משתמש:Amnongolan/ארנה גולן

ד"ר ארנה גולן (לבית בן-דרור), גדלה והתחנכה בקיבוץ מסדה שבעמק הירדן. למדה ב"בית החינוך המשותף" וב"בית ירח" שבעמק הירדן. היא בוגרת סמינר בית ברל. בעלת תואר דוקטור בספרות עברית מטעם האוניברסיטה העברית והרצתה בה עד שלהי שנת 1978. בשנה זו יצאה יחד עם בעלה לשליחות בארגנטינה. בשנים 1982־1984 היתה מרצה באוניברסיטה הפתוחה, וכן מרצה אורחת מטעם האוניברסיטה העברית באוניברסיטה ללימודים מתקדמים במקסיקו-סיטי (1984־1987). עם חזרה ארצה והמעבר למגורים בתל-אביב, הייתה מרצה לספרות במכללת לוינסקי לחינוך. בשנים 1994־2000 שהתה עם בעלה במוסקבה שהתמנה לנספח התרבות בשגרירות הישראלית שם. מראשית שנות השבעים פרסמה מאמרים ומחקרים בנושאי ספרות בכתבי-עת שונים, וכן פרסמה מדריכים למורים לספרות. נשואה לסופר שמאי גולן ואם לשלומית, איילת, אמנון ושחר.

תרומתה לחקר הספרות הישראלית

ד"ר ארנה גולן הצליחה לייצר מבט חדשני (יש שיאמרו פרובוקטיבי) על גדולי המשוררים והסופרים העבריים. במהלך עשרות שנות מחקר, לימוד ופרסום מאמרים וספרים, חושפת גולן את המשמעות מאחורי המילים שהםכו צאן ברזל בתרבות העברית, מחברת בין הסימבוליות ה"לאומית" לזו ה"אישית", חושפת את המניעים הרגשיים מאחורי הכתיבה (מיניות, אהבה, מוות, טירוף, אידיאולוגיה)ומאירה באור חדש את היצירה העברית במהלך ארבעת הדורות האחרונים. וכך, לדוגמא, שלונסקי, עגנון, רחל, דליה רביקוביץ, משה שמיר או שמאי גולן, הופכים אצל ארנה לבשר ודם, לממשות שעוסקת בשאלות של זהות, מיניות, הקשר לאדמה הארץ ישראלית, היחס לשואה והקשר אל ה"צבר" הישראלי.

הספרים הרבים שפרסמה כמו גם המאמרים הרבים לאורך השנים, מהווים אבן יסוד במחקר ולימוד יצירות עבריות באוניברסיטאות ובסמינרים לחינוך.

ספרים

בין בדיון לממשות : סוגים בסיפור הישראלי (רמת-אביב : אוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ד 1984-תשמ"ו 1986)

Cuentos contemporaneos de Israel / Arna Golan, compiladora (Mexico : Centro de Estudios de Asia y Africa, El Colegio de Mexico, 1988)

גבר, אישה, תעודת זהות : שאלות של זהות ביצירות מן הספרות העברית (תל אביב : חורב, תשס"ה 2004)

בעבותות הביקורת : פרקים בתולדות ביקורת הספרות העברי ובסיפורי עגנון (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)

גבריות, נשיות ומשא הזהות : שאלות על מיניות וזהות בספרות העברית (תל אביב : עקד, תש"ע 2010)

ילדה של קיבוץ (תל אביב: עקד, 2012)

בין בדיון לממשות : סוגים בסיפור הישראלי (רמת-אביב : אוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ד 1984-תשמ"ו 1986)

הקורס נועד לבחון סוגים מרכזיים בסיפורת הישראלית. בקורס ייבחנו המאפיינים המייחדים כל סוג, ובעיקר היחס הנבנה בו בין המציאות הבדיונית לזו הממשית, שמחוץ לסיפור. אגב כך ינותחו סיפורים ישראליים המשתייכים לסוגים השונים, וייבחנו התכונות המשייכות אותם לסוגיהם, וכיצד ההבחנה בתכונות אלה מסייעת להבין את משמעותם. בכך יתאפשר גם לעמוד על המגוון בסיפורת שנכתבה בארץ משנות החמישים ואילך. בנוסף, תיבחן השאלה כיצד הגיבו החברה והביקורת על הסיפורים, וכיצד תגובות אלה מאירות את השתייכותם של הסיפורים לסוגיהם השונים.

כל יחידת לימוד או קבוצת יחידות לימוד מוקדשת לסוג סיפורי המודגם באמצעות סיפור אחד או יותר. בפתח כל יחידה או קבוצת יחידות מופיע מבוא לסוג האמור. לאחר מכן מתקיים דיון בסיפור ובתכונות המשייכות אותו לסוגו, ולבסוף מובאת תגובת החברה והביקורת.

גבר, אישה, תעודת זהות : שאלות של זהות ביצירות מן הספרות העברית (תל אביב : חורב, תשס"ה 2004)

"במרכזו של הספר מוצבות שאלות של זהות המשותפות לכולנו: זהות גברית ונשית, זהות יהודית וישראלית וכן עיצובה של זהות בילדות ובהתבגרות. תוך כך נידונים גם נושאי משנה, כגון אלה הקשורים למציאות ההיסטורית בה אנחנו חיים ועליה גדלנו: ההתיישבות החלוצית, השואה, המאבק לעצמאות, וכן סוגיות ספרותיות ובירור הזיקה למקורות היהודיים. הספר כולל עיונים בארבעים שירים וסיפורים קצרים מן הספרות העברית (וסיפור של צ'כוב) ומובאים בו גם רוב הטקסטים של היצירות הספרותיות בצד הדיון בהן. הספר מיועד למורים, לסטודנטים ולכל מי שקרוב לליבו המפגש עם יצירות ספרות, אשר מאירות באותנטיות ובעוצמה נושאי יסוד בחיינו: ארוטיקה גברית ונשית, צמיחה ודעיכה רגשית, לבטי שייכות והשתחררות או יחסנו למקומנו ולזמננו, לחברה ולמשפחה שבתוכם אנו חיים. שכן הספרות, הודות לדרכים המיוחדות לה, עשויה להאיר את הקיום האנושי במלוא עומקו ומורכבותו."

עבותות הביקורת : פרקים בתולדות ביקורת הספרות העברי ובסיפורי עגנון (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)

בעבותות הביקורת הוא ספר שמכונסים בו מאמרים שהתפרסמו בכתבי-עת לחקר הספרות ובמאספים ספרותיים. המאמרים נוגעים בתיאוריה של הביקורת ושל הספרות היפה בהגותו של שלמה צמח, מחשובי המבקרים בזמנו. כמו כן, בספר ישנם גם עיונים בסיפורים של ש"י עגנון וחשיפת הקשרם למקורות היהודיים. ד"ר ארנה גולן מרצה לשעבר לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטה הפתוחה ובמכללת לווינסקי לחינוך, היתה מרצה -אורחת באוניברסיטה ללימודים מתקדמים במקסיקו-סיטי- "אל קולחיו דה מחיקו".

גבריות, נשיות ומשא הזהות, שאלות על מיניות וזהות בספרות העברית (תל אביב, "עקד" 2010)

ספר זה מתמקד בסוגיות של ארוטיקה ובשאלות על זהותו של האדם הישראלי, כפי שהן עולות מיצירות נבחרות בשירה ובסיפורת, המהוות ציוני דרך בספרות שנוצרה בארץ מאז שנות ה-20 למאה הקודמת. תפיסת המיניות הגברית והנשית נבחנת, תחילה, בשירה המעונגת בערכי ההתישבות החלוצית ובזיקה לאדמה (אברהם שלונסקי), ומסכת הערכים החלוצית עצמה, כשהיא נעשית בסיס לעיצוב זהותו של "הצבר" הצעיר - נבדקת בשירה לילדים (המשורר זאב). שיר של אישה מאותה תקופה נבחן, לעומת זאת, כמייצג מתח בין הרצון לתת מבע למיניות הנשית לבין הצורך לרסן אותו (לאה גולדברג). לאחריו, מתבררת משמעותו של מרד נשי בשירה כנגד הגבלת המיניות הנשית וביטוייה, כאשר נשמעת הצהרת עוצמה נשית שמקורה בהוויה ארכאית-ארכטיפית (ש.שפרה), ואילו מכלול שיריה של משוררת למבוגרים ולילדים, מוצג כמבע ללבטי זהות אישית ונשית על רקע היותה חברת קיבוץ ובין מייסדיו (מירה מאיר). תפיסה חדשה בתכלית עולה, ממכלול יצירתה השירית של משוררת צעירה (יונה וולך), ובמרכזה - מורכבות הזהות הנשית וייסוריה, וביחוד - תפיסת האלימות לא רק כמאפיינת את יחסי הגבר האישה, אלא גם כהשתקפות האלימות שבבסיס הקיום האנושי.

בנוסף, מוצגות בספר יצירות המבטאות תהייה על הזהות האישית של זה שהגיע לכאן לאחר השואה, אם בשירה (איתמר יעוז-קסט) ואם בסיפורים וברומן, שבהם שלובים לבטי הזהות האישית בלבטי זהות גברית ונשית ובמאבק להישרדות בהוויה הישראלית (שמאי גולן). ההשירדות ככורח קיומי לנוכח ההתמודדות עם השכול והזיכרון, מוצגת ביצירת סיפורת שהישרדות זו עומדת במרכזה (יהודית הנדל), ואילו תפיסת ההישרדות כהתמודדות קיומית עם משא הזהות המשפחתית, מתבררת מתבניות התשתית בסיפורים וברומן, שבהם נחשפים היבטים מגוונים בהוויה הישראלית (סביון ליברכט).

ומכל הכל, מתבררת גדולתה של הספרות, שבכוחה לחשוף, לבטא ולהאיר בעוצמה שאלות יסוד בקיום הישראלי.

ילדה של קיבוץ (תל אביב : עקד, תש"ע 2010)

ילדה של קיבוץ" מאת ד"ר ארנה גולן הוא ספר מרתק ומרגש, שלא מפחד להביט באומץ, בביקורת ובחמלה, ומתוך יחס של כבוד למייסדים, אל החיים בקיבוץ משנות ה-30 המאוחרות ועד ראשית שנות ה-60 של המאה ה-20.במרכזו נמצא הסיפור האישי והחושפני של ילדה, נערה ואישה צעירה, אבל הוא מוביל לתיאור הקיבוץ באופן אובייקטיבי כחברה מהפכנית. למשל: מה היו "החינוך המשותף" ו"הלינה המשותפת", מה היה היחס למיניות, לעירום וללבוש, לקשר הזוגי והמיני, לנישואין וללידה ולמעמד האישה; איך באמת התנהלו החיים ללא ההליך של הכסף וללא רכוש פרטי; מה היה היחס לאמנות, להשכלה, לטכנולוגיה, לניצולי השואה, עבודת הכפיים או למסורת היהודית; וגם מה אירע לדור המייסדים במהלך חייהם בקיבוץ.

זהו ספר חשוב ומקורי. הוא מושך לקריאה, משלב סיפור אישי ועלילה עם תיאורי רקע ודמויות , ויש בו כדי להקנות לקוראים של היום מושג חי על עולם הקיבוץ שאינו קיים עוד במתכונתו של אז.

קישורים חיצוניים

משה "הניפילים שהיו בארץ" על ספרה של ארנה גולן "ילדה של קיבוץ"