מתתיהו הכהן
מתתיהו הכהן (נפטר ב-166 לפנה"ס) (מכונה גם מתתיהו החשמונאי או "מתתיהו בן יוחנן כהן גדול") היה כהן ממשפחת חשמונאי, מנהיג ומצביא. הוא החל את מרד החשמונאים כנגד הממלכה הסלאוקית ושליטה אנטיוכוס הרביעי, והיה אבי השושלת של שליטי ממלכת החשמונאים.
 | |||
| לידה | המאה ה-3 לפנה"ס | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
166 לפנה״ס  | ||
| מדינה |
הממלכה הסלאוקית | ||
| עיסוק | מנהיג | ||
|
| |||
  | |||
קורות חייו
עריכה
מתתיהו היה בן יוחנן בן שמעון ממשמרת יהויריב,[1] הראשונה מעשרים וארבע משמרות כהונה. למתתיהו היו חמישה בנים: יוחנן הגדי, שמעון התרסי, יהודה המכבי, אלעזר החורני ויונתן הוופסי.
בזקנתו של מתתיהו, בשנת 167 לפני הספירה גזר השלטון הסלאוקי בימי אנטיוכוס הרביעי להעביר את תושבי יהודה על דתם תוך חילול בית המקדש בירושלים. לפיכך עזב מתתיהו עם בניו את ירושלים ועבר למודיעין. על פי המסופר בספר מקבים א', כאשר הגיעו היוונים למודיעין, בקשו היוונים ממתתיהו, שהיה מחשובי העיר שיתן דוגמה לאחיו, ויזבח ראשון לאליל. מתתיהו סירב לעשות זאת והצהיר אמונים לתורה ולמצוות. כאשר נגש אחד היהודים לזבוח על הבמה לאליל, קנא מתתיהו לה' והרג את היהודי המתיוון. כמו כן הרג את שליח המלך והרס את הבמה. לאחר מכן, ברחו מתתיהו ובניו להרים ורבים מבני יהודה, המכונים בספר מקבים "קהל חסידים, גיבורי חיל מישראל, כל המתנדב לתורה". מתתיהו ובניו החלו בפעולות גרילה נגד היוונים ובחידוש חיי התורה: הריסת במות שנבנו לעבודה זרה ומילת הילדים שלא נימולו בגלל גזירות אנטיוכוס.
שנה לאחר מכן בשנת 166 לפני הספירה נפטר מתתיהו. לפני מותו ציווה מתתיהו את בניו לשמור את מצוות התורה ולנקום באויבים. את שמעון בנו הוא מינה להיות איש עצה (איש דת), את יונתן הפקיד על קידום בתחום המדיני (דאגה ליהודים אל מול השלטון) ואת יהודה המכבי להיות שר הצבא – יורשו בהנהגת המרד.
לא לגמרי ברור מה מקור הכינוי "חשמונאי". השם אינו מופיע בספרי מקבים. על פי יוסף בן מתתיהו, חשמונאי היה אבי שמעון, סבו של מתתיהו.[2] לפי מסורת חז"ל, מתתיהו עצמו היה מכונה "חשמונַי".[3] יש האומרים שמקורו בשם של עיר שהייתה מדרום לבאר שבע.
בתפילת על הניסים מוזכר ביחס למתתיהו הביטוי כהן גדול: "בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול". ייתכן שמקור הביטוי הוא בברייתא[4] בה נכתב: "בימי יוונים שהעמדתי להם שמעון הצדיק וחשמונאי ובניו ומתתיהו כהן גדול". מאחר שבמקורות קדומים יותר לא מוזכר שמתתיהו היה כהן גדול, יש מפרשים שחז"ל כינוהו בתואר זה לשם כבוד בלבד.[5] ואפשר שגם היה בגדר של כהן משוח מלחמה. יש מפרשים שהביטוי כהן גדול שבתפילת על הניסים מתייחס אל אביו יוחנן.
