מרית בן ישראל
מָרית בן ישראל (נולדה ב-1956) היא סופרת, במאית ויוצרת בינתחומית ישראלית.
לידה |
1956 (בת 68 בערך) תל אביב-יפו, ישראל |
---|---|
מקום לימודים | |
ביוגרפיה
עריכהמרית בן ישראל נולדה בתל אביב ב-1956, לגדעון בן-ישראל, לימים חבר הכנסת, ולרות בן-ישראל, לימים פרופסור למשפטים וכלת פרס ישראל לחקר המשפט. מרית גדלה בבאר שבע ובירושלים. למדה באקדמיה לאמנות "בצלאל", בחוג לתורת הספרות ובחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. השתלמה בכוריאוגרפיה בעזרת קרן התרבות אמריקה-ישראל. ביימה ועיצבה עבודות בתיאטרון ובקולנוע בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, הקרן לירושלים, קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב, המועצה לתרבות ואמנות ובית ברל.
ממייסדי בית הספר לתיאטרון חזותי (1986), שם פיתחה שיטה ללימוד תיאטרון חזותי – "בימוי דרך עיצוב".
בשנים האחרונות מתמקדת בכתיבה. בבלוג שלה ("עיר האושר") היא כותבת על אמנות בינתחומית ועל אגדות.
לבן ישראל ובן זוגה, אבי גולן, שני בנים.
ספרים
עריכה- 1996 "אסור לשבת על צמות", רומן בסדרת "ספריה לעם" של עם עובד, זכה בפרס טובה ויצחק וינר לסיפורת חדשה.
- 2004 "קולה של המילה", (עורכת) מבחר מאמרים על שירה-פרפורמנס בהוצאת בבל והזירה הבין-תחומית.
- 2005 "טבע דומם", רומן בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
- 2007 "בנות הדרקון", רומן, חלק ראשון בטרילוגיה, הוצאת הקיבוץ המאוחד[1].
- 2009 "חפץ לב - יסודות תיאטרון הבובות האמנותי", (בשיתוף עם רוני מוסנזון נלקן), הוצאת כרמל ותיאטרון הקרון
- 2010 "כשדוד גרוסמן פגש את ויטו אקונצ'י, על אמנות הגוף בספר הדקדוק הפנימי", קו אדום אמנות, הקיבוץ המאוחד[2].
- 2012 "סיפורים יכולים להציל", עם עובד, סל תרבות ארצי[3]
- 2022 "בנות הדרקון, ספר האבות", ספר ראשון בטרילוגיה, עם עובד
- 2022 "בנות הדרקון, ספר המשאלות", ספר שני בטרילוגיה, עם עובד
- 2022 "בנות הדרקון, כל הילדות", ספר שלישי בטרילוגיה, עם עובד
מעבודותיה בתיאטרון ובקולנוע
עריכה- 1983 "מוכרת הגפרורים" – טקס אשכבה (עיצוב, בימוי וביצוע). בכורה בפסטיבל הבינלאומי הראשון לתיאטרון בובות, ירושלים.
- 1985 "עליסה בארץ המראות" – אופרה לזמרים ובובות בביצוע התזמורת הקאמרית תל אביב (עיצוב).
- 1986 "נסיך בשלושה חלקים" – פסל תיאטרלי (עיצוב, בימוי וביצוע) בכורה בפסטיבל ישראל. הופעות באיטליה (1986) צרפת (88) פולין (88) הולנד (89) גרמניה (89).
- 1987 "מעשה בחייל" (עיצוב) בכורה בפסטיבל ישראל.
- 1990 "אילו" על פי ש"י עגנון (עיצוב, בימוי וביצוע) סיבוב הופעות בגרמניה (1992).
- 1993 "ריקוד הפנים של חווה" (עיצוב, בימוי וביצוע) – סרט קצר. וידאו ארט. הוצג במוזיאון תל אביב ובמקומות נוספים. שני הסרטים הם חלק מ"ספר שירה חי מתנועע ומנגן" שהיא יוצרת בשותפות עם המלחין איתן שטיינברג.
- 1996 "כחול עם זנב" (עיצוב ובימוי) – סרט בעקבות שירים של דליה רביקוביץ, אי. אי. קאמינגס ופנחס שדה. בכורה בסינמטק תל אביב. הוקרן בפסטיבל הקולנוע ירושלים, בפסטיבל פנומנה ועוד.
קישורים חיצוניים
עריכה- עיר האושר האתר האישי של מרית בן ישראל (כולל מבחר ביקורות על ספריה).
- מרית בן ישראל, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה".
- רשימת הפרסומים של מרית בן ישראל, בקטלוג הספרייה הלאומית.
- הספרים של מרית בן ישראל, באתר "סימניה".
- רשימות המתויגות עם מרית בן-ישראל, באתר "הפנקס"
- מרית בן ישראל, "לפוצץ את בית הספר? - על ויטו אקונצ'י כארכיטקט". פרויקט ההרצאות של 12 דקות..
- מיה סלע, מרית בן ישראל חיה באגדות, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2012.
- קובי מידן, "אנשים בלילה" עם מרית בן ישראל, באתר iCast, 25 בפברואר 2014.
- מרית בן ישראל, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל.
- דפנה לוי, חולמת מחוץ לקופסאות, ראיון עם מרית בן ישראל במוסף הספרים של ״לאשה״ ובבלוג ״המדור לאיבוד קרובים״.5 בדצמבר 2012.
- גילי איזיקוביץ, "יש כל כך הרבה דרכים לדכא ילדוֹת. מין הוא רק קצה הקרחון", באתר הארץ, 21 בספטמבר 2022
- דפנה לוי, ראיון אישי עם מרית בן ישראל בפודקאסט ״על החיים ועל המוות״, 09 בדצמבר 2022
- לילך קרסנטי, "תיאטרון הבובות של הנפש" על ״בנות הדרקון״, באתר "מעלה", דצמבר 2022.
- מרית בן ישראל, דף שער בספרייה הלאומית
- מרית בן ישראל, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
עריכה- ^ עמרי הרצוג, לא אגדה ולא לילדים, באתר ynet, 8 במאי 2007
- ^ שוש חן, המוות מתמהמה ברקע, באתר "העוקץ", 8 בדצמבר 2010
- ^ שלומית כהן-אסיף, "סיפורים יכולים להציל": החיים והאגדה, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2012