משלחת מס' 15 לתחנת החלל מיר
משלחת מס' 15 (ברוסית: основная экспедиция я-15) הייתה משלחת לתחנת החלל מיר שפעלה מ-8 בינואר 1994 ועד ל-9 ביולי 1994. מפקד המשלחת היה ויקטור אפנסייב. פעילות המשלחת נמשכה 182 ימים.
.svg)
הרכב המשלחת
עריכה| שם | תפקיד | חללית הגעה | 8.01.1994–9.07.1994 | חללית חזרה | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
 ויקטור אפנסייב |
מפקד המשלחת | סויוז TM-18 |  |
סויוז TM-18 | חבר משלחת מס' 15 מפקד חלליית "סויוז TM-18" |
| יורי אוסצ'וב |
מהנדס טיסה | סויוז TM-18 | |
סויוז TM-18 | חבר משלחת מס' 15 |
| ולרי פוליאקוב |
רופא-קוסמונאוט | סויוז TM-18 | |
סויוז TM-20 | חבר משלחת מס' 15, 16 ו-17 |
רקע
עריכהבזמן פעילות המשלחת תחנת החלל כללה את המודול הבסיסי, מודול "קוואנט 1", מודול "קוואנט 2" ומודול "קריסטל". נפח מחיה היה 253 מ"ק והספק מיוצר על ידי פאנלים סולארים היה 25 קו"ט.
פעילות המשלחת
עריכהחללית עם חברי המשלחת שוגרה ב-7 בינואר 1994 וב-10 בינואר היא התחברה למודול "קוואנט 1" בתחנת החלל מיר. בתחנת החלל כבר פעלה משלחת מס' 14 בפיקוד וסילי ציבלייב. החל הליך העברת אחריות למשלחת החדשה.
ב-14 בינואר חברי משלחת מס' 14 עזבו את תחנת החלל בחללית סויוז TM-17. במהלך תמרון בקרבת תחנת החלל מיר לצורך בחינת מודול "קריסטל" ציבלייב דיווח על בעיות בשליטה על החללית. צוות שנותר בתחנת החלל נכנס לחללית סויוז TM-18. בשעה 7:47 סרברוב הודיע למרכז הבקרה שהתרחשה התנגשות עם תחנת החלל וקשר עם החללית נותק. הקשר חודש ב-8:02. ניתוח האירוע שבוצע בהמשך הראה שהייתה התנגשות באזור חיבור של מודול "קריסטל" למודול בסיסי של תחנת החלל. במהלך הנחיתה עצמה לא היו בעיות והיא התרחשה בשטח קזחסטן כמתוכנן.
משלחת מס' 15 החלה את פעילותה הסדירה. חללית "סויוז TM-18" שימשה חללית חירום.
מחקרים שבוצעו על ידי צוות התרכזו בעיקר בתחום רפואה. ויקטור פוליאקוב היה רופא והשגיח על ביצוע מחקרים. חלק מהמחקרים בוצעו לפי תוכנית שעובדה בגרמניה ונתונים על התקדמותה היו מועברים למרכז הבקרה הגרמני. מדענים גרמנים היו עוברים על הממצאים ומשנים את מהלך הניסוי במידת הצורך. נושא נוסף היה בדיקת השפעת חוסר כבידה על עצמות הגוף. פוליאקוב בדק מצבם חברי הצוות וביצע מדידות שונות כולל פעילות הלב כל שלוש ימים.
ב-24 בינואר שונה מיקום עגינה של חללית סויוז TM-18 מתא עגינה במודול "קוואנט 1" לתא עגינה במודול הבסיסי. במהלך זה נבדק מצב של מודול "קריסטל" אחרי פגיעה בו בחללית סויוז TM-17. ממצאי הבדיקה החיצונית הראו שאין נזק למודול.
ב-30 בינואר לתחנת החלל הגיע חללית פרוגרס M-21 ובוצע עגינה למודול "קוואנט 1". עם החללית הגיע מטען של 2,385 ק"ג[1]. צוות החל בהעברת המטען לתחנת החלל.
ב-23 במרץ חללית מטען פרוגרס M-21 נותקה מתחנת החלל. בהמשך היא נשרפה בכניסה לאטמוספירה.
ב-23 במרץ לתחנת החלל הגיע חללית פרוגרס M-22 ובוצע עגינה למודול "קוואנט 1". עם החללית הגיע מטען של 2,363 ק"ג[1]. צוות החל בהעברת המטען לתחנת החלל.
ב-28 במרץ החל ניסוי בתחום חקר מגנטוספירה שבוצע ביחד עם מדענים מקנדה, שוודיה וצוות STS-45 ששהה בחלל.
ב-23 במאי חללית מטען פרוגר M-22 נותקה מתחנת החלל. בהמשך היא נשרפה בכניסה לאטמוספירה.
ב-24 במאי לתחנת החלל הגיע חללית פרוגרס M-23 ובוצע עגינה למודול "קוואנט 1". עם החללית הגיע מטען של 2,207 ק"ג[1]. צוות החל בהעברת המטען לתחנת החלל.
ב-2 ביולי חללית מטען פרוגר M-23 נותקה מתחנת החלל. בהמשך היא נשרפה בכניסה לאטמוספירה. מייד לאחר עזיבתה היא שחררה מודול נחיתה עם מסמכים. מודול נחת בהצלחה בכדור הארץ.
במהלך שהות בחלל שנמשכה כחצי שנה משלחת ביצעה מספר רב של ניסויים בתחומים שונים.
ב-3 ביולי הגיע חללית סויוז TM-19 עם משלחת מס' 16 לתחנת החלל מיר בפיקוד יורי מלנצ'נקו. החל הליך של העברת אחריות על תחנת החלל לצוות החדש.
ב-9 ביולי חללית "סויוז TM-18" עזבה את תחנת החלל עם אפנסייב ואוסצ'וב ונחתה בהצלחה בכדור הארץ.
פולאיקוב נותר בתחנת החלל והצטרף למשלחת מס' 16.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 חלליות מטען