משתמש:קיפודנחש/סוגי ויקיפדים

סוגי ויקיפדים

הקדמה והבהרה: הדף הזה נכתב ברובו ב-2012, לא מאד ברצינות וללא מטרה ברורה - בזמן כתיבתו מצאתי בו שעשוע לא מזיק. הסעיף האחרון ("משפיעים") נוסף ב-2024, לא מתאים לרוח הכללית של הדף, ולצערי הוא נכתב הרבה יותר ברצינות ובכובד ראש ממה שמתאים לשאר הדף.

קיימים ויקיפדים מ"סוגים" שונים, ורשימה זו מנסה למנות ולסווג אותם, אם כי (כמו בבוטניקה) ברור שהסיווג חלקי בלבד.

יש לציין שויקיפד בשר ודם ברוב המקרים אינו שיך דווקא ל"סוג" אחד מסוים – רוב הויקיפדים משלבים בפעולתם מאפיינים ששייכים לשניים, שלושה או יותר "סוגים", ויש כמובן גם כאלו הבורחים מכל סיווג שהוא.

לשם הפשטות ננקטת לשון זכר, אבל כמעט מכל המינים אפשר למצוא תורמים המתאימים לסיווג ממגדרים שונים (עד היום כל הטרולים הידועים היו כנראה ממין זכר, אך כיוון שרשימה זו לא כוללת "טרול" האמירה לעיל כנראה נכונה).

בדרך הטבע, כל "סוג" שמתואר כאן מבוסס על אחד או יותר "ארכיטיפים", ולכן הכלליות של התיאור מוגבלת מטבעה, בנוסף למגבלה הטבעית שנובעת מקוצר הבנתו של הכותב.

מומחה

סוג זה של ויקיפד הוא יקר ערך ויקר המציאות. מדובר באדם עם מומחיות אמתית, במקרים רבים אף מגובה בהשכלה ותואר אקדמיים, התורם לערכים שנמצאים בתחום התמחותו. ויקיפד כזה בדרך כלל יוצר ערכים חדשים רבים, המתאפיינים בכך שהם נוחתים כבר "מבושלים". ערכים רבים כאלו (כלומר כאלו שנוצרו על ידי המומחה), מתאפיינים בכך שההבדל בין גרסתם הנוכחית והגרסה הראשונה בה הועלו הוא מזערי, גם אם נוצרו לפני שנים.

אוטודידקט

ויקיפד זה הוא יקר ערך כמו המומחה, אבל נפוץ יותר. מדובר בתורם עם תחום (או תחומי) התעניינות מוגדר וקבוע, אך לאו דווקא עם השכלה פורמלית מעמיקה בתחום התעניינותו. ויקיפד זה קורא ולומד נושא במטרה לכתוב או להרחיב את הערך עליו. אופן פעולתו של ויקיפד זה שונה (הפוך כמעט) מאופן הפעילות של המומחה: ברוב המקרים ההחלטה או הרצון לכתוב ערך מסוים מהווים גורם מדרבן ומניע שבעקבותיו הולך האוטודידקט ולומד וחוקר את הנושא ומעמיק בו, ותוך כדי כך הוא כותב ומשפר את הערך. כלומר, בניגוד למומחה שהידע כבר ברשותו ובעקבותיו מגיעה ההחלטה לכתוב או להרחיב ערך, אצל האוטודידקט מקדימה ההחלטה על כתיבת או הרחבת ערך את הידע, ובמקרים רבים החלטה זו היא המניע הדוחף את האוטודידקט ללמוד לעומק נושא מסוים.

צלם

סוג יקר ערך ויקר מציאות. מצלם תמונות חשובות ומעניינות ומעלה אותן לשיתוף תוך ויתור (מסוים) על זכויותיו.

חרוץ

הויקיפד החרוץ שם לו מטרה לכסות או לשפר את הכיסוי של תחום מסוים בויקיפדיה שלדעתו לוקה בחסר. ויקיפד זה יבנה לעצמו (לפעמים כחלק ממיזם משותף) רשימה של ערכים חסרים, וישב לכתוב אותם בצורה שיטתית. להבדיל מהאוטודידקט שיושב ולומד נושא אחד מסוים לעומק בעזרת מיצוי מקורות רבים ואז כותב ערך בודד או מספר קטן של ערכים שכולם סובבים סביב הנושא, החרוץ עובר באופן שיטתי ערך אחרי ערך, לומד כל אחד בצורה מספקת, תוך שימוש במספר לא גדול של מקורות, פעמים רבות תרגום מויקיפדיות אחרות בהן הנושא כבר קיים. בשלב זה כותב החרוץ את הערך החסר ועובר לערך הבא.

