משל הכבש האובד
משל הכבש האובד הוא אחד ממשלי ישו. מופיע בבשורות של מתי פרק י"ח 12–14 ולוקס ט"ו 3–7. המשל מדבר על רועה העוזב את עדר הכבשים שלו המונה תשעים ותשעה כבשים על מנת למצוא כבש אחד אשר אבד. זהו המשל הראשון מבין טרילוגיה של משלים על הגאולה שישו מספר לאחר שהפרושים והסופרים, מנהיגי הדת, מאשימים אותו בכך שקיבל בברכה "חוטאים" ואף סעד עמהם[1]. שני המשלים האחרים (בבשורת לוקס) הם משל המטבע שאבד ומשל הבן האובד. משל הרועה הטוב, שנמצא בבשורת יוחנן י' 1–21, נובע ממנה.
סיפור המשל
עריכהלפי הבשורה על פי לוקס, המשל הוא כדלקמן:
4 וַיִּשָׂא אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה וַיֹּאמַר אֲלֵיהֶם׃ 4 מִי בָכֶם הָאִישׁ אֲשֶׁר־לוֹ מֵאָה כְבָשִׂים וְאָבַד לוֹ אֶחָד מֵהֶם וְלֹא יִטּוֹשׁ אֶת־הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה בַּמִּדְבָּר וְהָלַךְ אַחֲרֵי הָאֹבֵד עַד כִּי־יִמְצָאֵהוּ׃ 5 וְהָיָה כְּמָצְאוֹ אֹתוֹ יְשִׂימֶנּוּ עַל־כְּתֵפָיו בְּשִׂמְחָה׃ 6 וּבָא אֶל־בֵּיתוֹ וְקָרָא לְאֹהֲבָיו וְלִשְׁכֵנָיו יַחַד לֵאמֹר שִׂמְחוּ אִתִּי כִּי מָצָאתִי אֶת־שֵׂיִי הָאֹבֵד׃ 7 אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כֵּן שִׂמְחָה תִהְיֶה בַּשָּׁמַיִם עַל־חוֹטֵא אֶחָד אֲשֶׁר שָׁב יוֹתֵר מֵעַל־תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה צַדִּיקִים אֲשֶׁר לֹא־יִצְטָרְכוּ לִתְשׁוּבָה׃
לפי בשורת מתי המשל הוא כדלקמן:
רְאוּ פֶּן־תִּבְזוּ אַחַד הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה כִּי אֹמֵר אֲנִי לָכֶם מַלְאֲכֵיהֶם רֹאִים תָּמִיד אֶת־פְּנֵי אָבִי שֶׁבַּשָׁמָיִם׃ 11 (כִּי בֶן־הָאָדָם בָּא לְהוֹשִׁיעַ אֶת־הָאֹבֵד׃) 12 מַה־דַּעְתְּכֶם כִּי־יִהְיוּ לְאִישׁ מֵאָה כְבָשִׂים וְאָבַד אֶחָד מֵהֶם הֲלֹא יַעֲזֹב אֶת־הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה עַל־הֶהָרִים וְהָלַךְ לְבַקֵּשׁ אֶת־הָאֹבֵד׃ 13 וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יִמְצָאֵהוּ אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי־יִשְׂמַח עָלָיו יוֹתֵר מֵעַל הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה אֲשֶׁר לֹא אָבָדוּ׃ 14 כֵּן אֵינֶנּוּ רָצוֹן מִלִּפְנֵי אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָׁמָיִם שֶׁיֹּאבַד אֶחָד מִן־הַקְּטַנִּים
פרשנות
עריכהבמשל זה קיימים נושאים משותפים בנושאי אובדן, חיפוש האובד והשמחה על מציאתו עם משל המטבע שאבד. הכבש האובד או המטבע שאבד מייצגים אובדן (מבחינת חיי נצח) של בן אנוש לקרבת אלוהים.
