מרק ביברשטיין
מרק ביברשטיין (בפולנית: Marek Bieberstein; ? - 14 במאי 1944) היה ראש היודנראט הראשון בקרקוב.
עוד בטרם מלחמת העולם השנייה היה מורה ואיש ציבור בולט בקהילה היהודית בעיר קרקוב. יומיים לאחר כיבוש העיר, ב-8 בספטמבר 1939, התפרצו לביתו אנשי אס אס ובידם כתב מינוי לראשות היודנראט. הוא הצטווה למנות תוך יומיים 12 חברי יודנראט ולהציגם לאישור משטרת הביטחון הגרמנית.
במסגרת תפקידו כפוי הטובה, ביברשטיין עשה רבות כדי להקל על היהודים. עזר לנזקקים והתערב בשחרור בני הקהילה שנתפסו על ידי הגרמנים. ביברשטיין סולק מתפקידו במאי 1940, עם פקודת הגירוש הראשונה של הנס פרנק והוחזק בכלא בטרנוב עד סוף יולי 1942. הוא נכלא לאחר שהואשם בעבירה של קבלת שוחד. הסיבה האמיתית למאסרו הייתה אי עמידה במכסת היהודים שאותם נדרש לגרש מקרקוב, לרוב לכפרים ועיירות מהסביבה. בעוד הנאצים אישרו רק ל-15,000 יהודים להישאר בעיר, ביברשטיין אישר ל-21,000 יהודים להישאר.
עם שחרורו מהכלא חזר לגטו במצב בריאותי ירוד ולאחר מספר שבועות הועבר עם משפחתו למחנה פלאשוב שם נרצח על ידי הנאצים.
אחיו היה ד"ר אלכסנדר ביברשטיין, מנהל בית החולים בגטו קרקוב.
