נורחון יולדשחוג'אייבה

רקדנית אוזבקית

נורחון יולדשחוג'אייבהאוזבקית: Нурхон Йўлдошхўжаева) הייתה אחת השחקניות האוזבקיות הראשונות ואחת האוזבקיות הראשונות שרקדו על הבמה ללא פרנג'ה (רעלה מרכז אסייתית).[1] כוכבת עולה בתיאטרון האוזבקי, הקריירה שלה נקטעה ב-1929 ברצח על חילול כבוד המשפחה, היא הפכה לסמל של שחרור נשים והתנגדות לפיאודליזם.

נורחון יולדשחוג'אייבה
Нурхон Йўлдошхўжаева
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1913
מרגילן, טורקסטן הרוסית (כיום אוזבקיסטן)
פטירה 1 ביולי 1929 (בגיל 16 בערך)
מרגילן, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית
מדינה ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
ידועה בשל סמל למאבק האישה
מקצוע שחקנית, רקדנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נורחון נולדה ב-1913 למשפחה אוזבקית במרגילן, באזור עמק פרגנה. היא גדלה בסביבה דכאנית ודתית, היא החלה ללבוש רעלה בגיל צעיר כמו בנות אוזבקיות אחרות באותה תקופה. עם זאת, היא התעניינה בתיאטרון, ובשנת 1928 ברחה מהבית כדי להצטרף ללהקת התיאטרון של מוהיטדין קוריוקובוב, שהתבססה אז בעיר סמרקנד.[2][3] היא חונכה על ידי אוסטה עולים קומילוב (אנ'),[4] ועמיתיה שם כללו את האמנית העממית העתידית של ברית המועצות תמרה חנום ואת האמנית העממית העתידית של אוזבקיסטן גבהאר רחימובה (או'). זמן קצר לאחר הצטרפותה לקבוצה, ב-8 במרץ 1928, היא ורקדנית נוספת עלו לבמה והסירו בפומבי את רעלות הפנים שלהן לרגל חגיגות יום האישה הבינלאומי, תוך התרסה נגד העמדות החברתיות שנכפו עליהן.[5] במהלך חייה, היא הייתה מאוימת לעיתים קרובות על ידי קנאים דתיים שזעמו על כך שהיא מתריסה נגד נורמות חברתיות על ידי הסרת רעלת הפנים שלה ורצונה להפוך לשחקנית.[6]

כאשר ביקרה להקת המחול בעיר הולדתה מגילן בקיץ 1929, היא החליטה לבקר את משפחתה. היא הראתה לדודה את הריקודים והשירים שלמדה, ולאחר מכן דודתה סיפרה לה שאחיה סליחו'ג'ה מחפש אותה. הוא חיכה לה עם סכין, ודקר אותה למוות ברגע שהופיעה. כשהמשטרה הגיעה, הוא הודה מיד בפשע. הוא הודה שהרצח היה מתוכנן מראש,[7] על פי התעקשותם של אביהם יולדשחוג'אייבה סלימחוג'אייב, ה"מינג-בושי" (מנהל מקומי), והמולא כמאל גיאסוב, שגרם לסליחוג'ה להישבע בקוראן להרוג אותה.[2] יום לאחר מותה נערכה הלוויה ענקית בכיכר הציבורית. אלפי אנשים השתתפו באנדרטה, ונשים השליכו את רעלות הפנים שלהן מול ארונה.[7][5] אביה ואחיה נשפטו בסופו של דבר והוצאו להורג על תפקידם ברצח, והמינג-בושי והמולא הוגלו.[2]

אחותה בגימחאן, שהצטרפה איתה ללהקת התיאטרון, הצטרפה לנורחון בעלייתם למרגילן. התוכנית הייתה להרוג גם אותה: אמנם, בסופו של דבר היא לא ביקרה את הוריה מפני שחלתה. בגימכאן המשיכה קריירה מצליחה כשחקנית בתיאטרון האופרה והבלט על שם אלישר נבואי.

