משפחה (שבועון)

משפחה
תדירות	שבועון
סוגה	חדשות ומוספי תוכן
מייסד	אשר צוקרמן
בעלים	אלי פלאי
עורך ראשי	יוסי אליטוב
מנכ"ל	יהודה נחשוני
תאריכי הופעה	דצמבר 1987, טבת תשמ"ח – הווה (כ־37 שנים)
שפה	עברית, אנגלית וספרדית
מערכת	כנפי נשרים 35, גבעת שאול ירושלים
תפוצה	מנויים ונקודות מכירה בישראל ומחוץ לה
מדינה	ישראל
	https://he.mishpacha.com

משפחה הוא שבועון חרדי היוצא לאור מאז דצמבר 1987.

החל משנת 2004 יוצא העיתון גם בשפה האנגלית בתפוצה של 50,000 עותקים. מדי שבוע מופץ העיתון בארבעה חלקים: חדשות, מגזין, מגזין נשים בשם "בתוך המשפחה" ומגזין ילדים. אחת לחודש מצורפים לעיתון גם מוסף תורני בשם 'קולמוס', ומוסף קולינרי תחת השם 'טעימות"

לפי סקר TGI הוא השבועון החרדי וגיליון סוף השבוע החרדי הנפוצים ביותר בישראל.

היסטוריה

העיתון נוסד בדצמבר 1987 (טבת תשמ"ח) על ידי אשר צוקרמן, שפרש מיום השישי ושימש כעורכו הראשון. צוקרמן צירף עמו כמשקיע את יהודה פלאי שהפך לבעל השליטה בעיתון. תחילה יצא העיתון כירחון ונקרא "משפחה: ירחון הבית היהודי". מאוחר יותר הפך לשבועון בשם "השבוע של משפחה". בטבת תשנ"ג עזב צוקרמן את העיתון, כאשר גיליון אחד הופק במקביל הן על ידי המערכת בבעלות פלאי והן בהוצאת צוקרמן. שבוע לאחר מכן הופיעה מהדורתו של צוקרמן בשם "השבוע", שהפך לכל השבוע ואחר כך לשעה טובה^[1]^[2].

לפי סקר TGI מספטמבר 2016 שיעור החשיפה של "משפחה" הוא 24.1%. לאור זאת, הוא השבועון החרדי וגיליון סוף השבוע החרדי הנפוצים ביותר בישראל, ירחון "טעימות" שיוצא אף הוא על ידי משפחה, זוכה על פי סקר זה ל-6.7% חשיפה^[3]. העיתון נמצא בבעלות אלי פלאי. בשנים 2011–2013 הוציא "משפחה" חינמון שחולק באמצע השבוע, אך הוצאתו הופסקה בעקבות לחץ מצד מערכת עיתון יתד נאמן שאף הוא מוציא מהדורה חינמית באמצע שבוע.

באוקטובר 2019 עורר השבועון סערה כאשר פרסם מעין ריאיון עם ראש "המוסד", יוסי כהן, ובו התבטאויות בנושאי ביטחון ופוליטיקה^[4].

בספטמבר 2020 פורסמו בחדשות 12 הקלטות מתוך ריאיון שנתן אביחי מנדלבליט למגזין החג של עיתון "משפחה" לעיתונאי ישראל יוסקוביץ. ובהם התבטאויות בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו שעוררו סערה^[5].

מבנה העיתון

השבועון מופץ בנקודות מכירה בישראל ומחוץ לה, וכן למנויים.

למגזין מצורפים בכל שבוע המוספים:

חדשות משפחה – כתבות חדשותיות, תחקירים, טורים פובליציסטים מבכירי העיתונאים החרדים ומוסף כלכלי – בעריכת ישראל יוסקוביץ
בתוך המשפחה – מוסף נשים העוסק בנושאי הורות, בריאות, אופנה ומתכונים בעריכתה של חנה אפיק.
ילדים – עיתון הפונה לשכבת הגילאים 6–13, בעריכת אתי ניסנבוים.
מגזין משפחה – כתבות עומק, ראיונות, תחקירים, נושאי החדשות בהרחבה וטורים אישיים. בעריכת אריה ארליך.

בנוסף, מצורפים אחת לתקופה:

קולמוס – ירחון תורני, בעריכת ישראל א. גרובייס
טעימות – מגזין לענייני אוכל ומתכונים (למנויים בלבד; ניתן לרכישה בנפרד בחנויות) היוצא בחגים.
בריא יותר – מגזין בריאות היוצא אחת לרבעון.
נעורים – לצעירים, היוצא בחגים.

מוספי השבועון מופיעים בפורמט מגזין על גבי נייר כרומו, למעט "חדשות משפחה" המופיע על נייר עיתון בפורמט טבלואיד. מעת לעת מוציא העיתון מוספים בנושאי דיור, נישואים, תינוקות ועוד.

