משמעת במסגרת החינוכית

מערכת כללים ועונשים לשמירה על הסדר בבתי ספר

משמעת במסגרת החינוכית מתייחסת למערכת של כללים, עונשים ואסטרטגיות, שמטרתם לשמור על הסדר בבתי ספר ולחתור לכך שהתלמידים יצליחו בלימודיהם. הכללים עשויים להגדיר למשל קוד לבוש או קוד התנהגות מסוים במוסד הלימודים[1].

קריקטורה שכותרתה "המעמד החדש של הדוד סם באמנות השלטון העצמי". הדוד סם פוגע בשני נערים מרדנים, "פטריוט קובני לשעבר " ו"גרילה", בעוד הגנרל הקובני מקסימו גומז יושב וקורא ספר, אמיליו אגינאלדו עומד על שרפרף מאחור, והוואי ופוארטו ריקו עומדים בצד וקוראים.

משמעת היא פעולה, צורת התנהגות, או סדרת כללים אותם מקיימים קבוצת אנשים, לעיתים בניגוד לנטייתם הטבעית, למטרה מסוימת. במסגרת החינוכית ישנם שלושה גורמים מרכזיים אשר להם השפעה מכרעת על המשמעת: התלמיד, המחנך והכיתה עצמה. חשובה התגובה של מחנך הכיתה ביחס להתנהגות השלילית של התלמיד וכן תגובתם של שאר תלמידי הכיתה להתנהגות זו.

גישות מרכזיות

עריכה

ישנן שלוש גישות מרכזיות באשר למשמעת במערכת החינוכית ואלו הן: הגישה הביהביוריסטית, הגישה הפסיכואנליטית, והגישה ההומניסטית.

הגישה הביהביוריסטית משתמשת בעקרונות הלמידה הן האופרנטית והן הקלאסית, לטיפול בבעיות משמעת. על פי גישה זו התנהגותו של אדם מתעצבת על ידי חיזוקים וסמיכות של גירויים מהסביבה. ההתנהגות נלמדת מהסביבה. ההנחה הבסיסית של גישה זו שהפרעה של תלמיד נובעת מכך שהיא מזכה אותו בתגמול, לדוגמה: תשומת לב של חבריו לכיתה או של המחנך. בגישה זו דרכי הפתרון לבעיית משמעת יהיו הקניית הרגלים נכונים והכחדת הרגלים שאינם רצויים באמצעות חיזוקים מתאימים.

לפי הגישה הפסיכואנליטית האדם הוא יצור רב רובדי, בעל רמות מודעות ומבנה אישיות דינמי עם קונפליקטים ומאבקי כוח. לפי גישה זו התלמיד מתנהג בהתנהגות שלילית בעקבות קונפליקטים מודחקים מתקופת הילדות או מאבקים בין דחפים ראשוניים. בטיפול בבעיית משמעת אצל התלמיד ההתמקדות היא בעברו של התלמיד, בילדותו המוקדמת ובהשפעתה על ההווה.

על פי הגישה ההומניסטית האדם הוא יצור חושב, מרגיש ופועל אשר מסוגל להפעיל את החשיבה ככלי מרכזי להסתגלות. על פי גישה זו התלמיד מתנהג באופן שלילי כאשר הוא לא מבין באופן נכון את הסיטואציה או שאין ברשותו דרכים אלטרנטיביות להתמודדות עם המצב. התלמיד מציב לו מטרות התנהגותיות משלו אך לעיתים הן שגויות. כשילד תופס את המציאות באופן שגוי, תיווצר בעיית משמעת. המטרות השגויות האפשריות הן: השגת כוח, השגת תשומת לב, נקמה וחוסר יכולת מדומה. כדי להתגבר על התנהגות שמהווה הפרעה משמעותית יש לזהות את מטרת ההתנהגות, מכיוון שהטיפול יהיה בהתאם למטרה אותה התלמיד רצה להשיג.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שרה שמעוני, שרית סגל וורדה שרוני (1997), "משמעת בכיתה: היבטים פסיכולוגיים וחינוכיים". מכון מופ"ת