משתמש:Bravo123/אניטה וולפיש

אניטה לסקר-וולפיש

אניטה לסקר-וולפיש (17 ביולי 1925 ורוצלב) היא צ'לנית שניגנה בתזמורת הנשים באושוויץ.

לסקר נולדה למשפחה יהודית משכילה והיו לה שתי אחיות (מריאן ורנט). אביה התפרנס מעריכת דין, ואמה הייתה כנרית. הם החלו לסבול מאפליה אנטישמית משנת 1933, אך מאחר שאביה לחם בחזית מלחמת העולם הראשונה לצד האימפריה הגרמנית וזכה בעיטור צלב הברזל, בני המשפחה חשו בחסינות מסוימת מרדיפת הנאצים.

מריאן, האחות הבכורה, נמלטה לאנגליה בשנת 1941, והיא בת המשפחה היחידה שניצלה מהשואה שהתחוללה ברחבי יבשת אירופה. באפריל 1942, הוריה של לסקר נלקחו מביתם וכפי הנראה הוצאו להורג בקרבת לובלין. אניטה ורנט לא גורשו מאחר שהן עבדו במפעל נייר שהיה חיוני לכלכלת המדינה. במפעל זה הם פגשו בשבויי מלחמה צרפתים והחלו לזייף מסמכים שסייעו לעובדי כפייה לחזור לצרפת.

"מעולם לא יכולתי לקבל את כך שעלי להיהרג בגלל מה שנולדתי להיות, והחלטתי לתת לגרמנים סיבה טובה יותר כדי להרוג אותי"

בספטמבר 1942 אניטה ורנט ניסו להימלט בעצמן לצרפת, אך נעצרו על ידי הגסטפו בוורוצלב באשמת זיוף מסמכים. רק מזוודתן, שהספיקו להעלות לקרון רכבת, יצאה לכיוון צרפת. אנשי הגסטפו מיהרו למצוא את המזוודה ורשמו בקפידה את גודלה ואת צבעה:

"ישבתי בכלא בערך שנה. יום אחד לפתע קראו לי. מזוודה הגיעה עבורי: האם ביכולתי לזהותה? זאת הייתה המזוודה שלי. הם בזזו את הכל, הרגו את כולם, אך המזוודה הזאת הייתה חשובה להם. הם מצאו את המזוודה והכל היה כשורה, אם כי מעולם לא ראיתי אותה שוב כי היא הוכנסה לכספות הכלא ומאוחר יותר ראיתי שומר לובש את אחת משמלותיי."

לסקר ואחותה נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ בדצמבר 1943 בשתי רכבות אסירים נפרדות. רוב הטרנספורטים של היהודים למחנה היו ברכבות משא לבהמות. בנוסף, כאשר הוכנסו למחנה הן לא עברו סלקציה כפי שעברו יתר האסירים שהגיעו ברכבות עמוסות וחנוקות. עצם העובדה שאניטה ידעה לנגן בצ'לו סייעה להצלתה, שכן היה קשה למצוא צ'לנים לתזמורת במחנה. תזמורת הנשים באושוויץ, שהיא שובצה אליה, ניגנה בפני עובדי הכפייה ביציאתם מהמחנה ועם חזרתם. התזמורת גם ניגנה בפני אנשי האס אס באירועים אישיים.

באוקטובר 1944, הצבא האדום הלך והתקרב ולכן המחנה פונה. אניטה נשלחה עם עוד כ-3,000 אסירים למחנה ברגן-בלזן ושרדה במשך כשישה חודשים כמעט ללא מזון. לאחר שחרור המחנה על ידי הצבא הבריטי היא נשלחה למחנה עקורים. אחותה רנט, שדיברה אנגלית שוטפת, נהייתה למתורגמנית של הצבא הבריטי.

במהלך משפט בלזן, שנערך מספטמבר עד נובמבר 1945, אניטה העידה נגד מפקד המחנה יוזף קרמר, וכן נגד רופא המחנה פריץ קליין וסגן מפקד המחנה פרנץ הסלר. כולם נידונו למוות והוצאו להורג בדצמבר של אותה שנה.

לאחר המלחמה

בשנת 1946, אניטה ורנט היגרו לבריטניה הודות לעזרתה של מריאן. אניטה הצטרפה וייסדה את התזמורת הקאמרית האנגלית, היא ניגנה כחברה בלהקה ואף ביצעה סולואים. היה נסעה להופיע בכל העולם, אך דרכה שוב על אדמת גרמניה רק בשנת 1994 בעת ביקור של התזמורת שהקימה. היא נישאה לפטר וולפיש והביאה לעולם שני ילדים, רפאל וולפיש (צ'לן) ומאיה ג'ייקובס-וולפיש (פסיכותרפיסטית). בשנת 1996 פרסמה ספר זיכרונות בשם "תירשו את האמת" ("Inherit the Truth").

בתור עדה וקורבן למעשי הנאצים, היא ביקרה בבתי ספר בגרמניה ובאוסטריה על מנת לספר ולהסביר על שאירע החל משנת 1994.

בשנת 2011 אניטה לסקר זכתה בתואר דוקטור לתאולוגיה כתואר כבוד מטעם אוניברסיטת קיימברידג'.

ב-18 במרץ 2013 אניטה התארחה בבית הספר האירופאי במינכן ונאמה בפני קהל התלמידים והוריהם.

קטגוריה:סופרים יהודים קטגוריה:יהודים גרמנים קטגוריה:ילדים בשואה קטגוריה:אסירים במחנה הריכוז ברגן-בלזן קטגוריה:אסירים במחנה הריכוז אושוויץ קטגוריה:צ'לנים יהודים