משתמש:Ureshef/עיצוב פס קול

עיצוב פס קול sound design

המושג מעצב פס קול עלה מתוך החלטתו של הבמאי פרנסיס פורד קופולה ב 1979 להעניק לוולטר מרץ את התואר הזה ,בזמן שערך ועיצב את פס הקול לסרט "אפוקליפסה עכשיו" סרט שגם זכה בפרס באוסקר על פס הקול המרשים שבו .

הבמאי שרצה להעביר לצופים את התחושה הנוראה של שדה הקרב בוויאטנם לא יכל להעביר זאת רק דרך התמונה והסאונד הדו-ממדי שהיה אז. הוא ביקש מעורך פס הקול וולטר מרץ לנסות להשתמש בפורמט קוואדרופוני מורחב אשר ייתן לצופה את התחושה הראליסטית ביותר של חוויה בשדה קרב, כאשר הסאונד נשמע בכל מקום באולם הקולנוע. כמו כן אפקטים פסיכו אקוסטיות הגורמות לצופים תחושות תת הכרתיות בהם הוא נעזר על מנת להשלים את החסר בתמונה. הסאונד סייע לתמונה לספר סיפור בצורה שונה לחלוטין למה שהורגל לה עד אז. התוצאה הייתה מדהימה. הסרט זכה רק בשני פרסי אוסקר בלבד לאכזבת יוצריו. פרס אחד לויטוריו סטורארו על הצילום , והשני לוולטר מרץ' בעל תואר חדש על עיצוב פס הקול . דרך יצירת הסאונד בשלושה ממדים נראה כשילוב של עבודת מיקס ועיצוב הפקתי. ההתייחסות העיקרית של מעצב הקול נתונה לבמאי מכיוון שעורך הסאונד חייב ליצור אווירת שמיעה שוות ערך למה שנראה על המסך. תמונה וקול חייבים להתמזג במוחו של הצופה ומסיבה זאת חייב מעצב הקול לעבוד בצמוד עם הבמאי אשר מרכיב את התמונה עם עורך הסרט.

היסטוריה>

אך איך כל זה התחיל ? בשנות השישים הקולנוע בארה"ב דרך במקום ולא חלו בו שינוים טכניים או חשיבתיים עקב שמרנות מצד האולפנים הענקיים בהוליווד שהכתיבו את תעשיית הקולנוע העולמי. מספר במאים צעירים יוצאי ה usc כמו פרנסיס פורד קופולה ,ג'ורג לוקאס ואחרים, חיפשו מקום בו יוכלו להיות עצמאים ולהביע את רעיונותיהם המהפכנים בתחום הקולנוע. הם עברו לסאן פרנסיסקו שם יצרו את סרטיהם שהיו מהשאפתנים ביותר שנראו בתקופה

ההיא: כגון הסנדק והשיחה" של קופולה, מלחמת הכוכבים ואמריקן גרפיטי של ג'ורג לוקאס. אגב ,גם הבמאים וגם הסרטים כאחד קיבלו פרסי אוסקר. איכותם הגבוהה של הסרטים והחידוש שנעשה בפס הקול שלהם היו תוצאות שרבים מהם עברו תהליך ארוך של פוסט פרודקשן שהיה שונה מזה הנהוג בהוליווד. אחד הדברים הנפלאים שקרו היה הכבוד העצום שקיבל פס הקול של סרטיהם כמרכיב חשוב ונכבד לצד התמונה. אכן ,בסאן פרנסיסקו נוצרו הסרטים השאפתנים ביותר בתקופה ההיא. שם נטבע בפעם הראשונה המושג מעצב פס קול, שם השתמשו בפעם הראשונה במכונות של 24 ערוצים למטרות מיקס לקולנוע, שם נולד המושג " הדחקת רעש " (noise suppression), שם הומצאה שיטת הסאונד הקואדרופוני לקולנוע בסרט אפוקליפסה עכשיו. שיטה שהתפתחה מאז לשיטה הנקראת סאונד אופף או במושג המקצועי Dolby surround. המושג מעצב פס קול התקבל בחשדנות על ידי בעלי מקצוע רבים בתעשיית הקולנוע אשר חששו לעתידם ולקרדיט שיקבלו. אחד הטעונים שהושמעו ואשר סימל את כל הבורות העצומה שהייתה אז בתעשיית הקולנוע כלפי הסאונד, הייתה השאלה כיצד אפשר לעצב משהו שאינו ויזואלי; לצילום יש מעצב תמונה , לתאורה גם כן, לפיסול ברור מאליו וכן גם לציור. התשובה היא שלסאונד, למרות שאינו אלא רק נישמע, יש יכולת סיפורית מדהימה אם יודעים רק כיצד להשתמש בו לעצב אותו נכון .