במקביל לגרסה העברית של העיתון קיימת גם גרסה באנגלית.

בספטמבר 2017 העיתון החל לפרסם גרסה בספרדית.

פודקאסט

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

החל משנת 2021 החל העיתון בהוצאת פודקאסטים, בשלל נושאים ביניהם פוליטיקה, היסטוריה, חינוך, מוזיקה כלכלה, ונפש.

נכון ל-1 בספטמבר 2023 יצאו לאור 34 סדרות הכוללים קרוב ל-240 פרקים^[6].

פיקוח ותכנים

לשבועון ועדה רוחנית בראשות הרב מנחם כהן, וחברים בה הרב אליהו גוט והרב אפרים זלמן גלינסקי. מערכת העיתון רואה כמנהיגה הרוחני את הרב אשר וייס, אליו היא פונה להכרעות מורכבות (דוגמת הביקורת על השבועון ב-2010). הוועדה מבקרת את תוכני העיתון מבחינה דתית ורעיונית. להבדיל מהעיתונים המפלגתיים, פונה השבועון לכל הזרמים החרדיים. כמו בעיתונים חרדיים אחרים, בעיתון לא מתפרסמות תמונות של בנות ונשים מעל גיל 3. לעיתים מטושטשות או מוסרות דמויות נשיות המופיעות בתמונה. לדוגמה, בתמונת חדר המצב בבית הלבן הוסרה הילרי קלינטון^[7] בוויקיליקס פורסם שהיא התלוננה על כך, בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 פורסמה תמונתה בצורה מחושמלת מה שהיווה תקדים^[8].

ככתב עת בלתי מפלגתי מרבה "משפחה" לבקר את העסקנים והפוליטיקאים החרדיים. סגנונו של השבועון פתוח יחסית לשאר העיתונים החרדים. בשונה מהעיתונות החרדית השמרנית, "משפחה" נותן במה למגוון דעות ובכלל זה של אישים שאינם מהמגזר החרדי, ובהם רבנים ואנשי ציבור מן המחנה הדתי לאומי.

בשנת 2014, במהלך מבצע צוק איתן, פרסם העיתון את תמונות הנופלים, לצד מילות הערכה אישיות. יו"ר העיתון, אלי פלאי, אמר כי הפרסום הוא אכן תופעה חדשה בעיתונות החרדית אך היא נותנת ביטוי לתודעת האחדות הכלל-יהודית שהופגנה באותה תקופה, מאז רצח שלושת הנערים^[9].

המאבק נגד העיתון

ערך מורחב – המאבק בשבועונים החרדיים בישראל

רבנים חרדים, בעיקר מהמגזר הליטאי, הביעו את התנגדותם לקו הפתוח של השבועונים החרדים, ובראשם "משפחה". בין השאר טענו כי "משפחה" מעודד השכלה, הכשרה מקצועית והשתלבות אברכים במעגל העבודה. בגיליון חג הסוכות תשע"א (2010) יצא "משפחה" במוסף מיוחד שהוקדש לנושא ההשכלה והתעסוקה בציבור החרדי. בעקבות זאת פרסם העיתון יתד נאמן מאמרים חריפים בגנות "משפחה" ופורסם קול קורא של רבנים ומחנכים האוסר את קריאת העיתון.

בגיליון חג הפסח תשע"א (2011) פורסמה כתבה נרחבת על הרב נסים קרליץ ובה ריאיון לא־רשמי עמו, צעד שניתן היה לפרשו כמתן לגיטימציה מצדו לעיתון. זמן קצר לאחר מכן פרסם יתד נאמן מכתב של הרב קרליץ שבו הוא יוצא נגד השבועונים – תוך אזכור שמו של "משפחה" – "המסלפים ומטשטשים את השקפת תורתנו הקדושה שקיבלו מרבותינו, וחלילה להכניס עיתונים מסוג זה לבית". למכתבו צורף גילוי דעת נוסף של רבנים וראשי ישיבות. בעקבות כך נפגשו ראשי השבועון עם הרב קרליץ ובפגישה הם העלו יוזמה להקמת ועדת פיקוח רוחנית על העיתון שתהיה מקובלת על הרב קרליץ. למרות זאת, כעבור זמן קצר פורסם שוב ביתד נאמן וכן ביומון המבשר מכתבו של הרב קרליץ, ועליו נוספו חתימותיהם של הרב יוסף שלום אלישיב והרב חיים קנייבסקי. עם זאת, ב"המבשר" הושמט שמו של הרב קרליץ, בשל חוסר הוודאות לגבי דעתו, וב"משפחה" נטען שהוא דרש שלא לעשות שימוש במכתבו^[10]. בתגובה פרסם יתד נאמן מכתב נוסף בכתב ידו של הרב קרליץ, האומר כי מעולם לא השתנתה דעתו על "חובת ההתרחקות מעיתון משפחה ושאר השבועונים למיניהם"^[11]. לטענת גורמים המזוהים עם השבועונים, בין סיבות המאבק נגדם כלולה גם התחרות הכלכלית בין העיתונים לשבועונים^[12].

בדצמבר 2011 החל "משפחה" בהפצת חינמון חדש, והדבר הגביר את המאבק נגדו. בריכוזים החרדיים התפרסמו פסקי הלכה של הרבנים קרליץ וקנייבסקי המתירים לסלק את העיתון מתיבות הדואר של אחרים, בנימוק כי "אין בזה גזילה אלא הצלת הרבים, ואדרבה צריך להכיר טובה למי שמוציא אותם ומשליכם, והווי כמסלק נזק מחברו", ו"הוא בכלל 'ובערת הרע מקרבך'". כמו כן פרסמו כחמישים רבני שכונות וקהילות כרוז ובו מזהירים מפני הפצת החינמון בשכונות החרדיות. כעבור זמן כמה מהרבנים ביקשו במכתב ליתד נאמן שלא לעשות שימוש בחתימתם, עד לבירור העניין אצל הרב יהודה סילמן, וכמה מהם טענו כי חתימתם זויפה^[13].

בעקבות זאת פרסם העיתון "משפחה" מכתב מהרב שמואל אוירבך שבו הבהיר שאין הכוונה ל"משפחה" שמבוקר על ידי תלמידי חכמים כראוי^[14]: "הנני להודיע ולגלות בזה, כי מה שנתפרסם, וגם אני חתמתי בזה, נגד קריאת עיתונים שאין בהם פיקוח של תלמידי חכמים, מודיע אני בזה, כי אין בזה הכלל העיתון "משפחה", אשר יודע אני שיש בזה פיקוח של ת"ח, ולזה בוודאי שאין הכוונה במה שנתפרסם שום דבר נגד "משפחה", אשר מבוקר היטב על ידי ת"ח כראוי".

בסוף אותו חודש פורסם גילוי דעת של הרב אלישיב, אשר לראשונה יצא במכתב-יחיד^[15] כנגד "משפחה": ”כבר הבעתי דעתי אודות השבועון 'משפחה', המסלף ומטשטש השקפת התורה. ועתה בא להרבות השפעתו ותפוצתו. יש לעמוד על המשמר לבל ייכנס לבתי היראים לדבר ד', ובוודאי שאין להכשירו ולסייע בידו”. המכתב פורסם ב"יתד נאמן" וב"המבשר"^[16].

שני רבני שכונות שחתימתם הופיעה בגילוי דעת נגד השבועון פרסמו כי מדובר בזיוף^[17].

בתגובה כינסו חברי המערכת וחברי הוועדה הרוחנית אספה במעונו של הרב אשר וייס, שבה הביע תמיכה בעיתון.

סגל

בעלים ויו"ר: אלי פלאי
מנכ"ל: יהודה נחשוני
עורך: יוסי אליטוב
עורך מגזין: אריה ארליך
עורך החדשות וכתב מדיני: ישראל יוסקוביץ
עורך משנה ועורך המוסף קולמוס: ישראל אלתר גרובייס
כתב פוליטי: קובי בורנשטיין
טור אישי (הסוגר את המגזין): דוד דמן (פובליציסט חרדי מפורסם ומוותיקי העיתון, המפרסם מעת לעת טורי דעה גם באתר 'הארץ' וב'גלובס').

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של משפחה
אתר האינטרנט הרשמי של משפחה (באנגלית)

משפחה, ברשת החברתית פייסבוק
משפחה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
משפחה, ברשת החברתית אינסטגרם
משפחה, באתר OCLC (באנגלית)
שחר אילן, המשפחה הרביעית, באתר הארץ, 12 ביולי 2006
אורלי צרפתי ודליה לירן-אלפר, ‏"ברוך שלא עשני אשה"? ניצני שיח נשי-פמיניסטי בעיתונות החרדית המסחרית, קשר 40, קיץ 2010, עמ' 126–138
אורלי צרפתי ודליה לירן-אלפר, ‏"בן לוקח בת ובת לוקחת בן": ייצוגי מגדר בעיתון החרדי "ילדים", קשר 44, חורף 2013, עמ' 106–113
עיתון משפחה – פסח תש"ף לדוגמה

הערות שוליים

^ אברהם דוב גרינבוים, יהדות התפוצ, באתר מגזין ליברל, ‏11 ביוני 2020
^ הגונז האלמוני, ‏ביקורת עיתוני פסח: הטור שלא עושה הנחות, באתר כיכר השבת, 20 באפריל 2017
^ ישראל כהן, ‏סקר TGI לעיתונות החרדית: התחזקות קלה לעיתונים, הרדיו מעט נחלש, באתר כיכר השבת, 5 בספטמבר 2016
^ איתמר אייכנר, ראש המוסד מתנער מהריאיון בעיתון החרדי: "קשקוש אחד גדול", באתר ynet, 13 באוקטובר 2019
^ יהודה שלזינגר, יאיר אלטמן, "מנדלבליט הוא אסון לדמוקרטיה", באתר ישראל היום, 29 בספטמבר 2020
^ פודקסאטים באתר משפחה
^ הילרי קלינטון הועלמה גם בעיתונים החרדיים המודיע ומשפחה, בבלוג "חדר 404" של עידו קינן, 8 במאי 2011
^ קובי נחשוני, אולפן, הניצחון ההיסטורי של קלינטון: אישה ראשונה על שער עיתון חרדי, באתר ynet, 9 בנובמבר 2016
^ יקי אדמקר‏, תקדים בעיתון חרדי: תמונות הנופלים, באתר וואלה, 24 ביולי 2014
^ איטל קציר, ‏השבועונים משיבים מלחמה: "יתד מרמה את גדולי ישראל", באתר כיכר השבת, 11 במאי 2011
^ ישראל כהן, ‏הגר"נ קרליץ במכתב חדש: לא שיניתי דעתי בעניין השבועונים, באתר כיכר השבת, 13 במאי 2011
^ יוסי כץ, יקי אדמקר ומשה ויסברג, בלעדי: מה מסתתר מאחורי המאבק בשבועונים?, באתר בחדרי חרדים, 11 במאי 2011
^ צילום המכתב, ב"פורום אברכים" באתר רוטר.נט
^ צילום המכתב
^ עד אז פורסמו גילויי הדעת כנגד השבועונים על ידי קבוצות רבנים ולחלקם הצטרף הרב אלישיב.
^ חיים שקדי, ‏מאבק 'יתד ו'משפחה' לשיא חדש: מכתב מהרב אלישיב, באתר כיכר השבת, 30 בדצמבר 2011
^ אלי כהן, "יתד" מזייף את חתימותיהם של הרבנים – יצחק מטפל, באתר בחדרי חרדים, 12 בינואר 2012

[1] אברהם דוב גרינבוים, יהדות התפוצ, באתר מגזין ליברל, ‏11 ביוני 2020

[2] הגונז האלמוני, ‏ביקורת עיתוני פסח: הטור שלא עושה הנחות, באתר כיכר השבת, 20 באפריל 2017

[3] ישראל כהן, ‏סקר TGI לעיתונות החרדית: התחזקות קלה לעיתונים, הרדיו מעט נחלש, באתר כיכר השבת, 5 בספטמבר 2016

[4] איתמר אייכנר, ראש המוסד מתנער מהריאיון בעיתון החרדי: "קשקוש אחד גדול", באתר ynet, 13 באוקטובר 2019

[5] יהודה שלזינגר, יאיר אלטמן, "מנדלבליט הוא אסון לדמוקרטיה", באתר ישראל היום, 29 בספטמבר 2020

[6] פודקסאטים באתר משפחה

[7] הילרי קלינטון הועלמה גם בעיתונים החרדיים המודיע ומשפחה, בבלוג "חדר 404" של עידו קינן, 8 במאי 2011

[8] קובי נחשוני, אולפן, הניצחון ההיסטורי של קלינטון: אישה ראשונה על שער עיתון חרדי, באתר ynet, 9 בנובמבר 2016

[9] יקי אדמקר‏, תקדים בעיתון חרדי: תמונות הנופלים, באתר וואלה, 24 ביולי 2014

[10] איטל קציר, ‏השבועונים משיבים מלחמה: "יתד מרמה את גדולי ישראל", באתר כיכר השבת, 11 במאי 2011

[11] ישראל כהן, ‏הגר"נ קרליץ במכתב חדש: לא שיניתי דעתי בעניין השבועונים, באתר כיכר השבת, 13 במאי 2011

[12] יוסי כץ, יקי אדמקר ומשה ויסברג, בלעדי: מה מסתתר מאחורי המאבק בשבועונים?, באתר בחדרי חרדים, 11 במאי 2011

[13] צילום המכתב, ב"פורום אברכים" באתר רוטר.נט

[14] צילום המכתב

[15] עד אז פורסמו גילויי הדעת כנגד השבועונים על ידי קבוצות רבנים ולחלקם הצטרף הרב אלישיב.

[16] חיים שקדי, ‏מאבק 'יתד ו'משפחה' לשיא חדש: מכתב מהרב אלישיב, באתר כיכר השבת, 30 בדצמבר 2011

[17] אלי כהן, "יתד" מזייף את חתימותיהם של הרבנים – יצחק מטפל, באתר בחדרי חרדים, 12 בינואר 2012

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]