משתמש:Michael Shefa/ארגז חול2

דניאלה קאופר
Daniela Kaufer

אין תמונה חופשית
לידה	1970 (גיל: 54 בערך) ישראל
ענף מדעי	ביולוגיה אינטגרטיבית
מקום מגורים

Daniela Kaufer

מטלות:

• לסיים הכל פרט לפעילות המדעית
• המאמר ב-SA

דניאלה קאופר (באנגלית: Daniela Kaufer;‏ דצמבר 1970, ישראל) היא חוקרת מוח אמריקאית,ישראלית. פרופסור לביולוגיה אינטגרטיבית (https://ib.berkeley.edu/undergrad/whatisib.php) במכון הלן ויילס לחקר המוח באוניברסיטת ברקלי.

קורות חייה

קאופר נולדה בדצמבר 1970 לכרמלה וברוך קאופר. אביה היה תעשיין, מייסד בעלים ומנהל של חברת מיכלי טריפלקס

השכלה ומסלול מיקצועי

לקאופר תואר ראשון בביולוגיה מהטכניון. ודוקטורט במדעי המוח המולקולריים מההאוניברסיטה העברית בהנחיית פרופסור חרמונה שורק. פוסט-דוקטורט עשתה באוניברסיטת סטנפורד.

היא מנהלת את מעבדת קאופר למדעי המוח בברקלי. המחקרים במעבדה הם, בין השאר, בתחומים הבאים: זיקנה, אלצהיימר ונזקי מוח טראומטיים.

פעילותה המדעית

קאופר חוקרת ארועים מולקולריים, שבעקבות מצבי לחץ, או פגיעות במערכת העצבים, גורמים לפגיעות במוח ???underlie brain plasticity and deterioration????. בכך מחקריה מחברים בין תופעות בתאים ובמולקולות לבין תופעות פיזיולוגיות הנגרמות על

באמצע שנות האלפיים (העשור הראשון) עבדה בבית הספר לרפואה שאריטה בברלין.

and has identified novel mechanisms through which stress affects the brain

מחסום דם-מוח

קאופר החלה את פעילותה בתחום בשנת 1994 כאשר

Neurobiology of stress

Under the umbrella of stress and blood-brain barrier research

המאמר מתאר בפירוט את הניסויים שמאז אותו לילה רחוק ב -1994 נערכו על עכברי מעבדה ואשר לאורך זמן הובילו להבין כיצד סביר להניח שהמתח היה במקורו של תסמונת המפרץ קשור, אולי, עם פירידוסטיגמין. למעשה נראה כי מתח הוא הגורם להיחלשות מחסום מוח הדם, היחלשות המתרחשת אצל רוב האנשים עם תופעת הטבע של התקדמות הגיל: והנה אנו כאןאלצהיימר. L'אלצהיימר זוהי מחלה המתבטאת עם הגיל וכרוכה בשורה שלמה של בעיות שמעבר להשפעה על המטופל הפרטי, חשובות יותר ויותר בחברה כמו שלנו, שהולכת ונהיית "ישנה". לאורך השנים שני המדענים המשיכו לשתף פעולה במחקר, מכוונים לכיוון מחלות נוירודגנרטיביות והראו כי הזדקנות ומתח מחלישים את ה- BEE שכבר אינו מסוגל לשמור על חלבון בדם, אלבומין, שהגיע פעם למוח מעורר סדרה של תגובות דלקתיות שפועלות על ידי היחלשות או הרס של המעגלים העצביים. במהלך השנים הובן כי ישנן שיטות למנוע מאלבומין לגרום לתגובות דלקתיות וכי בעזרת שימוש בתרופה נגד סרטן הנקראת IPW ניתן להפחית את הדלקת עקב הימצאות אלבומין במוח, ובסופו של דבר , להצעיר את המוח עצמו. לפחות נראה שזה עובד על עכברים. והנה אנחנו בסוף המאמר. החל מהמחקר על מקורותיה של "מחלת מלחמה", תסמונת המפרץ, אנו מגיעים לפתרון של בעיה בחברה שלנו, של מחלות ניווניות כגוןאלצהיימרבתקווה להקל, גם אם בחלקו, על הסבל שנגרם כתוצאה מהתופעה החברתית של מלחמה. המקור https://iw.difesaonline.it/mondo-militare/sindrome-della-guerra-del-golfo-e-alzheimer-coshanno-comune

