משה פרוש
משה גליקמן־פרוש (1893–1983) היה עסקן ציבור ופוליטיקאי חרדי מטעם אגודת ישראל. ממייסדי אגודת ישראל בירושלים וחבר מועצת עיריית ירושלים במשך כעשרים שנה.
 | |||
| משה פרוש (מימין) לצדם של רבני ישיבת פורת יוסף | |||
| לידה |
1893 ירושלים, האימפריה העות'מאנית  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
1983 (בגיל 90 בערך) | ||
| מדינה |
ישראל | ||
| מקום קבורה |
הר המנוחות | ||
| מפלגה |
אגודת ישראל | ||
| |||
  | |||
ביוגרפיה
עריכהמשה פרוש נולד בירושלים בשנת 1893 לנפתלי צבי פרוש-גליקמן וליוכבד שפרה מרים לבית ריבלין. רעייתו הראשונה הייתה שפרה לבית ריבלין, ילדיהם - מנחם, ותמר ליבא מרגלא. רעייתו השנייה הייתה פייגא טויבא לבית חיימסון.
למד בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים, לאחר נישואיו היה מזכיר אגודת ישראל בחלק מתקופת המנדט הבריטי. היה עורכו של העיתון "קול ישראל", ניהל את תלמוד תורה בני ציון, בעת מלחמת העצמאות שימש כמשקיף מטעם אגודת ישראל במועצת המושל הצבאי בירושלים.
משנת 1950 כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים מטעם החזית הדתית המאוחדת, ולאחר מכן כסגן ראש העירייה. בבחירות לכנסת השנייה ב-1951 הוצב במקום ה-41 ברשימת עם התורה - אגודת ישראל, כאשר בנו, מנחם פרוש, הוצב במקום ה-13 באותה הרשימה. בבחירות לכנסת החמישית ב־1961 הוצב במקום ה־114 ברשימת יהדות התורה.[1]
ב-1969 נקלע משה פרוש, שכיהן כממונה על תיק הרווחה בעיר, לסכסוך עם עובדים סוציאליים במחלקתו שביקשו תקציבים לעבודה עם נוער שוליים. פרוש טען שהעובדים הסוציאליים מתרועעים עם אנשי שמאל קיצוני, קומוניסטים, הומוסקסואלים וכנופיות רחוב, שאין לממנם ואף יש לפטרם. בסופו של דבר הפסיד פרוש בסכסוך, וב-23 במאי 1969 הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים. בנו, מנחם פרוש, החליף אותו במועצת העיר.
בנו, מנחם פרוש, היה חבר הכנסת מטעם אגודת ישראל בין הכנסת הרביעית לכנסת ה-13. בנו של מנחם, מאיר פרוש, מכהן כחבר הכנסת מטעם מפלגה זו מאז הכנסת ה-14.
על שמו שכונת גבעת משה בירושלים וכן רחובה הראשי גבעת משה.
אילן יוחסין משפחת פרוש
עריכה| נפתלי צבי פרוש | לאה פרוש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שלמה זלמן פרוש | גרשון פרוש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נפתלי צבי פרוש-גליקמן | עקיבה פרוש | אהרן יעקב פרוש | אליהו נחום פרוש | יוחנן דוד סלומון | הרב חיים יהודה לייב אוירבך | שינא גיטל | מנחם מנדל פרוש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משה פרוש | מרדכי ליבר פרוש | זונדל קרויזר | בנימין זאב חשין | הרב שמואל קלמן מירסקי | אברהם סלומון | נפתלי סלומון | המשך ענף זה ראו: עץ חיים יהודה לייב אוירבך | מרדכי ליבר פרוש | ירוחם פישל קרלנשטיין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מנחם פרוש | חיים קמיל | דוד חשין | רבי אליעזר אייכלר | הרב נחמן י. יגלניק | הרב מנחם וילהלם | שרה | כתריאל שלמון | יוחנן דוד סלומון | משה מנדלבאום | שלום חיים פרוש | רבי דב צבי קרלנשטיין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מאיר פרוש | אשר טננבוים | הרב ניסן דוד קיוואק | הרב נחמיה וילהלם | אהוד חבצלת | הרב משה שמידע | הרב ברוך מרדכי אטינגר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישראל פרוש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
עריכה- הרב מנחם פרוש, שרשרת הדורות בתקופות הסוערות - פרקי זכרונות על הרב משה פרוש, תשס"א, שישה כרכים.
- קובץ מאמרים, הרב משה פרוש, באתר אוצר החכמה
- Cases in Conflict Management: Sourcebook II: Cases in Conflict Management, Leonard David Goodstein, Bernard Lubin
Contributor Leonard David Goodstein Published by Lawrence Erlbaum Associates, 1984
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד תדהר (עורך), "משה פרוש", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד (1965), עמ' 4477
- למשפחותם לבית אבותם, אילן יוחסין של משפחת פרוש - חלק א', חלק ב'
- מידע על משה פרוש בקטלוג הספרייה הלאומית