משתמש:Ettihas/אתי חסיד

*אתי חסיד* - *עיתונות, פובלציסטיקה, טלוויזיה*

אתי חסיד, עורכת דין, עיתונאית, במאית דוקומנטרית, פובליציסטית, לשעבר מנכ"ל איגוד מפיקי הקולנוע והטלוויזיה בישראל'''. בעבר עיתונאית בכירה וחברת מערכת בעיתונים [[ידיעות אחרונות, חדשות והארץ]] שמשה כתבת ובמאית דוקומנטרית בערוץ 1 ובערוץ 2'''. בין היתר שמשה כתבת ביומן שישי בערוץ 1 ובאולפן שישי בערוץ 2. כיום בעלת משרד עורכי דין בתל אביב

ביוגרפיה: אתי חסיד נולדה בירושלים בשכונת הבוכרים, בת בכורה להורים ילידי איראן. למדה בתיכון שליד האוניברסיטה, ובצבא שירתה ביחידת 8200. לאחר סיום לימודיה באוניברסיטה העברית בירושלים עברה להתגורר בניו יורק שם חייתה במשך מספר שנים.

במהלך שנותיה בעיתונות הכתובה פרסמה חסיד תחקירים רבים בנושאים חברתיים, פוליטיים, ותרבותיים שונים. ההתמחות העיקרית שלה התרכזה בכתבות תחקיר וראיונות עומק עם אנשי צבור, פוליטיקאים בכירים ואישים מובילים בתחומי התרבות והחברה הישראלית.

בכתיבה עיתונאית החלה כבר בניו יורק, וכאשר חזרה לישראל באמצע שנות ה-80 נקלטה על ידי אדם ברוך בידיעות אחרונות. בהמשך עברה לכתוב כחברת מערכת בעיתון חדשות ובעיתון הארץ.

חסיד, הייתה בין העיתונאיות הבולטות ביותר בז'אנר ה"עיתונות החדשה (ניו ז'ורנליזם)" שהתפתח בישראל בשנות ה-80 וה-90 . התמחתה בתחקירים פוליטיים ובכתיבת כתבות עומק אודות אישים ותופעות במרחב הציבורי הישראלי. הייתה העיתונאית הראשונה שפרסמה סדרת כתבות פרופיל אישיות מהדהדות אודות סופרים ואנשי רוח ישראלים. בין היתר כתבה על עמוס עוז, ס. יזהר, יהושע קנז, פנחס שדה, אברהם חלפי, דוד שיץ, נתן זך, דוד אבידן, ואחרים. בדצמבר 1986 כתבה בעיתון חדשות יחד עם חנן קריסטל ואילן כפיר תחקיר פוליטי שחזה בתוך 10 שנים, את עלייתם הפוליטית לעמדת הנהגה של שני אנשים צעירים שלא היו בעת ההיא בזירה הפוליטית . על פי התחזית, בבחירות 1996 יתמודדו זה מול זה, מטעם העבודה מי שבאותה עת המתין לתורו להתמנות לסגן הרמטכ"ל, אלוף אהוד ברק, ומטעם הליכוד, יתמודד אחד בנימין נתניהו שבאותה עת שימש שליח צעיר באו"ם. הכתבה שיצרה הד חזק והסעירה את העולם הפוליטי, חזתה את מסלול נסיקתם של שני האישים, ואת הקפיצה הדורית שתיעשה באמצעותם בשתי המפלגות הגדולות. לימים התממש התסריט כמעט אחד לאחד.

ב-1992 לאחר שהות של חצי שנה בניו יורק במהלכה למדה באוניברסיטת NYU לימודי השלמה במקצועות הטלוויזיה, החלה חסיד לעבוד ככתבת יומן ברשות השידור. במהלך שנים אלו ביימה עשרות רבות של כתבות אקטואליה, בהן סיקרה את הזירה הפוליטית, את הסכסוך הישראלי פלסטיני (בעיקר בתקופות האינתיפאדה והפגועים) ותופעות חברתיות שונות. במיוחד זכורה סדרת כתבות תחקיר ששודרו ביומן על נכסיה האבודים של ההסתדרות הישנה, במהלכן חשפה חסיד שורה ארוכה של נכסים מוזנחים ונטושים שבבעלות ההסתדרות שעומדים כאבן שאין לה הופכין. סדרת הכתבות הייתה המסמר אחרון בארון המתים של ההסתדרות הישנה ובשרה את הקמתה של ההסתדרות החדשה ברשות חיים רמון.