יש ויקיפדים עבורם "חרוץ" הוא פאזה, ויש חרוצים מתמידים. יש חשש שקצב ה"הישרפות" בקרב החרוצים הוא מעל הממוצע.

חרוץ קצרמרים

קיימים ויקיפדים שאופן פעולתם הוא כמו הויקיפד החרוץ המתואר לעיל, אלא שרוב הערכים הנוצרים על ידיהם קצרים וחסרים. הדעות חלוקות לגבי ערכה של תרומת "חרוצי הקצרמרים". מצד אחד, יש מקרים בהם ויקיפדים אחרים מגיעים למלא את החסר והתוצאה הסופית היא ערך ראוי, אך מצד שני יש גם קצרמרים הנותרים בחסרונם ללא הגבלת זמן. כנראה שיש מינון מסוים בו הזרקת קצרמרים למרחב הערכים היא פעולה חיובית ומפרה, אך במינון גבוה מדי התועלת אינה שווה בנזק לאיכות הכללית. בשלבים מוקדמים בתולדות ויקיפדיה פעילות מסוג זה הייתה נפוצה יותר, ויתרה מכך, ערכים רבים שנוצרו לא היו רק קצרים, כי אם באיכות ואמינות נמוכה - כולל הבלים, הפרות בוטות של NPOV ועוד. כיום סוג זה של פעילות נפוץ פחות, אבל עדיין קיים.

המפעיל התקיף

לעתים צץ משורות המפעילים "מפעיל תקיף". מפעיל זה יהיה בדרך כלל "מחקן", ותמיד כזה שאינו נרתע מעימותים. מפעיל זה, ששירותו לוויקיפדיה לא יסולא בפז, הופך ל"איש הרע" של הוויקיפדיה: עשרות אנשים (ויש שאומדים את מספרם במאות) שיצרו ערכים תת-תקניים ונפגעו ממחיקתם מציפים אתרים ובלוגים מחוץ לוויקיפדיה ומדברים בו סרה. גם בתוך ויקיפדיה המפעיל התקיף צובר לעצמו שונאים ומתנגדים. לא נדיר למצוא תלונות כנגדו בוק:בר, וגם הצבעות לביטול הרשאות המפעיל שלו (שבדרך כלל נכשלות) אינן מן הנמנע. ב"תפקיד" זה יש תחלופה, ויש תקופות בהן ויקיפדיה מתפקדת ללא "מפעיל תקיף". אין קופצים רבים על תפקיד זה, ובדרך כלל ברגע שצץ "מפעיל תקיף" חדש (או אפילו לפני כן) ממהר ה"תקיף" הקודם לפנות את המשרה - לפעמים על ידי ויתור על הרשאות מפעיל.
הסיבה ל-ה"א הידיעה בסעיף זה היא שעד כה לא נצפו שני "תקיפים" בו זמנית, אם כי יש מצב בו ויקיפד אחר מתפקד כ"מחליף" לתקיף - שימושי בהעדרויות כפויות (מילואים, נסיעות לצורכי עבודה וכולי)

ויקיפד צעיר

קצת קשה למצוא מה מאפיין את הויקיפד הצעיר (לעומת אלו שכבר לא) פרט למובן מאליו - הגיל, אבל בבירור יש בויקיפדיה העברית מספר תורמים חשובים ובעלי משקל שהחלו את פעילותם בשנות העשרה (ואפילו שנות העשרה המוקדמות) שלהם, ומספר לא מבוטל של תורמים חשובים שנמצאים בגיל כזה בזמן כתיבת הדברים, ובהסתברות גבוהה גם בזמן קריאתם.

בעל אג'נדה

כמה סוגי אג'נדות עיקריות: אג'נדה פוליטית (בעיקר שמאל מול ימין), אג'נדה כיתתית (למשל ליטאים מול חב"דניקים, אבל יש עוד כמה), אג'נדה מגדרית (לדוגמה תורמים המתרכזים בתחום להט"ב, פמיניזם, הגנה על חיות ועוד), ואג'נדה תוכנית (לדוגמה אנשים שמנסים להביא להכללת תכנים העוסקים בתעשיית המין).

בעלי אג'נדה יכולים להיות תורמים חשובים ומועילים, בבחינת "קנאת סופרים תרבה חכמה" – למשל רבים מהערכים על רבנים, ישיבות, התנחלויות ומאחזים, כמו גם רבים מהתכנים על ישובים ערבים בישראל לא היו קיימים כלל, או שהיו קיימים עם הרבה פחות תוכן משהם כיום, לולא בעלי אג'נדה שתרמו להם.

