נאראי הגדול, מלך תאילנד
נאראי הגדול (בתאית: สมเด็จพระนารายณ์มหาราช, בשמו המלוכני רָאמְהַטְבּוֹדִי הַשְּׁלִישִׁי – בתאית: รามาธิบดีที่ ๓; 16 בפברואר 1633 – 11 ביולי 1688) היה הרביעי והאחרון במלכי ממלכת איוטהאיה (תאילנד המודרנית) אשר שלט בין השנים 1656–1688. שלטונו נודע במאבק צבאי נגד ממלכת טונגבו (מיאנמר המודרנית), כיבוש עיר-המדינה סינגורה בחצי האי המלאי ומאבק סחר קצר עם חברת הודו המזרחית האנגלית.
 | |||||||||||||||
| פסל של נאראי בלופבורי, מחוז הממוקם במרכז תאילנד המודרנית. | |||||||||||||||
| לידה |
16 בפברואר 1633 איוטהאיה, ממלכת איוטהאיה | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
11 ביולי 1688 (בגיל 55) לופבורי, ממלכת איוטהאיה | ||||||||||||||
| שם מלא | סומדט פרה נאראי מהראט | ||||||||||||||
| מדינה |
 תאילנד | ||||||||||||||
| מקום קבורה | לופבורי, תאילנד | ||||||||||||||
| עיסוק | מונרך, משורר, מחזאי | ||||||||||||||
| דת |
בודהיזם נצרות קתולית | ||||||||||||||
| בת זוג | סוריונג רטסאמי, מלכת תאילנד | ||||||||||||||
| שושלת פרשת טונג | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| חתימה |
_redStamp.png) | ||||||||||||||
לאורך שלטונו חיזק את הקשרים עם האימפריה הספווית וממלכת צרפת וזימן אל ממלכתו יועצים מחצר המלוכה של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת. היחסים החריפים בין היועצים הצרפתים לבין הבירוקרטים בממשל התאי הביאו למהפכה עממית לאחר מותו של נאראי בשנת 1688 שבסופה נסתיימה השפעת הצרפתים על ממלכת איוטהאיה. נוכחותם של הסופרים ואנשי המנהל הרבים מצרפת וממלכת פרס הותירו מידע רב על ממלכת איוטהאיה באותה התקופה שהיה נרחב בהרבה מן המידע על תקופות השלטון של מונרכים אחרים בני התקופה.
ביוגרפיה
עריכהיליד 1633, נאראי היה בנו של מלך ממלכת איוטהאיה הראשון משושלת פרשת טונג ורעייתו המלכותית שהייתה בתו של המלך סונגתאם. נאראי לא היה הבכור באחיו ולא היה היורש המיועד אך בכל זאת הוא הגיע לכס המלוכה לאחר שתהפוכות אלימות בארמון הביאו לסיום שלטונם של אחיו הבכור ודודו. עוד מצעירותו היה נאראי שליט יעיל שהתמודד בהצלחה עם יריבותיה המסורתיים של סיאם בדרום מזרח אסיה והיה שאפתן להעלות את ממלכתו לבמת הפוליטיקה העולמית ולחזק יחסי סחר עם מעצמות מרוחקות.
קודם עלייתו לשלטון הייתה ממלכתו מוקפת יריבים בגבולותיה ורוב המסחר דרך מפרץ תאילנד היה תחת הגמוניה כלכלית של חברת הודו המזרחית ההולנדית. כדי להביא לסיומה של הגמוניה זאת, נאראי זימן לחצר המלוכה שלו מגלי ארצות וסוחרים – כולל משושלת מינג הקורסת, האימפריה הספווית וממלכת אנגליה – ולהם ניתנה הדרישה להביא לפיתוח סחר עם תת-היבשת ההודית ואף שוגונות טוקוגאווה היפנית, שהייתה סגורה כמעט לכל הזרים. נאראי, דרך המסחר עם תת-היבשת ההודית, פעל לפתח סחר נרחב עם חברת הודו המזרחית האנגלית והודו הצרפתית.
בשנות ה-80 של המאה ה-17, כאשר הבריטים הוכיחו שהם לא מעוניינים להתחרות בהשפעת הסחר של האימפריה ההולנדית בסיאם, התחייב נאראי לחפש ברית כלכלית עם הצרפתים. חיבור הקשרים של נאראי עם הצרפתים נתמכו על ידי ההרפתקן היווני קונסטנטין פלקון, שהפך לשר בחצר המלוכה התאית ויועצו הראשי של נאראי. משלחות דיפלומטיות תאילנדיות נשלחו אל לואי הארבעה עשר, מלך צרפת בשנים 1680, 1684 ו-1686; ובעידודו של פלקון הסכים נאראי להתנצר לנצרות קתולית למען חיזוק הקשרים עם צרפת. בהמשך שלחו הצרפתים משלחות גדולות לסיאם שכללו חידושים בין לבין טכנולוגים, רשמים, ויועצים צרפתים בשנים 1682, 1685 ו-1687 – האחרונה בהן כללה 600 חיילים בשש אוניות מלחמה.
בתמורה למשלחות של הצרפתים נאלץ נאראי לקבל את הכיבוש הצרפתי של אזור בנגקוק המודרנית. הסנטימנט האנטי-צרפתי התגבר עם הזמן והפחבר עם הטענה שנאראי הושפע מיועצו פלקון. כאשר בריאותו של נאראי החלה להיחלש, אישים מובילים בחצר המלוכה אשר הזדהו עם הדרישה העממית להדיח את הצרפתים ארגנו את הוצאתו להורג של פלקון, ובעקבות מותו של נאראי בשנת 1688 הובילו לגירוש הצרפתים.
מורשתו
עריכהתחת המלך נאראי, הגיעה הספרות הסיאמית את תור הזהב הראשון שלה. נאראי היה בעצמו משורר גדול, ובמהלך שלטונו התפתחו ז'נרים חדשים. הוא כתב רומנים פואטיים, המבוססים על סיפורים אגדתיים בכתבי הטהרוואדה. נאראי כתב את הגרסה הסופית של שיר הרומנטיקה הטרגית, פרא לו ("לורד לו"), שהולחן לראשונה על ידי מחבר אנונימי מאות שנים קודם לכן. בין משוררי החצר בתקופה זו, היו גם משוררים בורמזים, שלמרות עוינות ארצם עם ממלכתו של נאראי, החליטו להגר ברואם את הגדולה התרבות ששררה בחצרו של נאראי.
ז'אנר חדש של שירים הנכתבים בעת מסעות, הפך לפופולרי; והחלו הצגו תיאטרון לקבל יותר ויותר מקום והשפעה. גילויים של עבודות נוספות מתקופתו במהלך המאה ה-20 הובילו לגילוי של השפעה בורמזית ניקרת על הספרות התאית באותה התקופה. לאורך שלטונו רשם נאראי שש פואמות[1]. נאראי זכור בתור אחד משלושה מלכים שבספרות התאית קיבלו את התואר "הגדול" על פועלם, ביחד עם נאריסואן הגדול, מלך תאילנד וטקסין הגדול, מלך תאילנד.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- נאראי הגדול, מלך תאילנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ אמפורן סמבונינג, הוד מעלתו המלך נאראי