נאוטניה

נאוטניה (נהגה: נֵאוֹטֶניָה) היא תופעה ביולוגית שבה פרט של אורגניזם כלשהו נראה צעיר אך מפגין סימנים של בגרות מינית. דוגמה לכך היא זחל שמסוגל להטיל ביצים. תופעה זו נחקרת על ידי הענף העוסק בביולוגיה התפתחותית.

השוני המורפולוגי בין שלדי הפרימטים מהמינים השונים מושג כולו בנאוטניה והיפרמורפיזם

מקור המילה במחקרים גרמניים, שהשתמשו בצמד מושגים מיוונית: νέος (נאוס, צעיר) ו- τείνειν (טניין, נטייה) כלומר נטייה להישאר צעיר.

ישנם גנים שתפקידם לווסת את מידת הביטוי של גנים אחרים ואת משכו. גנים אלו נקראים "גנים רגולטיביים". מוטציה בגן כזה עוצרת, מאטה, מאיצה, מפתחת מבנה מסוים או התנהגות מסוימת אצל הפרט. לעצירה והאטה כזו קוראים נאוטֶניה. להאצה ולפיתוח קוראים היפרמורפיזם. דוגמאות: אישה שבגלל מוטציה תפריש לדמה יותר טסטוסטרון מהרגיל תגדל זקן כמו גבר (היפרמורפיזם) וגבר שבגלל מוטציה יפריש לדמו הורמונים נשיים יגדל שדיים (היפרמורפיזם). הכשכוש בזנב אצל כלב הבית הוא נאוטני – זו התנהגות של גורי זאבים.

סוג חשוב של נאוטניה הוא הגעה לבגרות המינית לפני ההגעה ל"בגרות פיזיולוגית", כפי שקורה בשלב הלרווה (מעבר בין השלב העוברי לשלב הבגרות) של מיני סלמנדרה מסוימים, כגון אקסולוטל מקסיקני.

תופעת נאוטניה בבני אדם

האנתרופולוג הפיזיולוגי בארי בוגין מחשיב את ציורה של בטי בופ - דמות מוכרת בסדרת סרטים מצוירים מארצות הברית, כדוגמה מייצגת של נאוטניה

בהשוואה לקופי האדם, מוח האדם הוא היפרמורפי, אולם תכונות רבות אחרות הן נאוטניות. האדם, לדוגמה, מטיב להלך על שתיים כמו גורי גורילות ושימפנזים ובניגוד לבוגרי גורילות ושימפנזים, ההתבגרות שלו איטית יותר, והוא ממשיך ללמוד ולשחק כמעט כל חייו.

לדעת ברין, מידת הנאוטניה של הגברים והנשים אינה שווה. נשים היפרמורפיות ביחס לגברים, למשל בזה שהן מתבגרות מהר יותר ובזה שהחזה שלהן מפותח יותר. בהשוואה לקופי האדם, התפתחות החזה אצל הנשים היא דוגמה טובה להיפרמורפיזם משום שאצל נקבות קופי האדם, החזה בולט רק בעונת הייחום וגם אז הוא בולט פחות מאצל נשים.

נשים נאוטניות ביחס לגברים ודומות יותר לילדים במידת שיעור הגוף, בגוון הקול ובתכונות רבות אחרות.

התפתחות האדם ותפיסת הנאוטניה

תכונות פיזיות באדם, המיוחסות לנאוטניה על פי חוקרים שונים הן: פנים פחוסות או רחבות, מוח גדול, גוף חסר שיער, אף קטן, הקטנת גשר הגבות, שיניים קטנות, לסת עליונה ותחתונה קטנות, גולגולת כדורית, עצמות גולגולת דקות, גפיים קצרות ביחס לאורך הגו, רגליים ארוכות מהידיים, עיניים גדולות ועמידה על שתי הרגליים.

ישנם חוקרים רבים הסבורים שתופעת הנאוטניה מסבירה את התפתחותן והישרדותן של תכונות אלו. חוקר הטבע וההתפתחות הנודע סטיבן ג'יי גולד המנוח, אשר פיתח את גישת ההתפתחות המדורגת בשלבים יציבים, וכתב ספרי מדע פופולרי, האמין ש"הסיפור האנושי הוא למעשה השארת תכונות הילדות אצלנו מהדורות הקודמים". חוקרים נוספים בתחומים שונים שאימצו גישה זו הם דל טיסן, פרופסור לפסיכולוגיה ותקשורת אנושית, וכן חוקר התפתחות החי יב"ש האלדיין.

גולד הסתייג מטענות של קבוצות גזעניות אשר השתמשו במינוח מגישת הנאוטניה, כדי לקדם את עמדתם, וטען: "הניסיון לדרג קבוצות אנושיות לפי דרגת נאוטניה אינה מוצדקת."

