נורית יובל

נורית יובל (נולדה ב-30 בנובמבר 1940) היא סופרת, משוררת, מאיירת ועורכת ספרי ילדים ישראלית. זכתה בפרס לספרות ילדים ונוער במסגרת פרסי שרת התרבות והספורט בתחומי היצירה הספרותית בקטגוריית הגיל הרך לשנת תשע"א.

נורית יובל

לידה	30 בנובמבר 1940 (בת 83) פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית

ביוגרפיה

נורית רחל יוּבַל (לבית מאיר) נולדה בארץ ישראל ב-30 בנובמבר 1940 לריכרד (ראובן), רופא שעלה מגרמניה ולאמה יהודית שהייתה דור שביעי בארץ ישראל, היא גדלה והתחנכה בירושלים. בשנות נעוריה למדה בגימנסיה העברית, ובצה"ל שירתה כאלחוטאית. את שנות לימודיה עשתה בבצלאל.

היא מספרת שראשית השראתה הייתה בזמן מלחמת העולם השנייה, כשאביה הרופא התגייס לצבא הבריטי ונשלח להודו, באותו זמן אימה דאגה לה ולאחיה בביתם בקטמון שבירושלים לתעסוקה בקריאה ובכתיבה של סיפורים ובאיורם.

בראשית דרכה המקצועית עבדה כציירת של האנציקלופדיה העברית בהוצאת מסדה. עם הקמתה של הטלוויזיה הישראלית ב-1968, הצטרפה לצוות ההקמה כסגנית מנהל מחלקת שרותי האמנות, בעיקר בתוכניות לילדים. בתוכנית המרכזית לילדים באותם ימים - "סמי וסוסו", היו הציורים וסרטי האנימציה שלה רקע קבוע ל"סיפור השבוע". לאחר מכן הייתה במשך שמונה שנים המאיירת הראשית של השבועון "דבר לילדים", עד לאיחודו עם השבועונים "הארץ שלנו" ו"משמר לילדים" במסגרת השבועון החדש - "כולנו". בשנת 1983 התמנתה לעורכת הראשית של כתב העת לילדים "פילון" ולאחר מכן של כתב העת המאוחד "כולנו פילון", תפקיד זה של עורכת כתב עת לילדים מלאה במשך כ-12 שנה. בעבודת עריכת העיתון הדגישה את האישי והאנושי ובציוד הקורא ביסודות ספרותיים קלאסיים, מדע, איור והומור, כצֵידה לדרך החיים.

בשנות פעילותה הרבות כתבה ספרים רבים לילדים בגילים שונים ואת מרביתם איירה בעצמה. ספרים אלה הם ברובם ספרי קריאה העוסקים בנושאים שונים מעולמו של הילד. בין אלה ניתן למנות את "רגלים שמחות" (1977) אשר שיריו הולחנו בידי המלחין הישראלי אנדרה היידו, "טוב להיות עם החיות" (1979), "מי מַכִּיר את דִינו" – אשר זכה בפרס למדן (1983), "קַלְמַר הזְבובִים" (1983), "שֵשֶת ימי בְּרִיאָה" (1983), "נוצַת בֵּית הַחֲלומות" (1986), "סַפֵּר לַסַבְתָא" (1991), "עֲלילות פַּרעה תוּשִיָהו" (1991), "סַבְּרָקָדַבְּרָה" (1994), "לִיאָת מחפשת חָבֵר" (1995) "דַּבֶּליו, דַּבֶּליו, דַּבֶּליו, עֲזָאזֵל" (2000), "הֲפוךְ אוֹתִי, או: הַמֶּלֶךְ אִיפְּכָא וְהַמַלְכָּה מִסְתַּבְּרָא" (2001) "נורית לכל השנה" (2004), "ליל המפלצות" (2004), "ערפילית האגדות" (2008), "חיים של נייר" (2010), "קישטה וצבעי הקשת" (2015}

יכולת החריזה המיוחדת שלה בעברית עשירה ובמשקל נכון באה לידי ביטוי בשירים שפרסמה בעיתוני הילדים ובספריה, ובעיקר בעיבוד לשפת זמננו ובחריזה לספר "משלֵי שועלים" של ר' ברכיה הנקדן, אשר נכתב במקורו במאה ה–12, ובחריזה במשקל התואם למקור הרוסי של הספר "סוסון גבנוּנוֹן" (1985) מאת המשורר הרוסי פיוטר יירשוב.

במקביל לכתיבה הספרותית ולעריכת ספרים ועיתוני ילדים, איירה עשרות רבות של ספרים שנכתבו על ידי סופרים ישראלים. בין הסופרים שאת ספריהם איירה ניתן למנות את:

• דבורה עומר - "מגדל של קוביות בניתי", "הנשיקה שהלכה לאיבוד", "לא מתחשק לי", "קול הלב ".
• אוריאל אופק – "חמש דקות פחד",
• לוין קיפניס – "חמש בנות",
• אהוד בן עזר – "לילה בגינת הירקות הנרדמים",
• ירדנה הדס – "טוב להיות קטן", "קואלה לא צמא",
• אדיר כהן - "הספר הגדול של הקוסמים והמכשפות", "הספר הגדול של מצחיקני העולם",
• ריקה ברקוביץ – "פרפרי הרגשות",
• נורית רייכמן –"פלופי משגעת את אמריקה"
• תמר פרימור וד"ר שירלי פורמנסקי - "מרד החתולים הגדול".
• אשר ויינשטיין - "מי המפסיד?", "אני מרכז המעגל", "ממש וכאילו", "מחבקים את קיפודוני", "ניצחונו של חלזוני", "מחנכים את המפלצת".
• וספרים של סופרים רבים אחרים.

יובל היא ממקימי ארגון "סומליו"ן - סופרים ומשוררים לילדים ולנוער (ארכיון)", כמו כן היא גם זכתה בפרס שרת התרבות לספרות לילדים לשנת תשע"א.

בשנים האחרונות הצטרפה יובל לחבורת "בגלל", ובכתב-העת בעל אותו שם מופיעים תכופות שיריה וסיפוריה (למבוגרים) וכן ציוריה ותרגומיה החופשיים.

יובל נשואה ואם לשני ילדים, היא מתגוררת בגני תקווה.

ספרים מקוריים נוספים (רשימה חלקית)

• סֵפר החופש הגדול, 1987
• נַמְלָה סֻלָּם לָהּ, 1996
• הבָּלון הַכָּחול, 1996
• היֹה היָה ופִטריה, 1997
• בֵּית סֵפֶר לשָפוֹת, 2000
• החמור המסכן, 2001
• סדרת ”תותים”.
• חיים של נייר, 2010
• קישטה וצבעי הקשת, 2015

עיבודים נוספים (רשימה חלקית)

• מַסָּע הַאֲגָדוֹת הַקְּסוּמוֹת, 2001,
• ספורי חלם, אלומות מוציאים לאור
• סדרַת "סְנופי", מאת שולְץ, 1985,
• למודים הם משחק ילדים, מאת ג‘אנט סאלינגסברי
• פָּסְפַּס והאח הקטן, מאת לוסי קאזינס

מאמרים בנושאי ספרות (רשימה חלקית)

• הנַחתום מֵעיד על עיסָתו: צְחַק וְיִצְחַק הָעולָם עִמָּדְךָ, עיונים בספרות ילדים 16, תשס"ו
• פנטסיה מאוירת - עקרונות וצרכים, עיונים בספרות ילדים 17, תשס"ח
• אוטו-בדיונוגרפיה. האם זה היה באמת?, תהליכי כתיבת סיפור אישי על רקע היסטורי מסד. מאסף לענייני ספרות והוראתה מכללת אחווה לחנוך: גיליון 5, 2007

השתתפות בתערוכות (רשימה חלקית)

• הארי פוטר / בית אריאלה ואתר ’כנפיים‘/ מרץ 2006
• תערוכה לספר שירי אהוד מנור/ מדיטק חולון 2006
• המתמטיקה / מוזיאון המדע בירושלים 2006
• המשחקים / בית יד לבנים רעננה 2007/ אוצרת אורנה פיכמן
• איורים עכשוויים לאגדות ישנות / בית אריאלה, ת”א 2003/ אוצרת: חווה ליבר
• מגזרות נייר / מוזיאון וילפריד ישראל, קבוץ הזורע, 2003 /אוצר גבריאל מענית
• ליצנים, שוטים ובדחנים / בית אריאלה 2005

• Illustration from Sabrakadabra - Bienale of Illustrators, Bratislava, 1995

לקריאה נוספת

טוהר ורד, "יצירתה של נורית יובל כגשר בין עולמות תוכן", "ביקורת ופרשנות" - כתב-עת בין-תחומי לחקר ספרות ותרבות, מס׳ 46, עמ׳ 320-301, ספטמבר 2020

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נורית יובל בוויקישיתוף

• נורית יובל - אתר אישי ובו פירוט והמחשה של כל תחומי פעילותה.
• נורית יובל, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• נורית יובל, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• אגודת המאיירים
• ביקור בית עם הסופרת והמאיירת נורית יובל
• נורית יובל, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
• סומליו"ן - סופרים ומשוררים לילדים ולנוער (ארכיון)
• נורית יובל, דף שער בספרייה הלאומית
• נורית יובל, בלקסיקון הספרות העברית החדשה