חסיד אף סיקרה עבור יומן השבוע את ההפגנות הימין הגדולות נגד הסכמי אוסלו. בשיאן תיעדה עבור היומן את ההפגנה הגדולה בכיכר ציון בירושלים, במהלכה תועדו קריאות נאצה כנגד רבין שבין היתר קראו למותו, וכן צולם ביבי נתניהו על המרפסת שמתחתיו מתנוססות כרזות עם דיוקנו של ראש הממשלה יצחק רבין וכאפייה ובבגדי הוורמאכט. במקביל לעבודתה ביומן השבוע בערוץ 1 ביימה סרטים תיעודיים באופן עצמאי ועבור מבט שני, בין היתר בשנת 1996 שודר בערוץ 2 סרט תעודה אישי שביימה על [http://"שכונת%20הבוכרים" "שכונת הבוכרים"] – במהלכו ערכה מסע חזרה לשכונת ילדותה, שבינתיים הפכה את פניה והפכה למעוז של חרדים. ב-1994 שודר בערוץ 2 בתכנית התחקירים רשת חוקרת סרט תעודה שלה על התגבשותה של ההתנגדות המאורגנת בקרב היהודים בשטחים. הסרט חזה אפשרות לעלייתה של מחתרת יהודית נוספת, וערך השוואה בין ההתנחלויות לבין ההתיישבות הצרפתית באלג'יר.

ב-1994 שודר בתכנית מבט שני סרט תעודה שסקר את מדיניות ההתנחלויות בשטחים בתקופת שלטון הליכוד בין השנים 1977-1984. במהלך הסרט התבטא אריאל שרון בפעם הראשונה על אפשרות נסיגה ישראלית משטחי יהודה ושומרון. ב-1996 השתתפה חסיד בבימוי של סרט תיעודי בן 90 דקות על הרגעים הדרמטיים של האבל הלאומי בשבוע שלאחר רצח יצחק רבין. הסרט "שבעה ימים בנובמבר 1922-1995 בהפקת בלפילמס זכה במדליית ארד בפסטיבל ניו יורק בקטגוריית סרטי תעודה.

בשנים 1992, 1996 ו-2006 עבדה חסיד כחוקרת ובמאית בקמפיין הבכירות מטעם מפלגת העבודה ומרצ.

בין השנים 2004-2006 שימשה חסיד מנכ"ל איגוד מפיקי הקולנוע והטלוויזיה בישראל. פעילותה התמקדה בפעילות ציבורית שתכליתה הייתה לחזק ולעודד את היצירה האודיו ויזואלית הישראלית וכן להבטיח את שגשוגם של המפיקים והיוצרים בישראל. הנהלת האיגוד בתקופתה קיימה באופן עקבי מגעים עם קובעי המדיניות, ונמצאה בכל צומת בו מתקבלות החלטות הנוגעות לתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. תוצאות הפעילות האינטנסיבית ניכרו בחוקים ובתקנות שהסדירו את ענפי הפעילות של הטלוויזיה הציבורית והמסחרית וכן בענף הקולנוע בישראל. ניתן לציין הישגים אחדים כגון עדכון חוק הקולנוע והדאגה לאכיפתו, עיגון ופיקוח על אכיפתו של עקרון השליש בחוקים המסדירים את שוק התקשורת, לפיו חויבו ערוצי השידור להקציב כשליש משידוריהם להפקות מקור ישראליות. בהנהלתה התעצמה נוכחות האיגוד בתקשורת ובציבוריות הישראלית, ואיגוד המפיקים היה לגוף משפיע, שעמדתו הושמעה והדהדה בעיתונות.

בשנת 2007 הקימה חסיד, משפטנית ובעלת רישיון עריכת דין, משרד עורכי דין המתמחה בעיקר בדיני לשון הרע ובתביעות על הפרת הפרטיות, זכויות יוצרים, דיני תקשורת (מדיה), ומשפט העבודה. המשרד עוסק לא פעם בנושאים בעלי פרופיל תקשורתי גבוה. עוה"ד חסיד ייצגה רשימה ארוכה של אנשי ציבור וידוענים בתביעות לשון הרע ובמאבקים לטיהור שמם, בין היתר ייצגה את הדוגמנית בר רפאלי על דברי השמצה שפורסמו נגדה בעיתון ידיעות אחרונות.

אתי חסיד מפרסמת מאמרים פובליצסיטים בעיקר בנושאים ציבורים המשיקים לסוגיות משפטיות.

קישורים למאמרים: http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2430337 http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1153056 http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/231/320.html http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/118/038.html http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/120/996.html http://net.nrg.co.il/online/1/ART2/041/574.html http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/980/090.html