משה (מיכלאנג'לו)

פסל מאת מיכלאנג'לו

"משה" (באיטלקית: Mosè;‏ 15131515) הוא פסל שיש מאת האמן האיטלקי בן תקופת הרנסאנס מיכלאנג'לו בואונרוטי, המציג את דמותו של משה רבנו.

משה
Mosè
מידע כללי
פַּסל מיכלאנג'לו בואונרוטי
תאריך יצירה 1513
טכניקה וחומרים שיש
ממדים בס"מ
גובה 235
נתונים על היצירה
זרם אמנותי הרנסנס הגבוה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום בזיליקת סן פייטרו אין וינקולי
רומא שבאיטליה
קואורדינטות 41°53′38″N 12°29′36″E / 41.893772222222°N 12.493305555556°E / 41.893772222222; 12.493305555556
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפסל נועד להיות אחד מן המרכיבים המרכזיים במצבה מפוארת שהזמין האפיפיור יוליוס השני ממיכלאנג'לו בעבור עצמו. המצבה המפוארת, שאמורה הייתה להיות מוקמת בבזיליקת פטרוס הקדוש, לא הוקמה מעולם, ומיכלאנג'לו יצר במקומה מצבה פשוטה יותר, העומדת בקפלה בבזיליקת סן פייטרו אין וינקולי על גבעת האסקלין ברומא. הפסל עשוי שיש, וגובהו 2.35 מטרים.

היסטוריה של הפסל

עריכה

התכנון המקורי של הקבר שבו אמור היה הפסל להיות משובץ, כלל מבנה בעל שלוש קומות, שבו אמורים היו להיות משובצים כ-40 פסלים שונים. לאחר מותו של יוליוס בשנת 1513 קטנו ממדי הפרויקט. בשנת 1542 הוצא חוזה נוסף, ובו התבקש מיכלאנג'לו ליצור מבנה פשוט הצמוד לקיר הכנסייה, שבו ישובצו פסלים מעטים.

תיאור

עריכה

משה מתואר יושב כשהוא לבוש מעין טוגה או בד כשפלג גופו העליון עירום. ביד אחת הוא אוחז אל גופו לוח מרובע המסמל את לוחות הברית, ואילו ידו השנייה מונחת בחיקו. ראשו עטור הזקן מופנה לשמאל, והוא מביט בריכוז אל נקודה מרוחקת מאתנו. מיכלאנג'לו תיאר את זקנו כמפותל וארוך ומגיע עד לחיקו. הוא נעול סנדלים בעלי רצועות עור הקשורות על שוקיו.

על ראשו עיצב מיכלאנג'לו זוג קרניים קטנות. ייצוג זה בא ככל הנראה בעקבות פרשנות מוטעה של קרינת פני משה, כפי שנאמר בשמות ”כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו” (ל"ד, כט), שבתרגום הוולגטה תורגם כאילו הכוונה היא לקרן כאיבר בגוף ולא לקרן אור. ואולם יש הטוענים כי לא סביר שמיכלאנג'לו, איש רנסאנס בעל השכלה רחבה וידע בשפות, הוטעה בעקבות תרגום הוולגטה כאשר עמדו בפניו תרגומים נוספים והמקור. למעשה גם במסורת היהודית נמצא פירוש המתייחס למילה "קרן", כאל קרן של חיה שניתן לנגוח בה.[1] מבחינה פיסולית הקרן מצביעה על כיוון שמדגיש את מבטו המרוחק של משה והמנוגד לזרועו הנטויה.

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ פיוט ארמי ארץ-ישראלי לשבועות, מחזור רומניה, כ"י אוקספורד 2501. מתוך: י' יהלום ומ' סוקולוף, שירת בני מערבא