סינדרום מלחמת המפרץ

רבים מהחיילים האמריקאיים שלחמו במלחמת המפרץ סבלו מתופעות של עייפות כרונית, כאבי שרירים, בעיות שינה ופגיעה קוגניטיבית. היו רופאים שסברו שזו תופעת לוואי של פירידוסטיגמין ברומיד תרופה שניתנה לחיילים להגנה מהשפעות נשק כימי. הבעיה עם ההשערה הזאת הייתה שהפירידוסטיגמין היה אמור להחסם על ידי מחסום הדם-מוח, ובלי להגיע למוח לא היה יכול להביא לתופעות של סינדרום מלחמת המפרץ. ב-1994 קאופר ופרידמן מצאו כי תנאי מתח עלולים להביא לפריצת מחסום הדם-מוח וכך לאפשר לפירידוסטיגמין ברומיד לחדור למוח. המחקר פורסם ב-1996 ב-Nature Medicine וב-1998 ב-Nature.

]]לפחות תיאורטית, לא היה צריך להצליח להתגבר על המחסומים הטבעיים של כלי הדם. למעשה, המוח בנוי באופן שימזער את המעבר של פתוגנים ותרופות הודות ל"מחסום מוח הדם "(BEE). השאלה ששאלו שני המחברים את עצמם היא: מה קורה אם ה- BEE ניזוק? לאחר מכן: האם מתח יכול לגרום לנזקי דבורים? המאמר מתאר בפירוט את הניסויים שמאז אותו לילה רחוק ב -1994 נערכו על עכברי מעבדה ואשר לאורך זמן הובילו להבין כיצד סביר להניח שהמתח היה במקורו של תסמונת המפרץ קשור, אולי, עם פירידוסטיגמין. למעשה נראה כי מתח הוא הגורם להיחלשות מחסום מוח הדם, היחלשות המתרחשת אצל רוב האנשים עם תופעת הטבע של התקדמות הגיל: והנה אנו כאןאלצהיימר. L'אלצהיימר זוהי מחלה המתבטאת עם הגיל וכרוכה בשורה שלמה של בעיות שמעבר להשפעה על המטופל הפרטי, חשובות יותר ויותר בחברה כמו שלנו, שהולכת ונהיית "ישנה". לאורך השנים שני המדענים המשיכו לשתף פעולה במחקר, מכוונים לכיוון מחלות נוירודגנרטיביות והראו כי הזדקנות ומתח מחלישים את ה- BEE שכבר אינו מסוגל לשמור על חלבון בדם, אלבומין, שהגיע פעם למוח מעורר סדרה של תגובות דלקתיות שפועלות על ידי היחלשות או הרס של המעגלים העצביים. במהלך השנים הובן כי ישנן שיטות למנוע מאלבומין לגרום לתגובות דלקתיות וכי בעזרת שימוש בתרופה נגד סרטן הנקראת IPW ניתן להפחית את הדלקת עקב הימצאות אלבומין במוח, ובסופו של דבר , להצעיר את המוח עצמו. לפחות נראה שזה עובד על עכברים. והנה אנחנו בסוף המאמר. החל מהמחקר על מקורותיה של "מחלת מלחמה", תסמונת המפרץ, אנו מגיעים לפתרון של בעיה בחברה שלנו, של מחלות ניווניות כגוןאלצהיימרבתקווה להקל, גם אם בחלקו, על הסבל שנגרם כתוצאה מהתופעה החברתית של מלחמה. המקור https://iw.difesaonline.it/mondo-militare/sindrome-della-guerra-del-golfo-e-alzheimer-coshanno-comune

קריסת המחסום דם-מוח מקור https://in.bgu.ac.il/Pages/news/Losartan.aspx פרידמן וקאופר משתפים פעולה בחקר תוצאות פגיעות מוחיות במשך כשני עשורים. מרכז עניינו המחקרי של פרידמן הנו המחסום דם-מוח, אשר במצב תקין מגן על המוח מפני חומרים בעלי פוטנציאל מזיק או חיידקים הנמצאים בדם וכן מונע זליגת חומרים הנמצאים במוח אל זרם הדם. יחד החוקרים הראו בעבר כי קריסת המחסום גורמת לתהליכים דלקתיים ולהתפתחות אפילפסיה. הם בודדו את האפקט של חלבון בודד, המכונה אלבומין, אשר הנו החלבון הנפוץ ביותר בדם.

