משה חריף

משה חריף
לידה	2 ביוני 1933; סוסנוביץ, פולין
נהרג	16 בינואר 1982 (בגיל 48); צומת כברי, ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1934
מקום קבורה	בית העלמין קיבוץ צרעה
השכלה	הטכניון
מפלגה	המערך
	20 ביולי 1981 – 16 בינואר 1982; (181 ימים)
כנסות	10
	מזכיר איחוד הקבוצות והקיבוצים;
	מזכיר איחוד הקבוצות והקיבוצים;

ערך זה עוסק בפוליטיקאי ישראלי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו משה חריף (פירושונים).

משה (מוסה) חריף (2 ביוני 1933 – 16 בינואר 1982) היה איש ציבור ואדריכל ישראלי. כיהן כמזכיר איחוד הקבוצות והקיבוצים וחבר הכנסת מטעם המערך.

ביוגרפיה

חריף נולד בשנת 1933 בסוסנוביץ שבפולין ועלה לארץ ישראל בגיל שנה. בשנת 1952 עבר להתגורר בקיבוץ צרעה, אותו ייצג במוסדות התנועה הקיבוצית ובו חי עד מותו.

במסגרת פעילותו בתנועה הקיבוצית היה חריף מרכז אזור ירושלים בתנועה המאוחדת (1953–1955), מזכיר התנועה (1958–1959). בתפקידו זה תמך באיחוד עם הנוער העובד שיצר את הנוער העובד והלומד^[1]. לאחר מכן היה מזכיר הקיבוץ^[2] ובשנים 1963–1968 למד ארכיטקטורה בטכניון. בשנת הלימודים השנייה זכה בפרס ברוורמן לארכיטקטורה יוצרת^[3]. בשנים 1968–1974 עבד במחלקת התכנון של הקיבוץ המאוחד ובשנת 1976 נבחר למזכיר איחוד הקבוצות והקיבוצים^[4] והיה ממובילי מהלך האיחוד עם הקיבוץ המאוחד ליצירת התנועה הקיבוצית המאוחדת^[5].

בשנת 1981 נבחר מטעם המערך לכנסת העשירית והיה חבר ועדת הכספים. בתקופה זו נתפס חריף כממשיך דרכו של יגאל אלון ומנהיג חטיבת אחדות העבודה בתחומי מפלגת העבודה. פעילותו נקטעה בתאונת דרכים בצומת כברי שבצפון, בה נהרג יחד עם רעייתו, מוריה, ובנו חגי, שהיה טייס בחיל האוויר. כולם נטמנו בקיבוצם. הוא הותיר אחריו בן (גד) ובת (איה).

על שמו נקראים קיבוץ נווה חריף ו"מרכז אזורי לאמנויות – יד חריף" בקיבוץ צרעה וכן בית התרבות בקיבוץ מצפה שלם.