משה קשתי

היועץ הכספי לרמטכ"ל, מנכ"ל משרד הביטחון (1965–1970) ומנכ"ל צים (1970–1974)

משה קַשתי (במקור: רֶגֶנבּוֹגֶן; 1 בפברואר 191717 במרץ 1974) היה היועץ הכספי לרמטכ"ל (בדרגת אלוף-משנה), מנכ"ל משרד הביטחון (1965–1970) ומנכ"ל צים (1970–1974).

משה קשתי
משה קשתי בוועידת ראש הממשלה למנהיגי יהדות העולם, 1969
משה קשתי בוועידת ראש הממשלה למנהיגי יהדות העולם, 1969
לידה 1917
סקאלה פוליןפולין פולין
פטירה 17 במרץ 1974 (בגיל 57 בערך)
תאריך עלייה 1935
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ההגנה
משטרת היישובים העבריים
צה"ל
תקופת הפעילות 19441958 (כ־14 שנים)
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
היועץ הכספי לרמטכ"ל
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
תפקידים אזרחיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
משה קשתי (שני משמאל), סיני 1956

ביוגרפיה

עריכה

משה בן יהודה רגנבוגן נולד ב-1917 בעיירה סקאלה שבפולין. קיבל חינוך יהודי מסורתי ב"חדר", ולאחר מכן למד בבית ספר פולני בשעות הבוקר ובבית ספר עברי של "תרבות" בשעות אחר-הצהריים. היה חבר בתנועת הנוער "גורדוניה" וב-1935 עלה לארץ ישראל כחלוץ. תחילה עסק בבניין ובחקלאות, וב-1936 השתקע ביקנעם, החל להיות פעיל ציבורי והצטרף לארגון ההגנה. ב-1942 התגייס למשטרת היישובים העבריים. היה פעיל המרכז החקלאי, וב-1944 נשלח מטעמו לתל אביב כרכז לשכת המס למושבות ולמשקים. במלחמת העצמאות שירת בחיל המשמר בתל אביב והיה שליש ב"חטיבת עבודה צבאית" בדרום הארץ, שאיגדה את פועלי התעשייה, שרותקו למקומות עבודה בעת המלחמה.

עם הקמת צה"ל שירת באגף כוח האדם. ב-1949 עבר למנהל התשלומים (מת"ש), מונה לסגן המנהל וב-1951 מונה לעמוד בראשו. ב-1953 מונה על ידי הרמטכ"ל מרדכי מקלף ליועצו הכספי, ושירת בתפקיד זה גם תחת משה דיין. ב-1956 התמנה במקביל גם לראש אגף הכספים במשרד הביטחון.[1]

ב-1958 מונה לסמנכ"ל משרד הביטחון האחראי לכספים ומשק, עסק בפיתוח התעשיות הביטחוניות, יזם את הקמת חברת תדיראן ושימש יו"ר מועצת המנהלים שלה. כמו כן כיהן כיו"ר התעשייה האווירית, יו"ר השק"ם, יו"ר מועצת המנהלים הראשון של אלביט מחשבים,[2] יו"ר החברה לנכסי החייל ודירקטור במספנות ישראל ובאל על.

במרץ 1965 מונה למנכ"ל משרד הביטחון. במהלך כהונתו הוביל ארגון-מחדש במבנה המשרד, שכלל הקמת מנהל ייצור וחימוש. עם מינויו של צבי צור לעוזר שר הביטחון, נוצרה מתיחות בין קשתי לצור על רקע סמכויותיהם, ודיין הכריע לטובת צור והביא להתפטרות קשתי במרץ 1970.[3] במרץ 1970 התמנה למנכ"ל חברת הספנות צים, תפקיד שבו כיהן עד מותו ב-1974. הוא הוביל מהלך מודרניזציה והתייעלות בחברה, כולל הזמנת שש אוניות מכולות חדישות באיטליה ובגרמניה והקמת שירות המכולות שהפך לתחום פעילותה המרכזי של החברה.[4]

קשתי היה חבר בחבר הנאמנים והמוסדות המנהלים של אוניברסיטת תל אביב, מיוזמי הקמת הפקולטה להנדסה שלה והמכון הטכנולוגי חולון,[5] יו"ר מועצת המנהלים של עיתון "דבר" (מ-1970 עד מותו),[6][7] יו"ר ועדת המחירים הציבורים (מ-1972 עד מותו),[8] חבר נשיאות המגבית המאוחדת לישראל[9] וכן חבר מועצת העיר תל אביב-יפו מטעם המערך-מפא"י (מהבחירות בראשית 1974 ועד מותו).[7]

התגורר בצהלה. היה נשוי לאסתר (1917–1997)[10] ואב לשניים: שרה ויהודה (אודי).

נפטר ב-1974 באופן פתאומי מהתקף לב, בגיל 57. נקבר בבית העלמין קריית שאול[11] בהלוויה שבה השתתפה צמרת המדינה.[12] הותיר אחריו אישה ושני ילדיהם.

לקריאה נוספת

עריכה
  • קשת דרוכה: ידידים מספרים על משה קשתי; עורך: מרדכי נאור; אִסוף חומר וגבית עדויות: יעקב בראון, תל אביב: מלוא, תשל"ח 1977.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא משה קשתי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מינויים במשרד הבטחון, דבר, 19 ביולי 1956.
  2. ^ אלביט מחשבים בע"מ, משה קשתי, מעריב, מודעת אבל, 18 במרץ 1974.
  3. ^ אלי לנדאו, ריב-סמכויות – גורם ה"התפוטרות" של משה קשתי ממשרד-הבטחון, מעריב, 1 בינואר 1970; ז. יואלי, משה קשתי: נעקרתי בשרירות מעשייה בטחונית, דבר, 6 במרץ 1970; יובל אליצור, אומרים ועושים | בסוד מערכת הביטחון, מעריב, 23 במרץ 1970.
  4. ^ יהודה רותם, לשעבר מנכ"ל צים, הלך לעולמו, אתר הובלה ימית, 28 בינואר 2007.
  5. ^ אוניברסיטת תל-אביב, משה קשתי, מעריב, מודעת אבל, 18 במרץ 1974.
  6. ^ ישעיהו אביעם, קשתי – יו"ר מועצת המנהלים ב"דבר", מעריב, 31 במרץ 1970; מ. קשתי – יו"ר מועצת המנהלים של "דבר", דבר, 7 באפריל 1970.
  7. ^ 1 2 ארונו של מ. קשתי, דבר, 18 במרץ 1974.
  8. ^ א. גולדברג – יו"ר ועדת המחירים, דבר, 3 במאי 1974.
  9. ^ הנשיא וחברי נשיאות המגבית המאוחדת בישראל, משה קשתי, דבר, מודעת אבל, 18 במרץ 1974.
  10. ^ אסתר קשתי באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  11. ^ משה קשתי באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  12. ^ משה קשתי – למנוחות, דבר, 20 במרץ 1974; משה קשתי – למנוחות, מעריב, 20 במרץ 1974.