נדיפות (כימיה)
| ערך מחפש מקורות | |
בכימיה ובפיזיקה, נדיפות היא מונח המכמת את נטייתו של חומר כלשהו להתאדות. נדיפותו של חומר קשורה באופן ישיר ללחץ האדים של אותו חומר; בטמפרטורה נתונה, חומר בעל לחץ אדים גבוה יותר יתאייד מהר יותר מאשר חומר בעל לחץ אדים נמוך יותר.
במונח נעשה שימוש בעיקר בהקשר של נוזלים, אך הוא יכול גם לשמש לתיאור תהליך ההמראה של חומרים בעלי מאפיינים של מוצקים, כמו למשל קרח יבש (פחמן דו-חמצני מוצק) ואמוניום כלוריד, אשר יכולים להפוך ישירות ממצב מוצק למצב גזי מבלי להפוך קודם לנוזל.
קשרים בין לחץ אדים, טמפרטורה, ונקודת רתיחה
עריכהלחץ האדים של חומר הוא הלחץ שבו הפאזה הגזית שלו היא בשיווי משקל עם הפאזות המעובות הסמוכות שלו (נוזל ומוצק). זהו מדד לנטייתן של מולקולות ואטומים לברוח מנוזל או ממוצק. נקודת הרתיחה של נוזל בלחץ אטמוספירי היא אותה הטמפרטורה שבה לחץ האדים שלו משתווה ללחץ האטמוספירי שמסביבו והיא לעיתים מכונה נקודת הרתיחה הנורמלית.
ככל שלחץ האדים של נוזל גבוה יותר בטמפרטורה נתונה כך נדיפותו גבוהה יותר ונמוכה יותר נקודת הרתיחה שלו. טבלת לחצי האדים (משמאל) מציגה את תלות לחץ האדים בטמפרטורה של מגוון נוזלים.
לדוגמה, עבור כל טמפרטורה נתונה, למתיל כלוריד יש את לחץ האדים הגבוה ביותר בין הנוזלים בטבלה. יש לו גם את נקודת הרתיחה הנמוכה ביותר (24.2- °C), שהיא הנקודה שבה לחץ האדים של מתיל כלוריד (הקו הכחול) חותך את קו הלחץ האופקי של אטמוספירה אחת של לחץ מוחלט.