כמו באנלוגיה של הרועה טוב, ישו הוא הרועה, ובכך מזהה את עצמו כאדם שהוא צלם אלוהים, אלוהים שגם הוא מתואר בספר יחזקאל כרועה המחפש אחר כבשה תועה (יחזקאל ל"ד: 16-11).
בגרסת המשל לפי בשורת מתי, קדמה לסיפור המשל שאלה שהפנו אליו תלמידיו שרצו לדעת מי הוא הגדול במלכות שמים, ענה להם ישו בהציגו לפניהם ילד קטן מתוך הקהל והשיב "מי שלא יחזור להיות כילד הקטן הזה (באמונתו המוחלטת באלוהים, וכן בהיותו תלוי לחלוטין בהוריו, ובאמונה והביטחון שלו בהם, בתמימות שלו) לא יכנס למלכות השמים. ואז הוא מתרה בקהל שומעיו לבל יכשילו את אמונתם של אותם ילדים המאמינים בו. מכאן ואילך הוא מספר להם את משל הכבש האובד. גם הכבש כמו הילד, תמים ובוטח לחלוטין ברועה הטוב שלו. בגרסת המשל לפי בשורת לוקס, קדמה לסיפור המשל הכבש האובד, ביקורתם הלא מוצדקת והצבועה של הפרושים והסופרים, אנשי הדת, שהתרעמו על כך שישו מתרועע עם החוטאים. סיפור המשל הוא זהה בשתי הגרסאות, ייתכן שישו סיפר אותו משל פעמיים, בהזדמנויות שונות. בכל מקרה המשל מדגים את אהבתו הרבה של ישו כרועה הטוב לעמו ישראל, ולכל שאר בני אדם השייכים "לעדר שלו".
ג'ואל ב. גרין כותב כי " משלים אלה הם ביסודם על הטבע האלוהי ... מטרתם לחשוף את הטבע האלוהי בתגובה לחזרה בתשובה של בני אדם "אובדים"[2].
חדוות הרועה עם רעיו, מייצגת את שמחת אלוהים עם מלאכיו. הרועה שהוא כמו האדם הראשון צלם האלוהים, שמח על חזרתם של חוטאים, אובדים, בתשובה. כל זאת כנגד הביקורת הצבועה של הפרושים והסופרים שהובילה לסיפור המשל.
תיאור באמנות
עריכההדמות מתוך המשל הזה של הרועה הנושא על כתפיו את הכבש האובד שימש כר נרחב ליצירות אמנות בתיאורים של הרועה הטוב[3]. כתוצאה מכך, משל זה מופיע באומנות בעיקר מושפעים מהתיאורים של רועה טוב ולא כנושא בפני עצמו.
מזמורים
עריכהבעוד שישנם אינספור אזכורים לדמות הרועה הטוב במזמורים נוצריים, ניתן לייחס למשל זה באופן מיוחד אזכורם של תשעים ותשעה הכבשים האחרים.
הידוע מביניהם הוא אולי המזמור "תשעים ותשעה" מאת אליזבת סי. סלפיין (1868), אשר מתחיל כך:
תשעים ותשעה כבשים רבצו בגיא בבטחה
הרחק בגבעות אחת מהן אבדה
הרחק משערי הזהב
הרחק בגבעה שוממה וחשופה
הרחק מהרועה המשגיח באהבה
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אמנות מקראית בנושא הכבש האובד WWW:
- המשל בבשורת לוקס, גרסת NIV
- המשל בספר מתי, גרסת NIV
- ישוע מספר את משל הכבש האובד הערוץ המורמוני
- משל הכבש האובד מתוך המנון איש האלוהים
הערות שוליים
עריכה- ^ Richard N. Longenecker, The Challenge of Jesus' Parables, Eerdmans, 2000, ISBN 0-8028-4638-6, pp. 201–204.
- ^ Joel B. Green, The Gospel of Luke, Eerdmans, 1997, ISBN 0-8028-2315-7, p. 526.
- ^ Walter Lowrie, Art in the Early Church, Pantheon Books, 1947, ISBN 1-4067-5291-6, p. 69.