזמור הגירויים החושיים במציאות המדומה או הרבודה אנחנו יכולים להפוך את העולם הסינתטי לזרז יעיל במיוחד לשפעול אזורים במוח הקשורים ללמידה ולשיפור התפיסה הקוגניטיבית. אנחנו יודעים היום כיצד לייצר אינטראקציות ראשוניות חווייתיות שמובילות לשיפורים בתפקוד הקוגניטיבי, כגון קיצור זמן העיבוד במוח ושיפורים בדיוק ובגיבוש הזיכרון. במעבדה למציאות מדומה ולנוירו-קוגניציה בטכניון בדקנו צירופים שונים של זמינויות חושיות היוצרים אקולוגיה חדשה ש"מדברת" אל מנגנוני המוח. התוצאות שקיבלנו הראו מנגנונים מבוססי אא"ג למדידת עומס מנטלי בזמן למידה, תנאים לשפעול מנגנונים הקשורים לסיבוב מנטלי ולשיקול מרחבי, מערכת נוירוני-מראה ללמידה באמצעות חיקוי, ואינטראקציות אדם-אדם משופרות הנסמכות על סביבות מציאות מדומה ורבודה."
