נונתאבורי
נונתאבורי (בתאית: นนทบุรี) היא בירת הנפה והמחוז ("אמפה") בעלי אותו השם בתאילנד. יש לה מעמד של מוניקיפיום (תסאבאן נאקון) וכוללת חמש גזרות ("טמבון") של הנפה מואנג נונתאבורי: סואן יאי, טאלאט קהוואן, באנג קהן, באנג קראסו ותא סאי. אוכלוסייתה מנתה בינואר 2012 258,550 תושבים והיא המוניקיפיום המאוכלס ביותר בתאילנד, אחרי בנגקוק הבירה. בגלל קרבתה לבנגקוק העיר נחשבת לפרוור של העיר הזאת, חלק ממטרופולין בנגקוק.
 חותם נונתאבורי | |
 | |
| בית העירייה הישן של נונתאבורי, בימינו מוזיאון | |
| מדינה |
 תאילנד |
|---|---|
| מחוז | נונתאבורי |
| מושל | סומנואק תאנאדצ'אקול |
| תאריך ייסוד | 1549 - מעמד עיר בשנת 1936 |
| שטח | 38.9 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 255,671 (דירוג: 2, 31 בדצמבר 2017) |
| ‑ צפיפות | 6,459.8 נפש לקמ"ר (2012) |
| קואורדינטות | 13°51′44″N 100°30′48″E / 13.86222°N 100.51333°E |
| אזור זמן | UTC +7 |
| www.nakornnont.com | |
|
(למפת תאילנד רגילה)  | |
גאוגרפיה
עריכההמחוז נונתאבורי נמצא במרכזה של תאילנד. העיר נונתאבורי שוכנת 20 ק"מ צפונית מבנגקוק על גדות הנהר צ'או פראיה. היא גובלת ישירות עם הרבעים הצפוניים (באנג סואה, צ'טוצאק ולאק סי) של עיר הבירה. תעלות רבות בה מהוות עדיין מרכז חיי תושבים רבים, כפי שהיה לפני כמה עשורים גם בבנגקוק.
כלכלה
עריכהסביבת העיר פורייה מאוד. מפותח במיוחד הוא ענף הפירות, הגדלים במספר רב של מטעים. אופייניים לאזור הם המנדרינות ופירות הדוריאן. בעשורים האחרונים של המאה ה-20 ובעשורים הראשונים של המאה ה-21, קרבת העיר לבנגקוק תרמה להתפתחות תעשייה והשירותים. בשנת 2001 נפתח בנונתאבורי מפעל למיחמי מים קטנים של החברה הגרמנית "שטיבל אלטרון". כאן נמצאים גם המשרדים הראשיים של חברת הלוויינים תאיקום.
הקניון נגאמוונגוואן במזרח העיר, הוא אחד המרכזים המסחריים הגדולים של מטרופולין בנגקוק.
היסטוריה
עריכהנונתאבורי הייתה עיר חשובה עוד בימי ממלכת איוטהאיה. פעמיים בעבר הועתקה העיר בכמה קילומטרים. בשנת 1665 בימי המלך נאראי היא הועתקה למבצר על גדת מה נאם אום. בשנת 1928 היא הועברה למקומה הנוכחי בפקודת המלך ראמה השביעי (פרג'אדיפוק). בתקופה שבין 1 בינואר 1943 ל-9 במאי 1946 סופחה נונתאבורי לבנגקוק.
אטרקציות
עריכהמראה התעלות (חלונג) הקיימות עדיין בנונתאבורי מאפשרות לצופים לדמיין לעצמם את המראה של בנגקוק של פעם. בין העירייה הישן על גדת צ'או פראיה נבנה בסגנון אירופאי בימי המלך ראמה השישי (ואג'יראבוד) והוא עשוי כולו מעץ טיק.
תשתיות
עריכהאת נונתאבורי חוצה הכביש המהיר סיראט, אחד מכבישי האגרה של מטרופולין בנגקוק. אמצעי התחבורה החשובים כוללים אוטובוסים עירוניים וסירות אקספרס הנעות על פני הנהר צ'או פראיה. עד שנת 2018 תחובר ישירות נונתאבורי הפקוקה עם בנגקוק באמצעות רכבת מונורייל.
מערכת הבריאות
עריכההעיר ידועה בין השאר בבית החולים סיטתאניה, המרכז לבריאות הנפש הגדול בממלכה.
חינוך
עריכה
בנונתאבורי נמצא בית הספר הגבוה לאחיות "בורומאראג'ונאני". כמו כן הקמפוס של האוניברסיטה הטכנית ראג'אמנגאלה סובנבהומי.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של נונתאבורי- עיר של מקדשים כתבה ב- Bangkok Post 20.3.2014
- אתר המחוז
- נונתאבורי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
