משרד הסיור הלאומי
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
משרד הסיור הלאומי (באנגלית: National Reconnaissance Office; בראשי תיבות: NRO), היא אחת מ-16 סוכנויות ביון של ממשלת ארצות הברית. ה-NRO נועד לתכנון, בנייה ותפעול של מערכות מעקב לווייניות של הממשל האמריקני[1]. ה-NRO אף אחראי לתאום איסוף וניתוח של מידע ממטוסים ומלוויינים על ידי זרועות הצבא וסוכנות הביון המרכזית[2]. תקציב ה-NRO הוא חלק מתקציב משרד ההגנה האמריקני.
 | |
 | |
Supra Et Ultra  | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| תחום שיפוט |
 ארצות הברית |
| משרד אחראי | משרד ההגנה האמריקני |
| סוכנות אם |
מחלקת ההגנה של ארצות הברית |
| תאריך הקמה | 6 בספטמבר 1961 |
| מנכ"ל | בטי סאפ |
| מטה מרכזי | צ'אנטילי, וירג'יניה |
| עובדים | כ-3,000 |
| תקציב | חסוי |
| האתר הרשמי | |
| קואורדינטות | 38°52′55″N 77°27′01″W / 38.881944444444°N 77.450277777778°W |
 | |
  | |
ה-NRO משתף פעולה באופן הדוק עם סוכנויות ביון (קהילת המודיעין האמריקאית) וחלל אחרות בארצות הברית. ה-NRO אחראי להפעלת תחנות קרקע לבקרת לוויינים ברחבי העולם. תחנות אלה אוספות מידע ומעבירות אותו לזרועות הממשל האמריקני.
היסטוריה
עריכהה-NRO הוקם ב-6 בספטמבר 1961 לצורך פיתוח מערכת לווייני המעקב של ארצות הברית. הנשיא דווייט אייזנהאואר תמך בהקמת הסוכנות כבר בחודש פברואר 1958 לאחר שברית המועצות שיגרה לחלל את ספוטניק, הלוויין הראשון שסבב במסלול סביב כדור הארץ. הצורך בהקמת הסוכנות קיבל דחיפות לאחר שמטוס ריגול לוקהיד U-2 אותו הטיס פרנסיס גארי פאוורס הופל מעל שמי ברית המועצות ב-1 במאי 1960.
תוכנית לוויין החלל הראשון של ה-NRO לצורכי מעקב הייתה קורונה. פרסום קיומה של תוכנית קורונה הותר לראשונה ב-24 בפברואר 1995. התוכנית התקיימה בין חודש אוגוסט 1960 ועד לחודש מאי 1972, אף ששיגור ניסיוני ראשון התקיים כבר ב-28 בפברואר 1959. לווייני תוכנית קורונה נשאו גלילי סרטי צילום אשר הופלו אל כדור הארץ ונאספו בעודם צונחים לקרקע על ידי מטוסים צבאיים. איסוף מוצלח ראשון של סרט צילום נעשה ב-12 באוגוסט 1960 ושישה ימים מאוחר יותר פותחה התמונה הראשונה שצולמה בחלל. חדות האבחנה של התמונה הראשונות היה לעצמים בגודל 8 מטר, והיא השתפרה בהדרגה לחדות של 2 מטר. תמונות שצולמו בלוויינים אלה כיסו בדרך כלל תא שטח שגודלו 16 ק"מ רוחב ו-190 ק"מ אורך. המשימה האחרונה של לוויין בסדרת קורונה (משימה 145) שוגרה ב-25 במאי 1972 ונמשכה עד 31 במאי 1972.
בין חודש מאי 1962 לחודש אוגוסט 1964 שוגרו 12 לוויינים למשימות מיפוי על ידי ה-NRO, כחלק מתוכנית Argon. רק שבעה מתוך השיגורים הללו היו מוצלחים.
בשנת 1963 ה-NRO יזם משימות צילום ומיפוי במצלמות בעלות רזולוציה גבוהה יותר, כחלק מתוכנית Lanyard. בתוכנית זו שוגר בהצלחה לוויין אחד בלבד. כל שיגורי הלוויינים של ה-NRO לאחר שנת 1972 הם עדיין בגדר סוד מדינה בארצות הברית ואף חלק מן המידע על מאפייני הלוויינים ששוגרו קודם לשנה זו עדיין בגדר סוד.
דבר קיומו של ה-NRO היה בגדר סוד מדינה בארצות הברית עד שהותר לפרסום על ידי סגן מזכיר ההגנה של ארצות הברית, בהמלצת ה-CIA, ב-18 בספטמבר 1992.
על פי מאמר שפורסם בעיתון הוושינגטון פוסט בחודש ספטמבר 1995, ה-NRO צבר בין מיליארד ל-1.7 מיליארד דולר בתקציב שלא נוצל, זאת מבלי שדיווח על כך ל-CIA, לפנטגון, או לקונגרס האמריקני. ה-CIA פתח בחקירה באשר לכספי ה-NRO לאחר שקיבל תלונות על כך שה-NRO בנה בניין מטה חדש בשנטילי שבמדינת וירג'יניה, בהשקעה של 300 מיליון דולר, מתוך כספי התקציב שלא נוצל. בחקירה התברר שאכן ה-NRO צבר מבלי שדיווח ולאורך שנים, כספי תקציב שלא נוצלו.
בשנת 1999 ה-NRO החל פרויקט עם חברת בואינג ששמו "ארכיטקטורת הדמיה עתידית" (אנגלית: Future Imagery Architecture) כדי לפתח דור חדש של לווייני צילום. בחודש נובמבר 2007 פרסם הניו יורק טיימס כי בשנת 2002 הפרויקט היה בפיגור רב ותקציבו יעלה ב-2–3 מיליארד דולר על המתוכנן. הממשל האמריקני המשיך להשקיע בתוכנית אולם לאחר שנתיים נוספות והשקעה של מיליארדי דולרים רבים, המרכיב האופטי של הפרויקט בוטל במה שהעיתון הגדיר כ"כישלון המהדהד והיקר ביותר כנראה ב-50 שנות היסטוריה של לווייני ריגול אמריקנים"[3]. למרות ביטול המרכיב האופטי של הפרויקט, מרכיב לווייני המכ"ם, המוכר כ"טופז", המשיך, עם חמישה לוויינים ששוגרו בין 2010 ו-2018.[4]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של משרד הסיור הלאומי (באנגלית)
משרד הסיור הלאומי, ברשת החברתית פייסבוק
משרד הסיור הלאומי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
משרד הסיור הלאומי, ברשת החברתית אינסטגרם
משרד הסיור הלאומי, ברשת החברתית LinkedIn
משרד הסיור הלאומי, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
עריכה- ^ Welcome to the NRO
- ^ NRO Provides Support to the Warfighters
- ^ Philip Taubman, Death of Spy Satellite Program, Lofty Plans and Unrealistic Bids. New York Times, 11/11/2007.
- ^ לווייני תוכנית טופז, באתר Gunter's Space Page