מתתיה נסים טירני

רב ומשורר

רבי מתתיה ניסים טראני (Donato Terni) איש אנקונה (1745 – מת אחרי 1810[1]) היה רב, פוסק, משורר, ומחזאי איטלקי, רב ומלמד בבית המדרש של פזארו, ומחבר פורה.

רבי מתתיה ניסים טראני
(Donato Terni)
לידה 1745
פטירה אחרי 1810
מקום פעילות איטליה
תקופת הפעילות ?–1815 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רב, פוסק, משורר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

רמ"נ טרני נולד ליעקב ישראל בשנת ה'תק"ה (1745) באנקונה, שימש רב בקהילות פירנצה, אורבינו, סניגליה, ופזארו. בזו האחרונה לימד כמה שנים בבית המדרש.

בשנים 17991802 היה עד לפורענויות בקהלותיו בעקבות חילופי שלטון בין האיטלקים וחילות הכיבוש של נפוליאון. בשנת 1799 אף נעצר בחשד למעורבות פוליטית וביתו נשדד. לאחר כמה ימים שוחרר. לזכר הצלתו ולזכר הצלתן של הקהילות כתב כמה שירים, שהשתמשו בהם לימי 'פורים' מיוחדים, אותם הדפיס בחוברת "מדבר קדש".

יחסו לחכמי דורו

עריכה

הרב טירני העריץ את החיד"א שהיה בעיניו הסמכות העליונה בדור, "ומי יבוא אחר המלך". בספריו ופסקיו הוא מזכיר אותו בהערצה. לדוגמה, באיגרת ששלח לחיד"א והדפיס אותה בספרו שפת אמת כתב בראשה: כתב כתבתי למופת דורנו, ספרא רבא דיש[ראל] מוהר"ר חיד"א . . כשבתו בעיר אנקונא יגן עליה אלוקים". במקום אחר הוא קורא לו "קדוש הוא לאלהיו מבטן ומלידה . . הרב המופלא אוצר כל כלי חמדה הדיין המצוין אך מעין חסיד"א", "אחרי ראיתי אור פני מלך חיים הריני כאילו התקבלתי פני שכינה".

חיבוריו ההלכתיים

עריכה

רבי מתתיה חיבר כמה חיבורים הלכתיים:

  • שפת אמת - תשובה בפולמוס קידושין שהתעורר בפזארו בשנת ה'תקמ"ג, עם תשובות מחכמים שונים וחידושים ותשובות מהמחבר, ליוורנו, ה'תקנ"ז.
  • מדבר מתנה - חיבור בעניינים שונים המחולק לארבעה חלקים: מדבר יחיל, מדבר משפט (דיון על מתנה מסוימת), מדבר הרים (תשובות בנושאים שונים), ומדבר בערבה (בעניין עגונות), פירנצה, ה'תק"ע.
  • מדבר קנאה - בדין שחיטתו של שוחט שנמצא שאינו בקי בדיני שחיטה.
  • מדבר במשור בעניין שליח צבור שחטא
  • מדבר הגדול ובו שאלות ששאל המחבר מאת ר' ישמעאל הכהן ממודנה
  • מדבר קדש על נס ההצלה שאירע לקהלת אורבינו ביום יא סיון תקנ"ט ולקהלות פיסארו וסיניגאליא ביום טו סיון תקנ"ט בעת המלחמות של נפוליאון באיטליה.

מחזותיו

עריכה

שישה מחזות שטירני כתב כונסו לראשונה במהדורה מדעית על ידי דבורה ברגמן עליהם היא כותבת:

טירני כתב מחזות בשירה חרוזה ושקולה ולפחות חמישה מהם הועלו על הבמה בזמרה ובנגינה 'בבית הגביר אברהם הלוי' שבעיר פזארו. בחורי 'תלמוד תורה' המקומי, תלמידיו של המחבר, היו השחקנים - הזמרים ואולי גם הנגנים המלווים. המחזות עוסקים ביחסי אהבה ונטישה, כעס והתפייסות שבין אלוהים לבין עם ישראל. ישראל או 'כנסת ישראל', מיוצגים בדמות שחקן או שחקנית. מתן תורה, 'יום הנישואין' האלגורי של אלוהים עם כנסת ישראל או של ישראל עם התורה הוא לפיכך אירוע משמעותי ביותר והוא מתואר בחגיגיות גדולה, חזותית וצלילית, כיאה לחתונה באיטליה.

