משתמש:Noafru/מחול ג'אז

-רקע היסטורי-

מי שנחשב למייסד טכניקת הג'אז הוא ג'ק קואול (Jack Cole). הוא פיתח טכניקות שכיום משתמשים בהן במיוזיקלס (=ריקודים של מחזות זמר), סרטים, פרסומות בטלוויזיה, וקליפים. הסטייל שלו הדגיש את טכניקת ה"הפרדה", שינויי כיוון מהירים, ו"סלייד" (=משיכות) על הברך. בשנים האחרונות סגנון ריקוד זה הפך להיות פופולרי יותר ויותר, בעיקר בעקבות המרכזיות שסגנון זה תופס בתוכניות טלוויזיה, סרטים, קליפים בערוצי המוזיקה ופרסומות. הקהל נהנה לראות רקדני ג'אז מכיוון שזה ריקוד כל כך כיפי ואנרגטי. זוהי צורת ריקוד שמציגה את האישיות והמקוריות של הרקדן. רקדני ג'אז מפרשים ומבצעים את הצעדים והתנועות באופן שונה אחד מהשני, ובאים לידי ביטוי באמצעות התנועות. תנועות אופייניות לג'אז הן עבודת רגליים משובחת, קפיצות גדולות, וסיבובים מהירים. בשביל להצטיין בג'אז, הרקדנים צריכים בסיס חזק ביותר בטכניקת הבלט, בעיקר משום שזה מפתח את החינניות והיציבה.

-מבנה השיעור-

השיעור מתחיל בחימום יסודי של כל מפרקי הגוף, לאחר מכן תרגילי מתיחות וגמישות, ותירגול של "הפרדה"- רקדני הג'אז לומדים כיצד להפריד את חלקי הגוף השונים (גב עליון מגב תחתון למשל) ולהזיז כל פעם רק חלק אחד. רוב מורי הג'אז מקדישים לקראת סוף השיעור הרפיה והירגעות קצרה של מתיחת השרירים על מנת למנוע היתפסות של השרירים לאחר השיעור.

-צעדים אופייניים בסגנון הג'אז-

בשיעורי ג'אז, רקדנים מקבלים עידוד להוסיף לתנועות את אישיותם ולהביא את עצמם לידי ביטוי כדי להפוך את הצעדים מיוחדים וכיפיים. צעדי הג'אז כוללים סיבובים בסיסיים (סיבובי "שנה", "פירואטים", "פיקה"). הקפיצות כוללות גם קפיצות מעולם הבלט כמו "גראנד-ז'טה", קפיצות תוך כדי סיבוב, ו"טור-ז'טה". שני צעדים שמזוהים בעיקר עם הג'אז הוא "הליכת-ג'אז"(jazz-walk) ו"קונטרקשן"- כיווץ פנימה של הבטן התחתונה ויצירת עקומה עגולה של הגב.