מאידך, בעלי האג'נדה, ובייחוד הקיצונים שבהם, הולכים לפעמים על גבול הטרוליות (ולפעמים גם עוברים אותו) ומוכנים לעתים לנקוט פעולות לא רצויות לקידום עמדתם. בהרבה מהוויכוחים ומלחמות העריכה המרים והמזיקים ביותר משתתפים בעלי אג'נדה – בדרך כלל משני צידי המתרס. גם כשאין ויכוח או מלחמה, ערכים הנכתבים על ידי בעלי אג'נדות או כאלו שבהם בעלי אג'נדות הם התורמים העיקריים, נגועים או לפחות חשודים בחוסר נייטרליות ואובייקטיביות.

ניתן לסווג את הטרולים המזיקים ביותר בתולדות הויקיפדיה העברית כ"בעלי אג'נדה". השאלה העיקרית במקרה של בעל אג'נדה אינה דווקא מה האג'נדה אותה הוא מנסה לקדם, אלא באילו שיטות הוא עושה זאת.

חלק משיטות הפעולה

בעל אג'נדה מרחיב

קידום האג'נדה על ידי פיתוח והרחבה של נושאים קרובים והקטנת "חשיבות" של נושאים הרחוקים או מנוגדים לאג'נדה, בתקווה שיימחקו. כדי לסבר את האוזן, יכול שבעל אג'נדה חב"דניק יפעל ליצירת, שימור והרחבת ערכים על אישיות שחשיבותה מפוקפקת (כגון ה"מביא ומוציא" של אדמו"ר זה או אחר) ובמקביל יבטל את חשיבותם של ערכים על אישים המשויכים ל"מתנגדים". למרות ההטיה, התרומה נטו בדרך כלל חיובית.

בעל אג'נדה מטֶה

קידום האג'נדה על ידי הטיית ערכים. למשל, הכנסה שיטתית ועקבית של עובדות מפוקפקות או ביטויים עם קונוטציה חיובית או שלילית לערכים שבעל האג'נדה חפץ ביקרם או להפך. באופן כללי פעילות בעל אג'נדה זה היא להרחיק בעקביות את מרחב הערכים מהאידאל שמתואר על ידי נקודת מבט נייטרלית. אופן פעולה כזה של בעל אג'נדה הוא מזיק ביותר, ועד היום הקהילה לא פיתחה נוגדנים מתאימים כלפיו. כמה ויקיפדיות אחרות, ובפרט האנגלית, מגלות קשיחות רבה כלפי אופן פעולה כזה, ולא תורם ישראלי אחד ולא שניים נחסמו ללא הגבלת זמן עקב פעולות שנחשבו ל"הטיית ערכים". בוויקיפדיה העברית אין כללים כאלו, והמטים הגדולים שנחסמו ללא הגבלת זמן נחסמו לא בגלל ההטיות גופא, אלא משום שלא השכילו לסגת במקרים שהטיותיהם "התגלו", ובמקום זאת נכנסו לקרבות ומריבות. מטים מתוחכמים, שנסוגים טקטית ומתקדמים אסטרטגית לא נחסמו מעולם^{[דרוש מקור]}. קיימים כיום בישראל זרמים אידאולוגיים שונים שמעבירים קורסים בהטיית ערכים בוויקיפדיה, ומעודדים את תומכיהם לעסוק בפעילות זו. כותב שורות אלו מאמין שבעלי האג'נדה שנוקטים בטקטיקת ההטיה הם מן הגורמים המזיקים והמסוכנים ביותר לעתידה של ויקיפדיה.

ויקיפד חברתי

ויקיפדיה, בנוסף להיותה אנציקלופדיה מקוונת היא גם קהילה. עבור הויקיפד החברתי, האספקט הקהילתי של ויקיפדיה הוא האספקט החשוב והמשמעותי. בדרך כלל רישומו של הויקיפד החברתי ניכר בדפי שיחה, דפי הצבעה, פרלמנט, מזנון וכ'ו לא פחות ואולי יותר מאשר במרחב הערכים. גם במרחב הערכים יימצא הויקיפד החברתי יותר בערכים "חמים" – אקטואליים, שנויים במחלוקת, או ערכים שמסיבה אחרת נערכים על ידי ויקיפדים רבים. הויקיפד החברתי עשוי למצוא עצמו מעורב בוויכוחים או דיונים סוערים על כל דבר שהוא – לעצם ההשתתפות בדיון או בוויכוח יש תמורה חברתית.

