משתמש:Limorrubb/מהגרים דיגיטליים

מהגר דיגיטלי הוא אדם שנולד לפני קיום הטכנולוגיה הדיגיטלית, כלומר הוא הסתגל אליה בשלב יותר מאוחר בחייו. תחום זה קשור לנושא הפער הדיגיטלי

יליד דיגיטלי הוא מושג שתבע מרק פרנסקי בסביבות 2001. הוא התייחס לכל מי שנולד אחרי 1980 היות ובאותה תקופה 2 סטודנטים ממציאים מערכת של שרתים שמאפשרת לנהל דיונים אחד עם השני, מעין גלגול מוקדם של פורומים. בתקופה זאת הטכנולוגיה הדיגיטלית החברתית מתחילה להתפתח. האינטרנט מתחיל להיות יותר חברתי מאשר בעבר. פרנסקי אומר שהילידים הדיגיטליים גדלו לסביבה שרוויה בטכנולוגיות, סביבה שרגילה לשינויים טכנולוגיים מהירים, מסתגלים בקלות. הילידים חשופים יותק לטכנולוגיה ושולטים בה בקלות לעומת המהגרים הדיגיטליים, שהיגרו לטכנולוגיה החדשה מהטכנולוגיה הישנה. המהגרים חוששים ממנה והם שופטים את הטכנולוגיה בהתאם להרגלים הישנים והמוכרים שלהם. המהגרים לא מבינים שהיום, פייסבוק, לדוגמא הוא חיי החברה של הילידים, ולכן הם אומרים לילדים שלהם להפסיק להיות כל הזמן על המחשב. אצל הילידים יש תפיסה שונה לגבי עיסוקים חברתיים מזאת של הילידים. המבוגרים עושים הבחנה בין פנים מול פנים 'במציאות' לבין השימוש במחשב. הצעירים רואים במחשב כחיי חברה לכל דבר.

לא אחת, במפגש בין הדורות ישנם קונפליקטים. מאחר וסביבת העבודה המשרדית נהיית יותר מתקדמת מבחינה טכנולוגית, קשה יותר למהגרים הדיגיטליים לעקוב אחרי החידושים. לעתים קרובות מהגרים דיגיטליים לא מבינים מדוע ילידים דיגיטליים משתמשים במחשב במשך שעות-הם לא מבינים שזו פשוט הדרך בה הם מתקשרים עם הסביבה-פייסבוק, יוטיוב וכיוב'.

ע"פ מארק פרנסקי, חינוך הוא סוגיה מרכזית בהתמודדות של המהגרים הדיגיטליים-הם דוברים שפה לא מעודכנת ובעקבותיה נוצרים חיכוכים לעתים קרובות. מרבית הספרות בנושא הפער הדיגיטלי עוסקת בבינריות שבין מהגרים וילידים דיגיטליים. בניסוי שערך הרגיטיי, הוא בחן את תוצאות החיפוש של נושאים שונים ע"י אנשים בגילאים שונים. היכולת למצוא מידע ברשת מאפשר לאנשים למצות את הפוטנציאל של האינטרנט. לפי תוצאות המחקר ישנו הבדל דורי מובהק בקשר ליכולת של אנשים להשתמש באינטרנט. ככל שהנבדקים יותר מבוגרים, כך הם השיגו פחות תוצאות בחיפוש, מתוך חמש קטגוריות, וכן החיפוש נמשך יותר זמן. המחקר הראה שצעירים שהסתגלו לאינטרנט בגיל צעיר יותר, השיגו תוצאות יותר טובות. למהגרים הדיגיטליים יכולה להיות גישה טכנית, אך הגישה האפקטיבית שלהם לוקה בחסר, כיוון שהם אינם יודעים למצות את המידע לפי צרכיהם מבין המידע הקיים ברשת. כלומר, ישנו פער דיגיטלי מדרגה שנייה שמשפיעה על השימוש היעיל במדיום זה.

כיום, שפת האם של תלמידים וסטודנטים היא שפת העולם הדיגיטלי: בו-זמניות, מיידיות וגישה בלתי מוגבלת למידע מאפיינים את אופן החשיבה הטבעי שלהם. לפי פרנסקי, ייתכן שאופני החשיבה החדשים אפילו שינו את מבנה המוח של הילידים, שנבדל כעת מזה של המבוגרים. עבור מבוגרים, כמו כל מהגר, שפת הרשת היא שפה שנייה, שאפשר לחוש בה את שרידי המבטא הישן. דוגמאות למבטא כזה לא חסרות: למשל הרצון להדפיס מיילים ולשמור עותק שלהם, בדיקה טלפונית שמיילים הגיעו ליעדם, וגם חיפוש מידע באינטרנט רק אחרי סריקת הספריות המסורתיות".