בעקבות רש"י רואים פרשנים אחדים במתתיהו ובחשמונאים את התגשמות נבואת דניאל
וְעָמַד עַל כַּנּוֹ מַעֲבִיר נוֹגֵשׂ הֶדֶר מַלְכוּת, וּבְיָמִים אֲחָדִים יִשָּׁבֵר וְלֹא בְאַפַּיִם וְלֹא בְמִלְחָמָה.
- "ויתחזק על בסיסו בהר המודעית, מתתיהו בן יוחנן המעביר נוגש יון מעל ישראל וגו' והוא הדר מלכות בישראל כי שר וגבור יהיה הוא וכל זרעו אחריו בני החשמונים" (רש"י שם)
בתחילת המאה ה-21 החלה להשתרש מסורת כי קברו של מתתיהו הכהן מצוי בחורבת הגרדי, במקום בו ניצב קבר שייח' ערבאווי, בלב יער אורנים הסמוך לקברי המכבים (סמוך למשלט 219).[6] כיום מיוחס האתר על ידי "האגודה למען קברי צדיקים" כמקום קבורתו של מתתיהו הכהן אך לא נמצאו ראיות לביסוס הטענה.
הלכה
עריכהמתתיהו הכהן ראה בהתייוונות היהודים את האיום העיקרי על המשך קיומו של העם היהודי ולכן הוא פסק מספר הלכות:
1. ברית המילה – כפה עריכת ברית מילה, ובכך ביקש לחזק את הברית בין העם לאלוהים.[7]
2. מלחמה – חידש היתר מלחמה בשבת, לאחר שחיילי המלך מירושלים תקפו "מבקשי צדק ומשפט" בשבת, והאחרונים סירבו להשיב מלחמה כדי להימנע מחילולה, ונהרגו עם משפחותיהם.[8]
במסורת היהודית
עריכהמתתיהו נתפס במסורת היהודית כדמות המרכזית של מרד החשמונאים, וכמי שהוביל את עיקר המרד. בניגוד למסורת הנוצרית בה הדמות העיקרית היא יהודה המכבי, אשר נחשב כאחד מתשעת המכובדים באירופה הנוצרית. בתפילת "על הניסים" בחנוכה מוזכר רק מתתיהו ולא יהודה, וכן בתלמוד ובמדרשים מוזכר "חשמונאי ובניו" או "מתתיהו ובניו" אך יהודה בשמו לא מוזכר. במגילת אנטיוכוס אף מוזכר שאחר מות יהודה מתתיהו לוקח את הפיקוד על הלוחמים בעצמו ויוצא להלחם.
עץ משפחה של השושלת
עריכה
לקריאה נוספת
עריכה- אלף אישים, חלק א'
- רומן וילק, "כפיית המילה בימי מתתיהו" סיני קטו תשנ"ה עמ' 182–184
קישורים חיצוניים
עריכה
- מתתיהו הכהן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הרב אהרן הימן, "מתתיהו כהן גדול", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמוד 918, באתר היברובוקס
יעקב מדן, בית דינם של החשמונאים, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, נובמבר 2010- מידע על מתתיהו הכהן בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ כך על פי המופיע בספר מקבים א' ומקורות קרובים לו, על פי מספר מקורות ארץ-ישראליים מהתקופה הביזנטית היה מתתיהו ממשמרת אִמֵּר. שולמית אליצור, "פיוטי החנוכה: סמל מול ריאליה", בתוך ימי בית חשמונאי (עמ' 307), ירושלים: יד בן צבי, תשנ"ו
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 12, פרק ו, פסקה א, סעיף 265.
- ^ פרוש פרופ' א.ש. הרטום לספר חשמונאים א', פרק ב', פסוק א'.
- ^ המובאת בתלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"א, עמוד א'
- ^ אהרן היימאן, תולדות תנאים ואמוראים – חלק ג', ערך מתתיהו כהן גדול
- ^ בין מתתיהו החשמונאי לשייך המערבי "עיתונט מודיעין"
- ^ s:ספר המקבים א - כל הספר#פרק ב
- ^ מקבים א, ב, כט–מא