מתקן התפלה שורק

מפעל התפלת מי ים בשיטת האוסמוזה ההפוכה המספק מים באיכות מי שתיה למערכת המים הארצית בישראל

מתקן התפלה שֹוֹרֶק הוא מפעל התפלת מי ים בשיטת האוסמוזה ההפוכה (SWRO) המספק מים באיכות מי שתיה למערכת המים הארצית בישראל. המפעל הוא מתקן ההתפלה הגדול בישראל ובין הגדולים בעולם.[1]

מתקן התפלה שורק
ראובן ריבלין נשיא מדינת ישראל בביקור במתקן ההתפלה שורק, יוני 2018
ראובן ריבלין נשיא מדינת ישראל בביקור במתקן ההתפלה שורק, יוני 2018
מידע כללי
סוג מתקן התפלה, מבנה אדריכלי עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש התפלת מים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°56′37″N 34°43′59″E / 31.943519°N 34.73295°E / 31.943519; 34.73295
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המפעל ממוקם כקילומטר דרומית למפעל השפד"ן, וסמוך לנחל שורק באזור חולות ראשון לציון. הקמת המפעל החלה בינואר 2011, והמפעל החל לספק מי שתייה באוגוסט 2013, כאשר הזרמת המים לרשת מקורות החלה באוקטובר 2013. עלות הקמת המפעל הייתה כ-1.4 מיליארד ש"ח. המתקן בעל כושר ייצור של 150 מיליון מטר מעוקב לשנה (מלמ"ש), ומתכונן בעתיד לספק 300 מלמ"ש. המתקן הוקם והופעל בשנים הראשונות על ידי חברת Sorek Desalination LTD, בבעלות משותפת של החברות האצ'יסון ווטר והנדסת התפלה (IDE) שבשליטת קבוצת דלק ואלפא קפיטל. בתחילת 2019 מכרה IDE את חלקה לחברת דן קפיטל, כדי שיתאפשר לה להתמודד על הקמת מתקן התפלה נוסף בשורק.[2]

ב-2019 עלו חשדות כי המתקן סיפק מים ברמת מליחות גבוהה משמעותית מכפי שנקבע בהסכם עם הזכיין, כדי לחסוך בחשמל.[2] ועדת בדיקה ממשלתית הגיעה למסקנה כי מנהלי המתקן הונו את הרשויות בצורה שיטתית וסיפקו מים באיכות ירודה, החל משנת 2017, ואפשר שאף קודם לכן, ועד שהתגלו החריגות במרץ 2019. ריכוז הכלורידים במים שסיפק המתקן לאורך רוב שעות היממה עמד על 100 מ"ג לליטר, שאינה נחשבת למזיקה לבריאות אך גבוהה בהרבה מהריכוז שאליו התחייב – 20 מ"ג. כדי שלא יבחינו בתרמית, נדגמו המים רק בשעה אחת ביום, שבה פעל המתקן כנדרש.[3]

שורק ב'

עריכה

במאי 2020 זכתה חברת IDE בפרויקט זה שאמור להיות מתקן ההתפלה הגדול בעולם. המתקן בעלות משוערת של כ-2.5 מיליארד שקל אמור להתפיל 200 מיליון ממ"ק ולצידו אמורה לקום תחנת כוח פרטית בהספק 150 מגהוואט שתספק לו חשמל וקיטור.[4]

בדומה למתקני ההתפלה האחרים בארץ, גם במתקן שורק ב' המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית בטכניון היה אחראי לביצוע המודל לפיזור התמלחת במסגרת בחינת השפעת המתקן על הסביבה הימית.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מתקן התפלה שורק בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Does size matter? Meet ten of the world's largest desalination plants, ‏19 באפריל 2021 (באנגלית)
  2. ^ 1 2   אורה קורן, "מים חומים בברז": כך הצליח מתקן ההתפלה בשורק "לשחק" עם נתוני איכות המים, באתר TheMarker‏, 1 במאי 2019
  3. ^   אורה קורן, טיוח ותאוות בצע? השאלות הקשות בפרשת המים החומים בברזים, באתר TheMarker‏, 21 באוגוסט 2019
  4. ^ מתקן התפלה שורק ב' – אחד הגדולים והמתקדמים בעולם, באתר רשות המים, ‏02.12.2021