הפסיכולוגים סטנלי גרינשפן חוקר הילדים הנודע, וסטיוארט שנקר פיתחו גישה בספרם "הרעיון הראשון" (משנת 2004) על פיה נאוטניה היא הכרח עבור ההתפתחות תכונות ייחודיות למין מסוים, המצריכות קשר אמיץ וארוך טווח עם נותני חסות (הורים או שבט), עד שתתפתח תקשורת רגשית תקינה. למשל, עקב החשיבות של מבע הפנים בעת סימול תקשורתי הדדי, תכונות נאוטניות כמו אובדן שיער, מאפשרים תקשורת טובה ומהירה יותר, לצורך העברת מסרים חשובים ומיידיים דרך הבעה רגשית בפנים.

אחרים הכחישו את קיומה של התפתחות המותירה תכונות נאוטניה באופן גורף, בהצביעם על תכונות רבות המשתנות עם ההתבגרות, ביניהן תכונות שנטענו כתופעת נאוטניה. לדוגמה הרגליים הארוכות ביחס לגוף, בבוגרים לעומת תינוקות, בהשוואה להבדל קטן יותר ביחס אורך הרגליים לגוף, בין הינקות לבגרות אצל קופים, מורה על כך שאין ייחודיות בתופעת הנאוטניה באדם

נאוטניה בין המינים

חוקר הטבע והוגה הדעות אשלי מונטגיו הצביע על תכונות הדומות במידה מסוימת לנאוטניה אצל נשים לעומת גברים: שלד עדין יותר, חיבורי הרצועות במפרקים קטנים יותר, פטמת עצם הרקה קטנה יותר, גשר הגבות מוקטן, קיימת יתר הטיה קדומנית של הראש, מפרקים צרים יותר, עור עדין יותר ושעיר פחות - בייחוד באזור הפנים, שמירה על שיער הפרווה העוברית, מבנה גוף קטן יותר, הטיה אחורית יותר של אגן הירכיים, אריכות ימים, קצב חילוף חומרים יומי נמוך יותר, דופק וקצב הלב נמוכים יותר, תקופות התפתחות ארוכות יותר, צליל קולי גבוה יותר, ובלוטות דמעה מורחבות.

צורת פנים מושכות

במחקר חוצה תרבויות, נמצא שפנים בעלי יתר נאוטניה, מושכים גברים, בלא קשר לגיל. בקבוצת שיפוט היספאנית, אסיאתית וכן "לבנה", החוקר מייקל קאנינגהאם מצא כי נבחרו נשים משלוש הקבוצות, בעלות עיניים גדולות יותר ורחוקות יותר זו מזו, וכן בעלות אף קטן יותר. במיקוד המחקר נמצא שהחשוב מבין תכונות ה"נאוטניה" הייתה גודל העיניים. הוא הוסיף שייתכן ששיער מבריק אף הוא סימן וחיווי לחיוּת נאוטנית.

הוא שם לב להבדל בין השופטים הלבנים לעומת האחרים, כאשר הלבנים בחרו פנים בעלי סבר מבוגר יותר מהשופטים ההיספאנים והאסיאתיים. הוא הוכיח שתוצאה זו לא מוטית בגלל מראה גזעי מסוים של הנבחנות. במענה לשאלותיו השופטים סברו שנאוטניה באה עם יתר "נשיוּת" וגם "חברתיוּת". ומנגד, פנים בעלי תכונות פחות נאוטניות נתפשו בעיני השופטים כמרגיזות או מכעיסות. מחקרים נוספים איששו את הטענה ש"פני תינוק" נחשבים יפים יותר - למשל במחקר על בחירתן של מלכות יופי באיטליה, ובמחקר על גברים שהתבוננו בנשים "קווקזיות" (כלומר בעלות מראה צפון אירופאי). רוב הנשים שנחשבו יפות יותר בעיני הנבדקים, נמצאו בעלות פנים עם לסת פה וסנטר קטנים יותר, לסת דקה יותר, ומצח גבוה יותר.

לדעת קאנינגהאם, המראה הנאוטני הוא מראה שמנמיך את הגבול בין גזעים ושבטים, ומאפשר בחירת בני זוג חוצת גבולות.

הבדלים בין גזעים באדם ובין קופי אדם

למרות התנגדותם המוצהרת לגזענות, הן גולד קודם, ואחריו גם אשלי מונטגיו ואף ריצ'רד גרוסינגר - סופר אמריקני וחוקר האדם הקדמון, הצביעו על כך שמבנה הפנים האסייאתי ("מונגולואידי") הוא בעל תכונות הנאוטניה הרבות ביותר, ולכן אם נאוטניה היא מרשם להתפתחות יתר אליו שואפים, האסייאתי הוא המתקדם ביותר, הן מבחינת גודל המוח והן בשאר התכונות. גרוסינגר ציין שדבר זה חרה לחוקרים שאחזו בגזענות המאדירה את הגזעים האירופיים.