בשנת 2009 הם הראו שאלבומין פועל על אסטרוציטים, תאי תמיכה במוח, באמצעות קשירתו לקולטן גורם הגדילה המתמיר בטא (TGF-beta) . תגובה זו מעוררת מערכת רב-שלבית, המובילה לדלקת מקומית אשר פוגעת בקישוריות המוחית באופן קבוע, וכתוצאה מכך לירי נוירונים לא תקין, המאפיין את מחלת האפילפסיה. הפרסום הנוכחי מדגים כי חסימת פעילות הקולטן באמצעות לוסרטן עוצרת את אותה מערכת רב-שלבית ומונעת את התפתחות המחלה.

https://www.jweekly.com/2020/04/29/israeli-researchers-work-at-uc-berkeley-may-be-key-to-reversing-agings-cognitive-decline

looking for years at the brain-blood barrier, which serves as a filter for the brain. While blood — and what’s in it — circulates around the body fairly freely, the brain is very selective in making sure nothing harmful comes through the barrier.
Kaufer explained that the mechanism that keeps the brain filtering the blood stream can degenerate with age, the case for an estimated 60 percent of people over age 70, 

Kaufer and Friedman had earlier discovered that the blood-brain barrier functioned poorly when someone was under stress or injured, which could account for a host of symptoms associated with head trauma, strokes or epilepsy. Older brains resemble injured brains in many, so it was natural for the scientists to turn their attention to aging, as well. bout 10 years ago, Kaufer and Friedman found that the most common protein in the blood, albumin, caused inflammation when it leaked into the brain after head trauma. Recently the two infused albumin into the brains of young mice and saw that it made them resemble older mice with cognitive decline. In mice, that means being bad at mazes and other tasks. They then tested senile mice to see whether blocking the mechanism (first through genetic manipulation, then using the drug developed by Barry Hart, a medicinal chemist at pharmaceutical company Virobay) could make their brains function as if they were young again.

Kaufer and Friedman started their collaboration in the mid-’90s in Israel, when Kaufer was a grad student at Hebrew University and Friedman was an army physician. Both had full-time jobs, but in the evenings they did their own research, looking at the impact of stress on the blood-brain barrier. That led to their discovery of the cause of Gulf War syndrome, until then a mysterious condition among soldiers who had been given a drug to protect against chemical weapons. The drug was not supposed to pass the blood-brain barrier, but stress had made it vulnerable, they learned. It was a new concept.

Now that they’ve established the connection between inefficient filtering and cognitive decline, they are thinking about how to use it to help people. One possibility is to use Hart’s drug to prevent the inflammation caused by a leaky blood-brain barrier. To that end, Kaufer, Friedman and Hart have set up a Bay Area company to research the drug further, a necessary step to bring the medicine to market.

פרסומים

• קקאופר פרסמה 113 מאמרים, להם היו 7666 ציטוטים (נכון ליולי 2022) ,
• הספר Stress - From Molecules To Behavior: A Comprehensive Analysis Of The Neurobiology Of Stress Responses יחד עם [חרמונה סורק ואלון פרידמן.

קישורים חיצוניים

• רשימת מאמרים של דניאלה קאופר (באנגלית)
• דף הבית של דניאלה קאופר בברקלי (באנגלית)
• פטנטים ובקשות לפטנטים שקאופר שןתפה בהם (באנגלית)
• קאופר מרצה על מחקריה (באנגלית)
• קאופר בסרטון Vimeo (באנגלית)
• קאופר בסרטון קצר (באנגלית)

הערות שוליים

{{מיון רגיל:קאופמן, דניאלה}

[[קטגוריה:מדעניות]

[[קטגוריה:מדעניות עצב ישראליות]

[[קטגוריה:מדעניות עצב אמריקאיות]

[[קטגוריה:בוגרות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל]

[[קטגוריה:בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים]

[[קטגוריה:בעלות תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים]