משתמש:Silgo2/הפלרה
ארגז החול שלי עבור הערך הפלרה.
הפלרת מי שתייה היא התהליך המבוקר שבאמצעותו מוסיפים פלואוריד למי-שתייה בכדי להפחית את שיעור העששת באוכלוסיה, ובייחוד בילדים ממשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. מים מופלרים מכילים פלואוריד בכמות שנחשבת כיעילה במניעת חורים ובטוחה לשימוש. המים המופלרים פועלים ישירות על משטחי השיניים על-ידי יצירת רמות נמוכות של פלואוריד ברוק, אשר מפחית את הקצב בו זגוגית השן עוברת דמינרליזציה ומגדיל את הקצב בו היא עוברת רמינליזציה בשלבים הראשוניים של התפתחות החורים. לשם הפלרת מים משתמשים לרוב בתרכובות פלואוריד מלאכותיות, בעיקר חומצה פלואורוסיליצית, תוצר לוואי של תעשיית הפוספטים. אולם, מחקרים עדכניים מצביעים על כך כי הפלרה אינה יעילה ובטוחה כפי שסברו עד כה, וישנה בארץ ובעולם התנגדות של אזרחים ואנשי מקצוע הדורשים להפסיק לאלתר את הפלרת המים, ולבחון הליך זה מחדש לאור ממצאים אלו.
מטרה
עריכהיישום
עריכהבעיות ביישום
עריכהמנגנון פעולה
עריכהעדויות בסיס
עריכהיעילות
עריכהבטיחות
עריכההתנגדות להפלרת מי שתייה
עריכההפלרה היא לא תופעה נפוצה בעולם. רק כ-5 אחוזים מכלל אוכלוסיית העולם מפלירים את מי השתייה שלהם; 98 אחוזים מארצות אירופה לא הפלירו מעולם, או שהפסיקו להפליר לפני שנים.[דרוש מקור] מדובר במספר קטן של ארצות שבהן מרבית האוכלוסיה מקבלת מים מופלרים והן: ישראל, אירלנד, ארה"ב, קנדה, ניו-זילנד, אירלנד, חלקים מאנגליה, חלקים מאוסטרליה. בארה"ב, ממציאת ההפלרה (ראו: ההיסטוריה של ההפלרה) קהילות רבות בשנים האחרונות בוחרות להפסיק להפליר. רק בישראל ובאירלנד ישנה חובת הפלרה כללית ברמה הלאומית.
סיבות
עריכהישנן מספר סיבות להתנגדות להפלרה, כאשר הסיבה המרכזית היא מחקרים מהשנים האחרונות המצביעים על סכנה בריאותית משמעותית.[1] [2] [3] בניגוד לעמדתם של מקדמי ההפלרה, ישנו גוף מחקר הולך וגדל שבוחן הליך זה לא רק דרך הפריזמה הצרה של רפואת שיניים, שהביאה לכך שאע"פ שמדובר בפרוייקט ממשלתי, לא נעשו כמעט מחקרים כלליים בתחום והמעטים שיש הם באיכות בינונית ונמוכה. מחקרים מהשנים האחרונות התחילו להתייחס להפלרה במסגרת רחבה יותר מרפואת שיניים[4], שהרי מדובר על שתיית כימיקל שנספג בעצמות, ברקמות רכות ובמוח, ועלול להשפיע על כל מערכות הגוף; זהו לא טיפול טופיקלי כמו ציחצוח שיניים, אלא סיסטמי, כמו נטילת תרופה. בעבר, כמעט כל המחקרים בדקו השפעות על השיניים, ולא על הגוף כולו ו/או על הסביבה.
כמעט ואין אף מחקר בעולם או בארץ שנעשה על חומצה פלואורוסיליצית ומי-ברז. כל המחקרים התבצעו עם נתרן פלואורידי ומים מזוקקים מתוך הנחה כי אין הבדל משמעותי ביניהם, אך ישנם היום מחקרים שמראים כי אין זה כך. גם הדו"ח המקיף של האקדמיה הלאומית משנת 2006 קובע כי יש בדחיפות לחקור לעומק את הסיליקופלורידים ומגנון הפעולה שלהם, כיוון שמהנתונים שכבר הצטברו עולה חשד סביר כי הם מהווים סכנה בריאותית חמורה.[5]
חלופות
עריכהעלויות
עריכהאתיקה ופוליטיקה
עריכהשימושים בעולם
עריכההיסטוריה
עריכההערות שוליים
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- פרופ' פול קונט, FAN - Fluoride Action Network, מידע עדכני על סכנות ההפלרה וההתנגדות לה
- NRC - The National Research Council, Fluoride In Drinking Water, הדו"ח המקיף ביותר על הפלרת מים
- כריסטופר ברייסון, הונאת הפלואוריד: על נזקי הפלואוריד לבריאות, פרק לדוגמא מתוך המהדורה העברית
- משרד הבריאות - שירותים לאזרח, הוספת פלואוריד למים, שאלות ותשובות
- יפה שיר-רז, תחקיר: מה עושה פלואוריד מסוכן במים שלנו?, כתבה ב-Ynet