המחזות ספוגים ביסודות מסורתיים, מקראיים ומדרשיים, ומעוצבים על פי מוסכמות הדראמה והאורטוריו האיטלקיים של התקופה. מחזותיו של טרני מייצגים את אורח החיים היהודי - איטלקי שמיזג תורה עם דרך ארץ, יהדות עם השכלה. הם מצטיינים בכוח המבע, באסתטיות ובסגנון מקורי.

רמ"נ טרני הקדיש את מחזותיו ל'חברת תלמוד תורה' המזוהה בהעתקות מחזותיו כ'ישיבת סומך נופלים' המעתיקים מעידים על תאריכי העלאתם של חמשה מחזות על הבמה בין השנים 17701778. כתיאטרון שימש ביתו של הגביר אברהם הלוי שבביתו פעלה הישיבה דרך קבע, ותלמידי הישיבה היו המבצעים.

כל מחזותיו נועדו לחוג את יום מתן תורה, ובחמשה מהם הנושא ממלא תפקיד חשוב.

הראשון שבמחזות, לפי סדר כתיבתם, הוא "מנחת בִכוּרים", כולו ערוך באוקטבות, כ"ז במספר, ושקול במשקל מסורתי ישן, יתר המחזות ערוכים בצמדי טורים נחרזים, ושקולים במשקל חדש, שהמציא המחבר.

המחזה השני "תפארת ישראל" הועלה על הבמה "סמוך ונראה לחג השבועות זמן מתן תורתנו בשנת ה'תק"ל"[2] במסיבת חנוכת הבית של בית הכנסת.

השלישי "תנחומי כנסת ישראל" הועלה על הבמה יומיים לאחר שמחת תורה "בליל כ"ו לירח האיתנים, שנת אשרי ישראל (ה'תקל"א) לפ"ק", זהו הארוך שבמחזות ובו למעלה מאלף טורי שיר, הוא הוגדר על ידי אפרים מרימיני כטרגיקומדיה.

הרביעי "דרך אמונה" היה פופולרי ביותר, והוא הוצג פעמיים. בשבועות ה'תקל"ב, ולאחר עשר שנים שוב באותו הזמן.

החמישי "משה בסיני" הוצג בשנת ה'תקל"ה, והשישי "תפארת סיני" הוצג בשבועות ה'תקל"ח, בשני המחזות האחרונים חוזרים גושי טקסט ניכרים שאולים ממחזות קודמים[3] אבל הטלאים מאוחים היטב.

משפחתו

עריכה

מקורות

עריכה

חלק מהפרטים הביוגרפים מבוססים על הערך עליו ב"ארזי הלבנון, אנציקלופדיה לגאוני ספרד", ח"ב עמ' 1704.

קישורים חיצוניים

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • תפארת סיני, ספר המחזות של מתתיה ניסים טרני, ההדירה דבורה ברֶגמן, יד בן צבי, תשס"ג
  • ח. שירמן, לתולדות השירה והדרמה העברית כרך ב, ירושלים, מוסד ביאליק, תש"ם, עמ' 75 והלאה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ח. שירמן, לתולדות השירה והדרמה העברית כרך ב, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"מ, עמ' 75
  2. ^ המעתיק, אפרים יוסף מרימיני, מצוטט על ידי ברגמן, תפארת סיני, עמ' 15
  3. ^ למשל, כל 64 הטורים הראשונים של שניהם זהים