כבר ב 1972 בסרט הסנדק 1 של פרנסיס פורד קופולה התחיל וולטר מרץ' לספר סיפור באמצעות הסאונד. אחת הדוגמאות המאלפות בסרט אשר נלמדה אחר כך על ידי מעצבי פס קול, הייתה בסצינה בה מייקל קורליאונה עומד להרוג במסעדה את מפקח המשטרה המושחת ואחד הגנסטרים שירו באביו קודם לכן. וולטר מרץ' וקופולה הבמאי ניסו להעביר את המתרחש במוחו של מייקל לפני. הם השמיעו לצופים רעש של רכבת עילית דמיונית הנוסעת בקרבת המסעדה שאין לה כל עדות מצולמת לאורך כל הסצינה. אפקט הרכבת מגיע ומתרחק מספר פעמים במהלך הסצינה בה מייקל נראה מאזין לדברי הגנסטר אך חושב על הרצח. לצורך הגברת האפקט והעלאת המתח מוריד וולטר מרץ' את ערוץ האווירה (room tone) של המסעדה למינמום. רגע לפני הרצח הופך רעש הרכבת לרעש שונה לגמרי, הסאונד הופך לצרחה איומה של חיכוך גלגלי רכבת בסיבוב חד מאד. צרחה זו באה להמחיש את הסערה האדירה המתרחשת במוחו של מייקל שניה לפני שהוא לוחץ על ההדק, אך מאידך הקול הזה מתאר בדייקנות מה הלך בראשו של הנער כאשר הוא עמד לרצוח מישהו בפעם הראשונה בחייו. הצרחה והכעס של מוחו אמרו "האם אני עושה זאת ,האם אני עושה זאת? כן באנגלית...ותוך כדי הצרחה הוא יורה בשניהם ומחסל אותם. אגב בסרט זה מקבל וולטר מרץ' את הקרדיט כיועץ ומפקח על עריכת הקול . עיצוב פס קול לקולנוע מצריך קודם כל הבנה מעמיקה כיצד פועל הסאונד על הצופה. סאונד בקולנוע אינו משמש רק לאפקטים מציאותית כגון טריקת דלת או קול מדבר כאשר השפתיים נעות. סאונד סינכרוני זה אמנם חשוב אך הוא רק חלק מתפקידו של מעצב סאונד ביצירת אווירת סאונד רגשית ואינטלקטואלית עבור כל רצף (סיקוונס) בתוך סרט קולנוע. על מנת להבין את הישום המורחב של ערוץ סאונד, חובה להזכיר את התפקיד הסלקטיבי של המוח בקשר לשמיעה: האוזן והעין פועלות בדרך שונה שכן האוזן קולטת מכל הכיוונים והעין קולטת מזווית יותר צרה. כאשר סאונד חדש מצטרף לסאונד קיים ,הוא אינו תופס את מקומו, אלא מצטרף אליו ויוצר סאונד המורכב משניהם. העין לעומת זאת אינה יכולה להתמקד בשני אובייקטים בעת ובעונה אחת. להתמקדות בסאונד מסוים האוזן והמוח נוקטים במודעות סלקטיבית כמעין פוקוס של מצלמה על אובייקט מסוים. השאלה היא איזה סאונד יש לשלב בפס הקול בקולנוע בהתבסס על האמור לעיל. פס הקול בקולנוע משמש להצגת סאונד סלקטיבי בהתאם לחשיבות האירוע בנקודה נתונה בזמן.