ויקיפד טכני

ויקיפדיה היא לא רק אנציקלופדיה – היא גם טכנולוגיה. יש ויקיפדים העוסקים בשיפור ושכלול הטכנולוגיה, בהתאמתה לעברית, איתור ותיקון תקלות ובאגים וכולי. ברוב המקרים זה סיווג משני – כמעט כל ה"ויקיפדים הטכניים" מסווגים בסיווג עיקרי אחר, ופעילותם הטכנית היא משנית. היו בויקיפדיה העברית מספר ויקיפדים שהפעילות הטכנית הייתה עיקרית עבורם – רובם העתיקו את עיקר פעילותם למיזם העולמי.

מנטר

מנטר עובר על עריכות של אחרים, ובודק את תקינותן. יש מנטרים המתרכזים בזיהוי ושחזור השחתות, ולעומתם כאלו שבמחיר הספק מופחת מעמיקים יותר בבדיקת שינויים שלא טריביאלי להחליט באם הם כשרים או לא.

ויקיגמד

עיקר פעילותו של הויקיגמד היא בעריכות קטנות יחסית בערכים קיימים. ויקיגמד עשוי לבחור ערך לפי קריטריון בחירה כלשהו – ערכים ב"שינויים אחרונים", ערכים ברשימת "ערכים בעלי מספר קטן של עריכות", לחיצה על "ערך אקראי" וכולי. הויקיגמד יקרא את הערך, ילמד משהו חדש וישכיל, ובדרך יבצע פעולות עריכה שונות: הגהה, שיפור העיצוב, הוספת מקורות, איתור ותיקון קישורים שבורים, הרחבה לפי ידיעה או בעזרת מקורות שונים (למשל תרגום קטעים קצרים מוויקיפדיות אחרות), הסרת הבלים, מחיקת קטעים לא אנציקלופדיים, וכדומה.

נעלב

רבים מהנעלבים כבר לא איתנו. טקס ההיעלבות עלול לכלול אחת או כמה מהפעולות הבאות:

• "הסרת הדרגות" אם מדובר במפעיל מערכת או מנטר
• הודעה דרמטית על עזיבה במזנון, ככר העיר, דף השיחה של דוד שי, או מקום פומבי אחר
• הודעות בדפי שיחה של ויקיפדים "אויבים", ידידים, או גם וגם
• הסרת הדוא"ל מ"העדפות משתמש" ואז שינוי הססמה לרצף אקראי וארוך של תווים, כך שהנעלב מונע מעצמו מלחזור, לפחות עם אותו שם משתמש (יתכן שהתיאור הטכני שגוי, אבל מדובר בפעולה שבסופה הנעלב כבר לא מסוגל להתחבר לחשבונו גם אם ירצה)
• פתיחת בלוג חיצוני בו הנעלב(ת) מנתח את תחלואי ויקיפדיה ומעביר ביקורת בונה
• חסימה, שהנעלב מבקש להפוך ל"לא מוגבלת בזמן" או גורם באמצעות פעולות שונות להארכתה ללא הגבלת זמן
• ריקון או השחתה של דף המשתמש
• בקשה למחיקת התוכן של דפי שיחה, ארכיונים של כאלו, דפים אחרים במרחב המשתמש ועוד.

יש ויקיפדים ש"נעלמים לתוך הלילה" בלי לבצע אף אחת מהפעולות לעיל. בחלק מהמקרים האלו יש חשש לחשד שההיעלמות נגרמה כתוצאה מעלבון, אך חוסר הראיות משאיר תמיד צל של ספק.
לפעמים הנעלב שב לתרום (באותו שם משתמש, לעתים בשם משתמש אחר ולפעמים כאלמונימי), משום שקשה להיגמל מההתמכרות. קביעה לא מדעית אומרת שתופעת הויקיפד הנעלב היא ייחודית לויקיפדיה העברית.

בובתן

לא הכל ידוע על הבובתן. נכון שבעצם לא הכל ידוע גם על אף אחד אחר, אך על הבובתן ידוע פחות מכל. בהיסטוריה של ויקיפדיה היו בובתנים ידועים יותר וידועים פחות. ידוע למשל שחכם חנוכה המשמש כאבטיפוס של כל הטרולים הפעיל בובות קש לאחר חסימתו. היו משתמשים שהפעילו בובת קש או שתיים כדי לנסות להגביר את משקלם בדיונים והצבעות, ולעומתם משתמשים אחרים שנחסמו, ובמקום לחזור בדלת הקדמית העדיפו ליצור בובת קש. יש גם משתמשים מוערכים ולגיטימיים שהפעילו בובות קש בהן השתמשו כדי לתרום במרחבים מסוימים - במקרים אלו הבובות לא התבטאו בדיונים (פרט לדפי שיחה בערכים להם תרמו הבובות, אך אז המפעיל עצמו לא הופיע באותם דיונים), והדבר שימש יותר כהלצה פנימית ולא הוחזק כסוד.