מורשת

עריכה

לאחר מותה היא זכתה לכבוד על ידי שלטונות ברית המועצות כמודל לחיקוי וכשהיד סובייטית אמיצה,[8] בדומה לזו של טורסונוי סיידזימובה. פסל של נורחון[9] נבנה והוצב במרגילן מול בית התרבות. הפסל נעשה על ידי הפסל ולנטין קלבנצוב ב-1967.[10][11]

הפסל שלה הורד ב-1993 זמן קצר לאחר ביטולה של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית ב-1991;[12][13] אנדרטה לזכר אישה צעירה המייצגת את המאבק לשחרור נשי נחשבה לא מוסרית באוזבקיסטן הפוסט-סובייטית.[14] בעיר פרגנה יש קולנוע שעדיין נושא את שמה, קולנוע "נורחון".[15]

נורחון הייתה גיבורת המחזה המוזיקלי הסובייטי "נורחון" מאת קמיל יאשין הפופולרי לאורך אמצע המאה ה-20.[3] שיר המנציח את נורחון יולדשחוג'אייבה פורסם בעיתון האוזבקי "יוש לניניצ'י" (לניניסט צעיר) ב-20 בנובמבר 1938.[4]

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Vitkovich, Viktor (1954). A Tour Of Soviet Uzbekistan. Moscow: Foreign Languages Publishing House. p. 98.
  2. ^ 1 2 3 Kamp, Marianne (2011). The New Woman in Uzbekistan: Islam, Modernity, and Unveiling under Communism (באנגלית). University of Washington Press. pp. 205–206. ISBN 9780295802473.
  3. ^ 1 2 "Нурхон" (PDF). Oʻzbekiston Milliy Ensiklopediyasi (באוזבקית). Vol. 6. Tashkent: Oʻzbekiston milliy ensiklopediyasi. 2003.
  4. ^ 1 2 Okhunova, Etibor (13 במרץ 1986). "Тариҳ саҳифаларини варақаганда: Мунаввар чорраҳалар" [When flipping through the pages of history: Illuminated sections]. Совет Ўзбекистони. p. 4. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 Avdeeva, Lyubov (2009). Тамара Ханум. Моя жизнь. Воспоминания о себе и выдающихся деятелях искусств Узбекистана. Tashkent: Национальной библиотеки Узбекистана имени А. Навои.
  6. ^ История узбекской музыки: Учеб. пособие для муз. вузов (ברוסית). Музыка. 1979.
  7. ^ 1 2 Nam, Nadezhda; Islamova, Lola (16 בינואר 2017). "Женщина и свобода в выборе одежды". Anhor.uz (ברוסית). נבדק ב-2019-01-29. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Rubin, Don (1999-04-30). World Encyclopedia of Contemporary Theatre. Taylor & Francis. p. 458. ISBN 9780415260879. נבדק ב-2010-09-12.
  9. ^ Picture of the statue - Boy Looks up at Statue of Nurkhon
  10. ^ Ioganson, Boris Vladimirovich (1978). Искусство стран и народов мира: краткая художественная енциклопедия : архитектура, живопись, скульптура, графика, декоративное искусство (ברוסית). Советская энциклопедия. p. 499.
  11. ^ "Sculptors". O'zbekiston haykaltaroshligi.(הקישור אינו פעיל, October 2022)
  12. ^ Colin Thubron, The Lost Heart of Asia. Heinemann, 1994
  13. ^ The Moscow Times, Volume 2, Issues 46-57 (באנגלית). Moscow Times. 1995. p. 36.
  14. ^ MacLeod, Calum; Mayhew, Bradley (2004). Ouzbékistan: Samarcande, Boukhara, Khiva (בצרפתית). Olizane. p. 141. ISBN 978-2-88086-313-5.
  15. ^ ""Days of the Uzbek National Cinema Arts" held in Margilan". Uzdaily.com. נבדק ב-2010-09-12.