אישה משבט מיאו - בעלת תווי פנים מונגולואידיים (1911)

לפי אשלי מונטגיו, ייתכן שיש מידות הולכות ומתפתחות של נאוטניה בין הגזעים, כשהמתקדמים ביותר הם האסייאתים, אחריהם האירופי (קווקאזי) ולבסוף האבוריג'ינים באוסטרליה. פחות נאוטניים הם האוסטרלופיתקוס - ההומיניד שקדם לאדם. דל טיזן המשיך את הקוו הזה, מהומו ארקטוס, ועד לאוסטרלופיתקוס. כך גם בקופים - האדם נאוטני יותר מהקופים הגדולים, קופי העולם הישן נאוטניים יותר מקופי העולם החדש. נטען גם שמחקר השוואתי מצא שקופי בונובו נאוטניים יותר מהשימפנזה, בהתחשב בתכונות כמו אורך הגו.

סטיבן אופנהיימר, רופא ילדים וגנטיקאי יהודי בריטי, מתמצת את דבריו של גולד ואומר שהדבר יכול להסביר את צמיחת המוח בקצב מהיר כל כך לממדים העצומים שלו כיום, יחד עם התכונות הבלתי מוסברות שאינן נראות כמסכימות עם התאמה לסביבה של האדם (כמו חוסר פרווה).

אשלי מונטגיו טוען שהגולגולת של האדם החי כיום נאוטנית יותר מזה של הניאנדרטל

חוקרים אלו גם השוו בין שבטים וגזעים אפריקנים ואחרים ולכל אחד רשמו את התכונות הנאוטניות שלהן, וכן את השוואת הנאוטניה הזו לשל קבוצות אתניות אחרות.

פסיכולוגיה ולימוד

על פי הגישה הנאוטנית להתפתחות, ובייחוד לפי סברות של מומחים מתחום הפסיכולוגיה והתפתחות המחשבה, עצם היכולת ללמוד גם בגיל מאוחר באה מתוך נאוטניה. נטען בין היתר שיש קשר בין יכולת לימוד טובה יותר, הבאה עם פנים ילדותיות יותר. כמו כן נטען שאוכלוסיות הנגמלים בתקופה מאוחרת יותר והמפתחים את אפשרות שתיית חלב בהמות ללא רגישות אליה, הן אוכלוסיות הלומדות יותר. ככלל תכונות של נאוטניה נחשבות קשורות מאוד ליצירתיות, סקרנות, חברתיות, הפגנת חיבה והרצון לשיתוף פעולה.

תסמונת דאון

אחד מחוקרי התסמונת ד"ר וייס מציין שתסמונת זו משאירה את האדם במצב עוברי או תינוקי. ניתן לראות זאת הן בתכונות פיזיות רבות, שרבים מהן נמנו כבר, והן בהתנהגות.

נאוטניה באמנות

במחקר על יפן שלאחר מלחמת העולם השנייה, נמצא שיפנים רבים עסוקים בנושא נאוטניה, והדבר הוביל להתפתחות אמנות המנגה ואנימה שהם הבעה אמנותית של תכונות הנאוטניה.

תירבות ואילוף

נטען שבהמות, חיות ואף צמחים מתורבתים הם בעלי תכונות של נאוטניה, כשהכלב דומה לזאב צעיר, וככלל הבהמות מתנהגות כאילו הם עדיין תחת הוריהם. המראה של חיות בהמות וצמחים מתורבתים עגול יותר ו"רך" יותר.

חיות וצמחי בר בעלי תכונות של נאוטניה

קיימים בטבע מיני חיות וצמחים בעלי תכונות של נאוטניה. כך האקסולוטל המקסיקני, המשמר בבגרותו את זימי המניפה ותכונות נוספות משלבים קודמים בגלגול שלו. עופות שאינם עפים, כמו היען נוטים לקבל את הצורה של אפרוח או גוזל של ציפורים מעופפות.

מחקרים מצאו מיני צמחים שהתפתחו במהירות ונעצרו לפני שהגיעו לשלב "בשלות". צמחים אלו ממשיכים להראות תכונות של "נאוטניה". התפתחות זו יכולה לנבוע מתחרותיות. החוקרים השליכו ממחקרים אלו על האפשרות שהתפתחות האדם הייתה באופן דומה.

ראו גם

• בקרת גנים
• אקסולוטל מקסיקני - דו-חי המשמר בבגרותו תכונות מתקופת הראשן, כולל זימי מניפה חיצוניים