משיב הרוח ומוריד הגשם
מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם (נ"א: הַגָּשֶׁם)[1], המכונה במשנה הזכרת גבורות גשמים, היא משבחי הבורא הנאמרים בימות החורף בתפילת העמידה בברכת גבורות (ברכת מחיה המתים).
 | |
| תזכורת לאמירת 'משיב הרוח' בבית כנסת הרמב"ן בירושלים | |
| משנה |
מסכת ברכות, פרק ה', משנה ב' מסכת תענית, פרק א', משניות א'–ב' |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת תענית, דף ב', עמוד א'–דף ה', עמוד א' |
| תלמוד ירושלמי |
מסכת ברכות, פרק ה', הלכה ב' מסכת תענית, פרק א', הלכה א' |
| משנה תורה | ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ב', הלכות ט"ו–י"ז |
| שולחן ערוך | אורח חיים, סימן קי"ד |
זמן אמירתה
עריכההחל מתפילת מוסף של שמיני עצרת ועד תפילת שחרית של היום הראשון של פסח אומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם". את תחילת אמירת 'מוריד הגשם' מקובל לציין באמירת תפילת גשם בשמיני עצרת.
אנשי כנסת הגדולה תיקנו את מקום אמירתה בברכת הגבורות. בתלמוד נכתב הטעם שתיקנוה דווקא בברכה זו: ”מזכירים גבורות גשמים בתחיית המתים. אמר רב יוסף: מתוך ששקולה כתחיית המתים (כי הגשמים נותנים חיים לעולם כתחיית המתים) לפיכך קבעוה בתחיית המתים” (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ג, עמוד א'.).
סך הימים בממוצע הוא כ-181.25, ערך קרוב למשך הסתיו והחורף האסטרונומיים[2]
דין הטועה
עריכה- אם שכח להזכיר 'משיב הרוח ומוריד הגשם, אך אמר במקום זאת "מוריד הטל", אינו חוזר שנית.
- אך אם שכח להזכיר משיב הרוח, ואף לא הזכיר מוריד הטל (כמנהג אשכנז בחו"ל), חוזר לתחילת תפילת שמונה עשרה.
- אם נזכר לאחר סיום 'ברכת גבורות' (מחיה המתים), אך קודם שהתחיל את הברכה הבאה 'ברכת קדושת השם' ('אתה קדוש'), לדעת השולחן ערוך יכול להזכיר 'משיב הרוח' ואינו צריך לחזור לראש התפילה (במקרה שלא אמר אף 'מוריד הטל'). עם זאת כתב המשנה ברורה שדין זה אינו מוסכם, מאחר שיש הרבה מהראשונים שלדעתם אין להזכיר, ולכך לדעתו אם הזכיר את 'שם השם' עדיף שיסיים במילים 'למדני חוקיך' ויאמר 'משיב הרוח' ורק לאחר מכן יסיים שוב את הברכה.
דין המסופק
עריכהאדם שמסופק אם אמר 'משיב הרוח' כדין, או שמא טעה ואמר כהרגלו 'מוריד הטל', דינו הוא שעד שלושים יום מעת שהתחילו לומר את האזכרה, טרם התרגל לשינוי, ומוחזק שאמר כפי שהורגל לומר כל הקיץ, וצריך לחזור ולהתפלל (במקרה שגם לא אמר 'מוריד הטל'). אך לאחר שלושים יום תולים שאמר כפי הנצרך מאחר שכבר התרגל בשלושים יום הללו לומר כדין 'משיב הרוח'.
בפוסקים דנו האם הדבר תלוי בימים ודי שיעברו שלושים ימים, או שמא הדבר תלוי בתשעים תפילות דווקא, ואם כך יש להוסיף את תפילות מוסף של שבת וראש חודש, ואף קודם שיעברו שלושים יום הורגל לומר כדין. וכן להפך אם יודע שהיה תפילות שלא אמר בהם ההזכרה כדין לא יעלו לו למניין.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכהספרים ומאמרים בנושא 'פולמוס הדקדוק'
- קרויס, חיים בן ישעיהו, מכלכל חיים בחסד, תשמ"א, באתר אוצר החכמה
- קרויס, חיים בן ישעיה, ברכות החיים, תשל"ט, באתר אוצר החכמה
- פישר, ישראל יעקב בן אהרן, 1925-2003, אבן ישראל חלק ח -, באתר היברובוקס
- מרזל, שר שלום, קונטרס משיב הרוח באתר אוצר החכמה (החדש)
קישורים חיצוניים
עריכה- משיב הרוח ומוריד הגשם באתר דעת.
- הערך "משיב הרוח ומוריד הגשם", באתר ויקישיבה
- מוריד הגשם - עולמות, באתר עולמות, 19 במאי 2020
- דיון בפורום אוצר החכמה בעניין הניקוד
הערות שוליים
עריכה- ^ הנוסח הישן והרווח יותר הוא "הַגֶּשֶׁם" בסגול. יצחק סטנוב בסידורו "ויעתר יצחק" טען שיש לומר "הַגָּשֶׁם" בקמץ, לפי כללי צורת הפסק, ובעקבותיו הודפסו כך סידורים רבים בנוסח אשכנז. אחרים התנגדו לתיקון זה, הן מטעמים דקדוקיים והן בשל השתייכותו של סטנוב לתנועת ההשכלה.
- ^ רבי אברהם בר חייא, ספר העיבור, מאמר שלישי, שער שני.