המקרה המרשים ביותר הידוע של בובתן הוא זה שנחשף בויקיפדיה:פרשת בובות קש 2011. במקרה זה פעל בובתן במשך זמן רב (כנראה קרוב לשנתיים), ובו טיפח עדר שהגיע בשיאו ליותר מ-20(!) בובות קש, כשלכולן זכות הצבעה. בובתן זה השתמש בבובותיו כדי להטות הצבעות רבות, בדרך כלל עם ה"מחקנים". יש לציין כי בנוסף להטיית ההצבעות, הבובתן, דרך כל בובותיו תרם תרומה משמעותית לוויקיפדיה, אם כי מוד הפעולה שלו היה להרבות בעריכות: הוא לא ביצע עריכות סרק, אבל בדרך כלל לא עשה בעריכה אחת מה שאפשר לעשות בשלוש.

מיזמאי

מרבה לייצר, לנהל, ולהשתתף במיזמים. בתקופות שונות במהלך ההיסטוריה של ויקיפדיה, היו מטרות שונות. בימים הראשונים התחושה הייתה שצריך להרבות בערכים, אפילו אם כל ערך חדש כולל שורות ספורות. בשנים הבאות השתנתה המגמה ולפעמים אף התהפכה, ובתקופות מסוימות נראה היה שה"קצרמר" הוא דווקא אויב העם ויש לאסור עליו מלחמה. בכל תקופה כזו התפתחו ורצו "מיזמים" שונים, שבגדול ניתנים לחלוקה לשני סוגים: מיזמים שמטרתם העיקרית היא להוסיף ערכים חדשים, בדרך כלל בתחום מסוים, מול מיזמים שמטרתם העיקרית היא לשפר ערכים קיימים, לפי קריטריון מסוים או מהיבט מסוים.

המיזמאי מייצר ומרכז את המיזם, מכין רשימת ערכים לטיפול (הן אדומים והן כחולים), מפרסם ומייחצן את המיזם בתקווה לגייס משתתפים, מרכז רשימת משתתפים ומטלות, מזכיר למשתתפים להמשיך לפעול במסגרת המיזם, וכולי. יש תקופות בהן ויקיפדיה רוחשת פעילות במסגרת מיזמים, ויש תקופות שקטות יותר.

אחת הדרכים הנפוצות לפרסם ולייחצן מיזמים היא דרך החתימה. מיזמאים מסורים מוסיפים לחתימתם ססמה קצרה וקולעת ("42 טעמים של גלידה ללא ערך!") שמהווה גם קישור לדף המיזם. דרכים נוספות הן שימוש במזנון ובלוח המודעות כדי לסרהב בויקיפדים שונים להצטרף למיזם.

מזיק

ה"מזיקים" אינם דווקא "סוג", מבחינה זו שקשה לתת להם אפיון אחיד. במקרים רבים מדובר בבעלי אג'נדה שבעקביות פוגעים ופוגמים בערכים. יש מזיקים שמכירים ומתמצאים בנוהלי ויקיפדיה, ומקפידים לא לעבור על הכללים. אחד הנזקים הגדולים שמזיקים כאלו גורמים הוא גרירת ויקיפדים תורמים ומועילים למלחמות וקרבות בהם הוויקיפדים המועילים עוברים על הכללים (למשל כניסה למלחמת עריכה), כאשר במקרים קיצוניים הוויקיפדים המועילים פורשים מן המיזם, משום ש"לא קיבלו הגנה", או משום שה"ממסד" (כלומר המפעילים והביורוקרטים) התייצבו לצד המזיק. לממסד אין בדרך כלל ברירה - תפקיד המפעילים אינו דווקא "לעשות מה שנכון", אלא לשמור על הכללים. המזיק מנצל את החולשות המובנות במיזם שיתופי מעצם הווייתו כדי להמשיך בנזקיו. עד כתיבת שורות אלו לא נמצא מנגנון סביר שימנע את הנזקים של המזיקים ויחד עם זאת ישמור על אופיה השיתופי וה"אנרכיסטי" של ויקיפדיה.

אופוזיציונר

האופוזיציונרים לעתים גם כותבים, עורכים ומנטרים - פעילות זו בדרך כלל מנותקת מהפעילות האופוזיציונרית. האופוזיציונר מוצא עניין רב בהרשאות, דרגות, דירוגים ותפקידים. האופוזיציונרים מרבים לדבר על "קליקות", "כת המפעילים" וכדומה. הם מרבים לעסוק בענייני הרשאות ונהלים: האם מינוי מפעילים צריך להיות לנצח או לתקופה קצובה? עם או בלי תקופת צינון? איך מצביעים ולמי יש זכות הצבעה? וכיוצא בזה עיסוקים שמתייחסים למערכת ההיררכית שבנויה בוויקיפדיה - דיילים, ביורוקרטים, מפעילים, מנטרים, בדוקי עריכות באופן אוטומטי וכן הלאה.

אופוזיציונרים מוצאים עניין רב בנהלים באופן כללי, גם מעבר לשאלת ההרשאות והדרגות. למשל כשהדברים נוגעים למחיקת ערכים או השארתם, תבניות שונות שמתנוססות בראש הערכים (שכתוב, עריכה, בעבודה וכן הלאה).

אופוזיציונרים ותיקים כבר הספיקו בתקופה זו או אחרת לריב עם כל ויקיפד ותיק ומוכר. יש אופוזיציונרים שאוספים "שק עלבונות" או "שק הפרות", בו הם שומרים רישום של אלו שהעליבו אותם בעבר בדיון כזה או אחר ואמרו עליהם ככה וככה. בדרך כלל האופוזיציונרים זוכרים קצת פחות טוב מה אמרו ואת מי העליבו בעצמם. בדיון בנושא נהלים, כאשר ויקיפד ותיק מביע עמדה מסוימת שאינה לרוחו של האופוזיציונר, הלה עשוי לשלוף דיון מ-2006 בו אותו ויקיפד ביטא עמדה הפוכה. כאשר האופוזיציונר מתבטא בצורה תוקפנית ומעירים לו על כך, בהסתברות גבוהה הוא יהיה מסוגל להצביע על דיון מ-2009 בו התבטאו כלפיו באותו אופן, ואיש לא נחלץ להגנתו.

באופן כללי, במקרים רבים פעילות האופוזיציונרים מביאה לתוצאות מועילות, שיפור נהלים, ולעתים מתן תשומת לב לפינות זנוחות של ויקיפדיה. מאידך, עיסוק אינטנסיבי מדי בפעילות אופוזיציונרית יכול לעבור הסלמה למלחמת עולם, ובסופו של דבר עלול להזכיר את האמרה המיוחסת (כנראה שלא בצדק) להנרי קיסינג'ר "The reason that university politics is so vicious is that the stakes are so small." או בתרגום חפשי: "הסיבה שהמאבקים והקרבות באקדמיה הם כה מרים ומלוכלכים היא שהזכיות הן כה קטנות" (אמר זאת לפניו וודרו וילסון, וכנראה שגם הוא לא המקור). השאלה מי יהיה ביורוקרט או מפעיל בוויקיפדיה היא חסרת כמעט כל חשיבות: במידה ויש שאלות משמעותיות העומדות לדיון (כלומר כמעט אף פעם), כמעט בכל המקרים הדברים נחתכים בהצבעה בה למפעילים ולביורוקרטים אין זכויות מיוחדות. המקרה כמעט היחיד בו יש משמעות מיוחדת לתפקיד המפעיל הוא כאשר נדונה חסימה ארוכה של משתמש ותיק. הפלא ופלא - לעתים קרובות מאד מדובר באופוזיציונר.

העולב הנעלב

כמו בעולם, גם בוויקיפדיה יש אנשים מחוספסים יותר ויש אנשים מנומסים יותר.
מחוץ לוויקיפדיה, אנשים מחוספסים נמצאים בדרך כלל בסביבה מחוספסת, ולכן בדרך כלל אינם ממהרים להיעלב כאשר אדם אחר פונה אליהם בסגנון מחוספס. תופעה שאולי אינה ייחודית לוויקיפדיה אך בהחלט נראית בוויקיפדיה לא מעט, היא שיש אנשים שמרבים להצליף בשבט לשונם באחרים, אך כאשר הם חשים שמישהו אחר מבקר אותם, הם ממהרים לתבוע את עלבונם.

דרישות להתנצלות (כלומר דרישה שוויקיפד אחד מפנה כלפי ויקיפד אחר בו הראשון דורש שהשני יתנצל על דבר מה שנכתב בדף שיחה או בתקציר עריכה) נפוצות בוויקיפדיה עד כדי גיחוך (במקרים לא מעטים אלו שדורשים במפגיע את ההתנצלות הם אנשים שבעצמם מרבים לכתוב דברים פוגעים). הגיחוך אף מתרחב כשרואים שהדרישות התכופות הללו כמעט לעולם לא נענות. לא שאין התנצלויות בוויקיפדיה - בהחלט קורה שמישהו מתנצל על דבר מה שכתב, אלא שכמעט אף פעם לא קורה שהתנצלות כזו נכתבת בתגובה לדרישה במפגיע שהמתנצל יתנצל.

אי אפשר להתייחס ל"עולב הנעלב" כסוג ויקיפדי העומד בפני עצמו. זו תכונה של אנשים שניתן למצוא בכל מקום, אלא שמסיבה כלשהי נדמה שהיא נפוצה יותר בין הוויקיפדים מאשר בקרב כלל האוכלוסייה.

אופני סיווג אחרים

כבר נאמר: “בני האדם מתחלקים לשני סוגים: אלו שמחלקים את האנשים לסוגים, ואלו שלא".

כל ניסיון לסווג את החוויה האנושית המורכבת נדון במקרה הטוב להצלחה מוגבלת בלבד, אם לא כישלון מהדהד. אפרט למטה כמה סיווגים שלא מתמפים היטב לניסיון שעשיתי למעלה.

• נשים מול גברים
• כוללנים מול מחקנים
• ימניים מול שמאליים (ידועים גם כ"פשיסטים מול סססססמולנים\עוכרי ישראל\בוגדים")
• דתיים מול מאמיני דת המדע
• ליטאים מול חב"דניקים
• אלמונים מול רשומים
• וותיקים מול מתחילים
• אנשי ממסד מול פורעי חוק
• פורמליסטים מול מצדדי "השכל הישר"
• חמומים מול רגועים\מרגיעים
• חכמים מול פחות חכמים
• ויקיפדים שאוהבים כוסברה מול אלו השונאים אותה

עדכון - 2024

הדף הזה נכתב ללא כל מטרה ברורה לפני קצת יותר מתריסר שנים. מאז צצו סוגי ויקיפדים חדשים, סוגים שיתכן שהיו קיימים כשהדף נכתב, אך חשיבותם ומספרם גדלו מאז ללא שיעור. להלן את העיקרי ביניהם:

"משפיעים"

בשנותיה הראשונות של ויקיפדיה, רבים זלזלו בה, ואוהדיה התגייסו "להגן" עליה מ"התקפות" של זלזול בחשיבותה ואמינותה. מאז זרמו סיביות רבות בסיבים האופטיים, וכיום (2024) קשה למצוא מישהו שלא מכיר בחשיבותה, ואופי ה"התקפות" עליה השתנה. הכינוי "משתמש", שתמיד צרם את עיניי (טענתי לא אחת שיש להחליף את המונח ב"עורך" או "תורם", בטענה שמי ש"משתמש" בוויקפדיה הם הקוראים ולא העורכים) קיבל משמעות חדשה, כשהופיעו עורכים שזכאים בצדק לכינוי "משתמשים": אלו אנשים שפעילותם מכוונת פחות לשיפור האנציקלופדיה, הרחבתה והעשרתה, והם מתרכזים בשימוש בוויקיפדיה לקידום השקפותיהם, בזכות ההשפעה שיש לוויקיפדיה (לפחות לפי תפיסתם) על תפיסת המציאות של הקוראים.

עקב החלטה שאולי הייתה טובה לשעתה וכיום היא מזיקה והרסנית, בחרה ויקיפדיה בעברית במנגנון לפתרון מחלוקות שמבוסס על "הצבעות", ולצורך זה הגדירה קריטריונים ל"זכות הצבעה" המבוססים על ותק ומספר עריכות. ה"משפיעים" גילו את נקודת התורפה הזו, ונוקטים בשיטות שונות לצבירת "זכות הצבעה" בעזרתה הם מקדמים החלטות שמבוססות על "ספירת אפים", פעמים רבות תוך התעלמות גסה ובוטה מ"שיקולים אנציקלופדיים" מקובלים של התבססות על מקורות, הבחנה בין עיקר וטפל, ובעיקר מהעיקרון המקודש (בדת הרשמית של ויקיפדיה) של NPOV - נקודת מבט ניטרלית.

אנצל עורך מסוים שהורחק מאז להדגמת "משפיע" אופייני. בדרך כלל השתדלתי בדף זה להימנע מדוגמאות אישיות, אבל במקרה הזה מדובר בעורך שהתראיין במספר כלי תקשורת, וחשף בראיונות הללו הן את זהותו החוץ-ויקיפדית והן את השקפתם ואופן הפעולה של "משפיעים", ולכן אין לי רתיעה משימוש בו כדוגמה. הדוגמה היא משתמש:דןברקת, אדם ששמו דן דיאמנט. הצצה בתרומותיו של ברקת מראה "תרומות" חסרות תועלת, או במקרה הטוב בעלות תועלת שולית וזניחה, שמכוונת בבירור לצבירת "זכות הצבעה". בראיון למגזין האינטרנט "מקור ראשון" (כאן) נשאל דיאמט (אחרי שהורחק מהמיזם) "היית רוצה לחזור לערוך בוויקיפדיה?" דיאמנט השיב, ללא כחל וסרק, אולי בלי לשים לב שתשובתו חושפת את ערוותו, "הייתי רוצה לחזור ולהשפיע". לא "לחזור לתרום", לא "לשפר את האנציקלופדיה", אלא "להשפיע", בכך הכריז על עצמו קבל עם ועדה כ"משתמש" ולא "תורם" או "עורך".

הוויקיפד האידאלי לא מנסה "להשפיע" על אף אחד ושום אדם, הוא רוצה לתעד "את הידע האנושי". את המשפיעים הידע האנושי מעניין פחות, ועיקר עניינם הוא שימוש בוויקיפדיה וניצולה לקידום מטרותיהם שאין בינן ובין אנציקלופדיה דבר וחצי דבר, או בלשונו של דיאמנט, "להשפיע". בצומת ההיסטורי הנוכחי, ה"משפיעים" מייצגים את הסכנה הגדולה ביותר למיזם, סכנה שרואי השחורות (כמוני) רואים בה סכנה קיומית ממש למיזם כולו. הדעת נותנת ש"משפיעים" כאלה קיימים בכל הוויקיפדיות, גדולות וקטנות, באנגלית, צרפתית, רוסית, אוקראינית, ערבית, ובכל אחת מהאחרות, אך ויקיפדיה בעברית, עקב ההחלטה האומללה בראשית הדרך להשתמש בהצבעות ככלי עיקרי ואפילו יחיד לקבלת החלטות גם בעניינים בהם הצבעות הן בעליל כלי לא מתאים, חשפה עצמה בלי משים לנחילים גדולים של "משפיעים", נחילים שכיום מאיימים להציף את המיזם ולהטביע אותו. המשפיעים מנסים להפוך את האנציקלופדיה למכשיר תעמולה לקידום אג'נדות שונות, בעיקר בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי, אך גם בתחומים אחרים, כמו אג'נדה להט"בית מול מיזוגניסטים, אג'נדה של "קידום נשים", ואג'נדות נוספות. עורכים בעלי אג'נדה פעלו בוויקיפדיה כמעט מיומה הראשון (יש אנשים שעוד זוכרים את "האנציקלופדיסט" למשל, ואג'נדות שקשורות לזרמים השונים בחסידות חב"ד שנאבקים מאבק מר לחיים ולמוות בשאלה אם החיים והמוות של רבם הם באמת חיים ובאמת מוות), אבל עד העת האחרונה בעלי האג'נדות לא ניסו לעשות שימוש בכלי ה"הצבעה" לקידום האג'נדות שלהם (למעט אולי כמה מקרים זניחים), והשתמשו בטכניקות של התשה ומלחמות עריכה, נגדן היו למערכת כלים להתמודדות. כאשר ה"משפיעים" החלו לנצל את שיטת ההצבעות לפעילותם המזיקה, ויקיפדיה נותרה חשופה להתקפות נגדן אין לה כמעט אמצעי הגנה.

בזמן כתיבת התוספת הזו, מנסים כמה אנשים בהנהגת ה"ביורוקרטים" המכהנים לפתח כלים להתגוננות מפני ה"משפיעים", כלים שלא מעוגנים היטב ב"חוקים" וב"נהלים" שהתגבשו בעשרים השנים הראשונות למיזם, וכתוצאה מכך הם מותקפים לא רק על ידי "המשפיעים" אלא גם מכיוונם של אנשים שלא רואים בהתקפות סכנה קיומית, ולדעתם שמירה על הנהלים והחוקים חשובה יותר, גם אם הנהלים והחוקים הללו הוכיחו שאינם מתאימים למציאות.

התחזית הלא מבוססת שלי היא שעד שוויקיפדיה בעברית תמצא דרכים מוצלחות יותר לקבלת החלטות ופתרון מחלוקות משיטת ההצבעה, ידם של המתקיפים/משפיעים תהיה על העליונה, ואלו שמנסים להגן עליה ימשיכו לספוג מפלות.