משתמש:יוסידוסי/הרב חיים כהן

הרב חיים הכהן זצוק"ל נכד למוה"ר הרב הגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן זצוק"ל
תאריך הילולא: י' שבט
שנת פטירה: תשס"ט
מקום קבורה: ישראל, מושב ברכיה
הרב זצ"ל נולד בד' אלול תשי"ח בארץ הקודש להוריו הרה"ג רבי בנימין הכהן שליט"א ורעיתו פאנידה ז"ל מוותיקי המושב ברכיה. זכה שסבו הגדול, הגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן זצוק"ל ראב"ד ג'רבה ואגפיה ורב מושב 'ברכיה' ישב אצלו כסנדק ביום ברית המילה ובירכו חביבות מיוחדת מיד לאחר הברית, כשנה אח"כ נפטר סבו הרב זצוק"ל. בקטנותו התחנך בתלמוד תורה בבני ברק בתי אבות פונוביז', משם המשיך בישיבה לצעירים תפארת ציון, ובישיבה גדולה המשיך להתעלות בתורה בישיבת תפרח, בראשותם של הגאון רבי אביעזר פילץ, ורבי יעקב פרידמן, שאיתם שמר על קשר מתמיד עד יומו האחרון.
על מושב ברכיה
מזה מספר שנים, שמושב ברכיה הפך למרכז גדול של תורה בישובי חבל לכיש. בזה אחר זה נפתחו במקום ישיבות ומרכזי תורה, אך זכות הראשונים שמורה להרב זצ"ל, יליד המושב, שכבר מצעירותו תכנן את המהפכה התורנית הגדולה, והפיכתו של המושב – שהיה ככל יתר מושבי הסביבה- למושב של לימוד תורה ואמונת חכמים. בחלומו ראה כל השנים, כיצד מחזירה "ברכיה" עטרה ליושנה, והופכת להיות "ג'רבה" של ארץ ישראל. הרב חיים זצ"ל היה פעיל נמרץ לכל דבר שבקדושה כשבימי בחרותו היה חבר במסגרת הפעילות הנפלאה של "ישיבות לעם" באותם ימים, שארגנו אנשי הפעילים בימי בין הזמנים. מקבוצה של בני ישיבה מישיבת תפרח שבדרום, שהיו מגיעים בימי 'החופש' כדי להרביץ תורה לתושבי המושב, למבוגרים ולבני הנוער כאחד, וכן לרשום את ילדי המושב למתיבתות וישיבות ועוד כהנה פעילויות שנועדו לחזק את הרוחניות בישוב זה. לימים, עם הקמת מוסדותיו במושב, המקום הפך למגדלור רוחני לאזור כולו.
מנשואיו ועד הקמת הכולל
לאחר נישואיו עם רעיתו תחי' נינת הגאון האדיר עמוד ההוראה מגדולי וחכמי רבני ג'רבה רבי משה כלפון הכהן זצ"ל ראב"ד ג'רבה עבר לגור בעיר אשדוד, שם למד בכולל הוראה 'ריב"ש ורשב"ץ' וכן בכולל 'משיבי חיים' באשדוד, לאחר זמן נבחר לכהן כר"מ בתלמוד תורה "מורשה", ומאוחר יותר נתמנה למנהל הת"ת.
בשנת תשמ"ח פתח כולל אברכים בביתו של הרב זצוק"ל, ע"ש סבו הגדול, שהיה בית זה ספוג בתורה וקדושה, כדי לקיים את מאמר חז"ל "צדיקים במיתתם קרויים חיים" – מה זרעו בחיים אף הוא בחיים, וכמו שמצינו אצל חזקיה המלך, ו"כבוד גדול עשו לו במותו" שהושיבו ישיבה על קברו, ואין לך כבוד גדול יותר מהקמת מקום תורה, ישיבות, תלמודי תורה ושיעורי תורה.
הקמת הישיבה
כן הכריז באותה שנה על הקמת הישיבה לצעירים הנושאת את שמו של סבו הגדול רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל שהחלה עם שלושים תלמידים בני תורה שהיוו את אבן היסוד של הישיבה לצעירים במחזור הראשון כאשר מתעלים בתורה ויראת שמים טהורה, ולשם כך נבחרו צוות מגידי שיעור מעולים, ובעלי כשרון חינוכי ממדרגה ראשונה, אשר לא חוסכים מעמלם כדיו להתוות את דרך הישר עפ"י עצתם והדרכתם של גדולי התורה ובראשם מרן הגר"ע יוסף שליט"א. שנתיים לאחר מכן החל לפתוח את מרכז תורני 'חכמת רחמים', שם עם השנים הלך והתרחב, וכיום כולל בתוכו גני ילדים, כולל אברכים, ישיבה לצעירים 'חכמת רחמים, וישיבה גדולה 'אורחות משה', ע"ש ולזכרו של רבי כלפון משה הכהן זצ"ל שייסדה בשנים האחרונות.
ואין ספק, כי גולת הכותרת בפעילותו היתה פתיחת הישיבה הגבוהה "אורחות משה". כבר בראשית דרכה, הצטרפו אליה מטובי הבחורים מרחבי הישיבות הקד', ישיבה שזכתה לברכתם ולעידודם של מרנן ורבנן גדולי התורה שליט"א.
חיזוק הקהילה בג'רבה
מידי תקופה היה נוסע לקהילות בצרפת ובג'רבה שבתוניס כדי לחזק ולעודד את הקהילות היהודיות שם.
בימים הקצרים שהיה שוהה בג'רבה, היה נודד ממקום למקום כדי למסור שיעורי תורה בשפה הערבית בהלכה ובפרשת השבוע. בשעה שהיה מופיע בשערי התלמוד תורה, התלמידים היו רצים לקראתו ומבקשים ברכה מ'הרב הגדול שהגיע מארץ ישראל' שהרי הוא בנוסף גם נכד של מורינו ורבינו בכוונתם לסבו רבי רחמים חי חויתה הכהן זצוק"ל.
היה נכנס לכיתות והיה בוחן את התלמידים והיה נושא בפניהם דברי חיזוק ועידוד. הרב הראשי לתוניסיה הגה"צ ר' חיים ביתאן תמיד יצא לקראתו ושמח על בואו לג'רבה וכשהיה מגיע תמיד היה ניצב לצידו כשהוא מבטל עצמו כלפיו, כשלמרות זאת הרב זצ"ל מכבדו ומוקירו עד מאד ומודיע ברבים לשמוע תמיד להוראותיו של הרב הראשי הרב ביתאן.
כך גם כשהרב ביתאן היה מגיע לארץ הקודש, תמיד היה מתייעץ עם הרב זצ"ל שהיה מתפנה מעיסוקיו הרבים וגם היה מלווהו לבתיהם של גדולי תורה ולקבל את ברכתם ולהתייעץ עימהם על בעיות שהיו עומדות על הפרק וכן בעזרה ודגאגה לקהילה היהודית שם.
אב לתלמידיו
תלמידי הישיבה מספרים כי ראש הישיבה היה כאב לכל תלמיד ותלמיד, ודאג באופן אישי לכל בחור ובחור. הדבר היה ניכר בשיעורים אותם מסר בישיבה, ובכל דבר וענין. גם כשהיו מגיעעים לביתו בסמוך לישיבה בשעות המאוחרות היה קם ומתייחס בכובד ראש לתלמידיו בנעימות מיוחדות.
את מוסדותיו הקים במסירות נפש רבה מתוך רצון ודחף פנימי להקים יד ושם לרבני העדה זצוק"ל, בשנים האחרונות העתיק את דירתו מאשדוד למושב 'ברכיה' בסמוך לישיבה כשהוא דר בקראוון פשוט וביתו היה אוזן קשבת בכל עת לבחורי הישיבה.
נסיעותיו לחו"ל ומסירות הנפש להחזקת המוסדות
הרב זצ"ל היה נוסע לעיתים תכופות במשך השנה מעבר לים לחו"ל כדי להביא עזרה וסיוע להמשך והחזקת במוסדות, תמיד דאגתו היתה נתונה לתלמידיו, בני הישיבות בישיבה לצעירים ובישיבה הגודלה, שימשיכו בלימודם ושלא יחסר להם דבר. במהלך שהייתו בכל מקום שהוא בגולה, היה משתדל להרבות כבוד שמים כשהיה נושא דברי תורה בפני ציבור המתפללים בבית הכנסת או בכינוסים בהם היה משתתף.
ותשחק ליום אחרון
בנסיעתו האחרונה למרסיי-צרפת יחד עם רעייתו הרבנית תחי' שלראשונה הצטרפה עטמו לנסיעה, אליה הוזמן ע"י ידיד המוסדות אוהב תורה ולומדיה ר' ינון עמאר הי"ו לרגל הולדת נכדו שהתקיימה ביום ששי וכן היה צריך להשתתף בשמחת בר המצוה לאחד מידידי המוסדות ובפדיון הבן, וביום ראשון לקראת ערב חש בכאבים עזים בבטנו, ותוך זמן קצר פינוהו לבית החולים, וכשהרופאים ראו שהמצב חמור, החליטו מיידית להכניסו לחדר ניתוח.
כבר בתחילת הניתוח סיפרו הרופאים כי מצבו של הרב הדרדר עד מאוד שכבר בתחילת הניתוח השיב את נשמתו הטהורה לבוראה. נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש.