משה אדד

משה דוד אדד (20 במאי 1939, ב' בסיוון ה'תרצ"ט - 25 במרץ 2019, י"ח באדר ב' ה'תשע"ט) היה קרימינולוג, איש חינוך, פרופסור לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וראש אקדמי במכללה האקדמית צפת. חתן פרס ישראל לקרימינולוגיה ה'תש"ע (2010).

משה אדד

לידה	20 במאי 1939 בז'ה, תוניסיה
פטירה	25 במרץ 2019 (בגיל 79) ישראל
ענף מדעי	קרימינולוגיה
מקום לימודים	סורבון
מוסדות	אוניברסיטת בר-אילן
פרסים והוקרה	פרס ישראל לקרימינולוגיה 2010 רחוב בחדרה
http://www.mosheaddad.com/

ביוגרפיה

משה אדד נולד בשנת 1939 בעיר בג'ה בתוניסיה, בן לסוזאן שושנה וניסים חנאני. בשנת 1951 עלה לישראל. למד בישיבה התיכונית כפר הרא"ה. שירת בצה"ל, ואחר כך למד בחוגים לפסיכולוגיה ולביולוגיה-כימיה באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1968 קיבל תואר ראשון. בשנת 1975 קיבל תואר שני בקרימינולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. בתקופת לימודיו היה מורה לכימיה בישיבה התיכונית כפר הרא"ה, ובבית ספר תיכון בחדרה ובמדרשית נעם בפרדס חנה.

בשנת 1976 קיבל תואר דוקטור בקרימינולוגיה מהסורבון (פריז-2). באותה שנה הצטרף לסגל המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. בשנים 1982–1986 היה ראש המחלקה.

אדד ייסד את החוג לקרימינולוגיה במכללת כנרת שבעמק הירדן, ועמד בראשו במשך 15 שנה. כן ריכז במשך שמונה שנים את לימודי הקרימינולוגיה מטעם מערך המכללות של אוניברסיטת בר-אילן.

אדד זכה בתואר "יקיר החינוך הדתי", תשנ"ח והוכרז כחתן פרס ישראל לקרימינולוגיה ה'תש"ע (2010).

בשנותיו האחרונות שימש כראש אקדמי במכללה האקדמית צפת וכן כמרצה במרכז האקדמי פרס ברחובות בתחומים: פסיכולוגיה וקרימינולוגיה למשפטנים.

בשנת 2018 נקרא רחוב על שמו בחדרה.

משה אדד נפטר ב-25 במרץ 2019, ונקבר בבית הקברות החדש בחדרה.

מחקריו

אדד פיתח והרחיב את תאוריות הענישה והבלימה של סלין (1936) בהוסיפו גורמים פסיכוביולוגיים. אחדים ממחקריו של פרופ' אדד עוסקים בעבריינים "מפגרים בשכלם" או "חולי נפש קשים". אדד טוען כי לא הפיגור השכלי הוביל לעבריינות, אלא רצונם של המפגרים להשתייך חברתית לעבריינים, כדי לזכות בעילוי עצמי בעיני עצמם. מחקרים אלה הביאו את אדד ובנזש לפרסם ב-1978 ספר על האחריות הפלילית של מוגבלי האינטליגנציה ושל חולי הנפש.

במחקר נוסף ב-1981 חקר אדד את העבריינות בקרב חולים אפילפטיים (עבריינים ולא עבריינים). במחקרים אחרים בדק, על בסיס חקר מקרים (case studies), בעלי סטיות אישיות, כמו פירומנים, קלפטומנים, והסובלים מפטישיזם ומסטיות מיניות אחרות.

בתחום התיוג, הרחיב אדד את ההיבט התאורטי, והביא בחשבון את הסביבה בה גדל האדם והזכרונות אותם צבר בילדותו.

תפיסתו של אדד את מקורן של התנהגויות אלימות מבוססת על ביוסוציופסיכולוגיה.

אדד חקר גם את עניין הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה ואת פיגועי ההתאבדות. אדד טוען כי רוב המחבלים המתאבדים עושים זאת בשל מצב סוציו-אקונומי קשה והתמכרות לסמים ואלכוהול.

ספריו

• משה אדד, קרימינולוגיה : העבריין בהתהוותו, הוצאת אורעם, 1989
• משה אדד, יובל וולף (עורכים); מלכה אלק, טובה רוזנבלום (עורכות משנה), עבריינות וסטייה חברתית - תאוריה ויישום, אוניברסיטת בר-אילן, 2002
• ש' גיורא שוהם, משה אדד, גיורא רהב, קרימינולגיה, הוצאת שוקן, 2004
• שלמה גיורא שוהם ומשה אדד, ריק ללא שובע, ידיעות ספרים, 2006

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של משה אדד
• פרופ' משה אדד, באתר פרס ישראל
• רשימת הפרסומים של משה אדד, בקטלוג הספרייה הלאומית
• משה דוד אדד (1939-2019), דף שער בספרייה הלאומית

ממאמריו:

• על הטוב ועל הרע, ניב המדרשיה ט"ז-י"ז (תשמ"ג-מ"ד), עמ' 144–148, באתר "דעת"
• כבוד התלמיד - כבודו של אדם, בשדה חמד, גיליון ז-ח, 1995, באתר "דעת"
• מדוע בני נוער אלימים, באתר יוטיוב