משתמש:Nitai shinan/היסטוריה של ספרד: המאה ה-19

מלחמת העצמאות הספרדית (1814-1808)

בתאריך 19 במרס 1808, הודח מלך ספרד קרלוס הרביעי מכתרו על ידי הפיכת חצר, והוחלף על ידי בנו יורש העצר פרננדו השביעי. נפוליון אשר כוחותיו נמצאו באותם שנים בספרד לרגל מאבקו בפורטוגל שתאכוף את ההסגר היבשתי, החליט לנצל את ההזדמנות על מנת להשתלט על ספרד והאימפריה הספרדית. הוא הזמין לצרפת את המלך המתפטר קרלוס ואת המלך החדש פרננדו. בהגיעו לשם אילץ את שניהם להתפטר, אסר את פרננדו בארמון ולנסי ומינה את אחיו ז'וזף למלך ספרד אשר הוכתר בשם חוסה הראשון. על מנת להשיג גושפנקה לשלטונו הזמין נפוליון אסיפה של אישי ציבור ספרדיים לעיר ביון בצרפת. אסיפה זו אישרה את ההכתרה והסכימה לקבל את שלטונו של המלך.

רבים מהאינטלקטואלים הספרדיים הסכימו לקבל את שלטונו של חוסה הראשון ושיתפו פעולה עם המשטר הצרפתי, אולם המוני העם סרבו לעשות זאת ובתאריך 2 במאי כאשר ניסו הצרפתים להוציא את משפחת המלוכה ממדריד, פרץ נס המרד בעיר. המרד דוכא על ידי הצבא הצרפתי במהירות, אולם החדשות התפשטו כאש בשדה קוצים ובשבועות הקרובים ארעו התקוממיות עממיות בכל חלקי ספרד ובאמריקה הדרומית, כאשר המתקוממים לקחו לעצמם את השלטון והכריזו על מאבק בצרפתים בשם המלך פרננדו השביעי האסור. בהתחלה נחלו המתקוממים נצחון חשוב בבילן (Bailen) ואילצו את הצבא הצרפתי לסגת לצפון ספרד אולם עד מהרה חזר נפוליון בכוחות מחודשים ועד 1810 השתלט על רובה של ספרד, לאחר קרבות קשים בסרגוסה בג'ירונה ובמקומות נוספים. אולם החל בשנת 1812 נאלץ נפוליון לדלל כוחות עקב המסע לרוסיה והספרדים בתמיכת האנגלים הצליחו אט אט לכבוש את ספרד מחדש והשתלטו עליה לגמרי בשנת 1814.

ברבות הימים התאחדו מנהיגי המועצות השונות למועצה מרכזית של ההתקוממות שישבה בהתחלה בארנחווס, בסביליה ועם כיבוש אנדלוסיה על ידי צרפת נסוגה לקדיס ושם התפטרה ומסרה את השלטון לידי מועצות עוצרים, אשר ישבה בעיר קדיס עד 1813. בין השנים 1813-1810 התכנס בעיר פרלמנט מיוחד אשר נקרא בשם הקורטס של קדיס אשר הוציא לפועל שורה ארוכה של רפורמות חוקיות ואדמיניסטרטיביות, במטרה לשנות מן היסוד את המשטר הספרדי. רפורמות אלו באו לידי ביטוי בעיקר בחוקה שאושרה ב-19 במרץ 1812

התקופה האבסולוטית הראשונה (1820-1814) שלוש השניים החוקתיות (1823-1820) התקופה האבסולטית השנייה (1833-1823) תקופת שלטונה של איסבל השנייה (1868-1833) שש השנים הדמוקרטיות (1874-1868) תקופת הרסטוראציה (1923-1875)