משק לשעת חירום

גוף בין-משרדי בממשלת ישראל המופקד על הכנת מפעלים, שירותים ומוצרים חיוניים במשק לשעת חירום, על מנת לאפשר שגרת חיים תקינה ככל האפשר בעורף
המונח "מל"ח" מפנה לכאן. לערך העוסק במרכז לענייני חינוך של חב"ד, ראו מרכז לענייני חינוך.

משק לשעת חירום (מל"ח) הוא גוף בין-משרדי בממשלת ישראל המופקד על הכנת מפעלים, שירותים ומוצרים חיוניים במשק לשעת חירום, על מנת לאפשר שגרת חיים תקינה ככל האפשר בעורף. כן אחראי מל"ח על הפעלת אותם גורמים בעת מלחמה או שעת חירום, על הכנת הרשויות המקומיות ועל היערכות לקליטת מפונים. בשנת 2009 התמזג מל"ח (משק לשעת חירום) לתוך רשות חירום לאומית (רח"ל).

משק לשעת חירום
סמל "משק לשעת חירום"
סמל "משק לשעת חירום"
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1955 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

מערך מל"ח הוקם ב-1955 ביוזמת ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שראה כי גיוס תכוף של אמצעים וכח אדם לצבא, גורם למחסור במשק. ההחלטה העקרונית על הקמת מל"ח התקבלה בממשלה בשנת 1955. בשנת 1965 נקבע כי שר הביטחון יעמוד בראש מל"ח, אך בראש המטה עמד מאיר מרדור, שהקים את תשתית הפעולה שלו. רק בשנת 1972 קבעה הממשלה את סמכויותיה ותפקידיה של ועדת מל"ח. בשנת 1986 הוקם מטה מל"ח ארצי בראשות ממלא מקום קבוע לשר הביטחון, ונקבעה חלוקה מרחבית המקבילה לפיקודי צה"ל.

מלחמת לבנון השנייה

עריכה

במהלך מלחמת לבנון השנייה נמתחה ביקורת על כך שמערך מל"ח לא הופעל, אף שיועד בדיוק לאותם מקרים. מדו"ח ביניים של הוועדה לבחינת מוכנות העורף במצבי חירום[1] עולה כי רק שבועיים לאחר פרוץ המלחמה עלתה לראשונה האפשרות להשתמש במל"ח, ואולם היא כלל לא הוצגה בפני הממשלה. תחת זאת, הוקם אד-הוק המנ"ל - מרכז ניהול לאומי. הוועדה מתחה ביקורת על כך שאף שהיה בנמצא מערך שיכול היה לתת מענה לבעיות שהתעוררו במהלך המלחמה, הוקם גוף שסמכויותיו מוטלות בספק, ושלא מילא את תפקידו כיאות.

לאחר מלחמת לבנון השנייה

עריכה

בהתאם להחלטת השרים לביטחון לאומי משנת 2007, אוחדו ב-23 באוגוסט 2009 מל"ח ורח"ל. לכן הגוף שמתאם בין משרדי הממשלה, רשויות ייעודיות ומקומיות לבין ועדות המל"ח השונות הוא רח"ל. המטרה של הגוף המאוחד הוא להבטיח את המשך פעילות המפעלים והשירותים החיוניים לקיום האוכלוסייה, לצמצם שיבושים אפשריים ולאפשר קיום שגרת חיים סבירה ככל הניתן.

משק לשעת חירום הוחל באזור הדרום במבצע עופרת יצוקה, במבצע עמוד ענן[2] ובמבצע צוק איתן.[3]

מבנה

עריכה

ועדת מל"ח העליונה

עריכה

המוסד העליון במל"ח הוא ועדת מל"ח העליונה. פורמלית עומד בראש הוועדה שר הביטחון, ואולם בפועל, החל משנת 1986 ממלא את התפקיד ממלא מקום קבוע. חברי הוועדה האחרים הם המנהלים הכלליים של כל משרדי הממשלה, מנכ"ל הסוכנות היהודית, יו"ר ארגון המועצות האזוריות, יו"ר מרכז השלטון המקומי, נציג המטכ"ל ונציג משטרת ישראל. בשנת 2009 אוחד מערך המל"ח והוטמע ברח"ל (רשות החירום הלאומית) הפועלת כרשות בתוך משרד הביטחון.

ועדות מל"ח

עריכה

לוועדת המל"ח העליונה כפופים מטה מל"ח ארצי, ועדות מל"ח פיקודיות (צפון, מרכז ודרום, על פי גבולות הגזרה של פיקודי צה"ל) ועדות מל"ח מחוזיות וועדות מל"ח מקומיות.

רשויות ייעודיות

עריכה

מספר גופים בממשלה נקבעו כ"רשות ייעודית". כרשויות ייעודיות, הוסמכו, באישור ועדת מל"ח העליונה, לבצע מספר פעולות הקשורות בהפעלת מל"ח. בין הגופים -משרד הבריאות, משרד החקלאות, משרד הפנים, משרד התמ"ת, משרד החינוך ועוד.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דו"ח הוועדה באתר הכנסת
  2. ^ עמרי נחמיאס, לראשונה מאז עופרת יצוקה: משק לשעת חירום הוכרז בדרום, באתר nana10‏, 15 בנובמבר 2012
  3. ^ החלטה על הפעלת מערך משק לשעת חירום - מל"ח , אתר משרד ראש הממשלה, 14 ביולי 2014